באיזה גיל גילה רואי שהוא הומו, מה עשו לו הטיפולים שאליהם הלך, ומדוע הוא מאמין שנכון לבוא בדרישות כלפי אלוקים * רואי מפרש את השיר שפרסם בשבוע שעבר

לֹא אֶהְיֶה עוֹד כְּעוֹלָה הַנִּשְׂרֶפֶת בְּמִזְבַּחֲךָ,(הֶחָרֵב) כִּבְהֵמָה הַמַּנִּיחָה עַצְמָהּ תַּחַת הַמַּעֲרֶפֶת וּבְעֵינֶיהָ לֹא תִּרְאֶה אֶת הַסַּכִּין – מְשׁוּלֶשֶׁת כָּאֶצְבַּע מֵעָל רֹאשָׁה * רואי בשיר חדש העוסק בנושא "אלוקים ואני"

"וגם אם ירדו טיפות של גשם / וגם אם אהיה אחר מכולם / אמשיך לצעוד אליך מבדידות ונפילה / ונושא אני לך תפילה" * איתמר בשיר שכתב בנושא "אלוקים ואני"

"לא זכור לי שפניתי כלפי בורא עולם ושאלתי למה נבראתי שונה, אני כאילו לא מצפה לתשובה זה בעיניי כמו לשאול מדוע אדם נולד גבוה או נמוך. איך נולדתי לא מעסיק אותי כמו השאלה ׳איך אני חי עם זה׳ * אביחי נדרש לסוגיה הוא ואלוקים

"הייתה פעם אחת ויחידה בגיל 17 שבה הייתי אובד עצות, ומבולבל, ושבה כעסתי על אלוקים, ואף חשבתי להוריד את הכיפה. זה היה ביום של הפרידה מבחור שאהבתי. לא הבנתי איך הקב״ה יכול לתת לו להפסיק לאהוב אותי. זה היה היום היחיד בחיי שלא הנחתי בו תפילין. חבר עזר לי לחזור למסלול" * ט' כותב על "אלוקים ואני"

דויד שואל את עצמו מדוע הקב"ה מעמיד אותו בניסיון הזה, אבל אעפ"כ הוא לא מפסיק להאמין כי לדעתו מכל דבר אפשר להתקרב לאלוקים

איתמר מתאר עליות ומורדות בכל הקשור לקשר שלו עם אלוקים. הוא מתאר קשיים, ניסיונות, ניתוק, ויש לו משאלת לב אחת

טל הגיע למפגש, הכיר חברֶה טובים שעכשיו הם חברים שלו ביום יום

ארי חושב שלפעמים מאוד קל לנו להנמיך את עצמנו ולברוח מהתמודדות ולהתרחק. אבל ארי מאמין שבכל מקום אפשר להתעלות, להתחבר ולהרגיש קרוב לבורא

הקושי של דותן מול אלוקים הוא מה הקב"ה מצפה מבריאה שלו שאינה יכולה להשתנות ושנמשכת לבני מינה. אבל כשדותן מתעמק בנושא הוא מחליט לנסח את השאלה מחדש ואולי גם מוצא פתרון