עוֹר שֶׁל פּוּרִים

גַּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָם הַחוּצָה / מִבַּעַד חַלּוֹן הָעֵינַיִם / לְהַדְלִיק זִיק / לְהִתְנָעֵר מִתַּרְדֶּמֶת שִׁכְחָה / לְכַסּוֹת מָעַרוֹמֵי גּוּפִי / בְּעוֹר אַחֵר, כותב רואי ומסביר: "יש משהו מאוד משחרר בלהתחפש ולצאת קצת מהעור של עצמי. בתחושה שלי בחג הפורים יוצא ממני משהו אחר ויותר אמתי. רק חבל שפורים הוא רק פעם בשנה, כי אצלי, כך אני מרגיש, כל השנה פורים, כל השנה אני בתחפושת"