ד"ת לפרשת מקץ

למה יוסף, שליט מצרים, לא הודיע לאביו שהוא חי? אחד ההסברים הוא שיוסף חשב שגם אביו התנכר לו בכך ששלח אותו לאחיו אף שידע שלא יכלו דברו לשלום. מכאן הדרך קצרה להתערות בתרבות המצרית, ללבישת בגדים מצריים, לאימוץ השם "צפנת פענח". יוסף הופך למצרי מוצהר וגאה * עד שמגיע השינוי: יהודה מגן בחירוף נפש על בנימין – עדות לאכפתיות של האחים ויעקב * המסר הזה נוגע לחברה הדתית ביחסה להומואים הדתיים * זאב שביידל בדבר תורה בנושא "אחים לא מפקירים"

ד"ת לפרשת וישב

כאנשים מאמינים, אנחנו רגילים לחיות כמכווני מטרה. לעתים אנו משתכנעים במטרה או בתוצאה שאמורה לקרות כאילו הייתה נבואה משמים. אחרי שמגיעים לשלב כזה, לא בודקים עוד את הדרך שבה בוחרים ללכת כדי להגיע לאותה מטרה או תוצאה. גם אם מישהו מתחיל כמכוון לשם שמים הוא עלול למצוא עצמו מסיים כ"רשע" ו"ארור" * טוהר בד"ת שמקשר בין פרשת השבוע לבין בית חשמונאי שכל הזמן בדקו את הדרך שהלכו בה