עוֹר שֶׁל פּוּרִים

גַּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָם הַחוּצָה / מִבַּעַד חַלּוֹן הָעֵינַיִם / לְהַדְלִיק זִיק / לְהִתְנָעֵר מִתַּרְדֶּמֶת שִׁכְחָה / לְכַסּוֹת מָעַרוֹמֵי גּוּפִי / בְּעוֹר אַחֵר, כותב רואי ומסביר: "יש משהו מאוד משחרר בלהתחפש ולצאת קצת מהעור של עצמי. בתחושה שלי בחג הפורים יוצא ממני משהו אחר ויותר אמתי. רק חבל שפורים הוא רק פעם בשנה, כי אצלי, כך אני מרגיש, כל השנה פורים, כל השנה אני בתחפושת"

שְׁנַיִים כְּתָרִים – סיכום מיוחד של מפגש חנוכה

רואי תוהה אם יוכל לחיות בעולם שכולו אמת או שכולו שקר או שכולו שקר לבן, ומגיע למסקנה שיש צורך באיזון מורכב ובבחירה חכמה. היֵדע האדם לָבוׂר לו את הדרך? * בשיר ובמלל רואי מציג את הסיכום שלו למפגש חנוכה-טבת שעסק בנושא "מכונת האמת של השפה"

הַמִּסְעָדָה עַל הַיָּם

רָצִינוּ תְּכֵלֶת שֶׁל שָׁמַיִם וְכָחוֹל שֶׁל יָם, צֶבַע חָדָשׁ לְאַפְרוּרִיוֹת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. אַתָּה בֶּטַח כְּבָר לֹּא זוֹכֵר שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ כָּאן לָרִאשׁוֹנָה. כַּמָה הַלֵּב שֶׁלִי דָּפַק * שיר הבכורה בבלוג של רואי