מעשה בטלית גדול

20 שנה מאוחר מדי הבין זאב שביידל שהגיע הזמן להתעטף בטלית * וכך, ממרומי גילו, 33, הוא הגיע להבנה שהוא היחיד בבית הכנסת שלו בלי טלית, ושבכך הוא מצטייר כ"ילד נצחי" המכריז בשקט על עצמו "אני לא שלם", אני "בתהליכים" * ולאחר ההבנה הגיע גם המעשה: הוא רכש טלית. טלית שעושה את כל ההבדל: כעת הוא מרגיש אחרת – לא עוד חצי ילד חצי סטודנט עם תיק צד, אלא בעל הבית בעמיו שמתנועע לו עם הטלית לאורך הרחוב ובעל בתים אחרים נותנים לו כבוד ויקר

למה כן יוצאים מהארון – תגובה לרב קטן

הרב קטן אינו הומופוב. הוא רק מבקש מאתנו "אל תצאו מהארון", וזאת בכדי לא להסית את הדור הצעיר לרעה. האם זה כל כך קשה? התשובה היא כן. מצטער. קשה מאוד, הרב קטן. בלתי נסבל. לגמרי * זאב שביידל מונה כמה סיבות מדוע כן לצאת מהארון

ביקור בעולם האמתי – תגובה למשה פייגלין

"תגובתו של פייגלין מלמדת רבות או אופי החשיבה ועולם המושגים של האיש. מדובר בבן אדם שעולמו מתחלק בעיקר לשחור (מאוד) ולבן (מאוד). בחלק השחור נמצאים השמאל, כותבי 'במחנה' (לפחות אלו שהלכו אחר כך לצד הפוליטי השונה מזה של פייגלין), שופטי בג"ץ, תקשורת, קהילה הומו לסבית – סליחה, אוסף של סוטים שמאלנים שיצאו מהארון וקוראים לעצמם 'קהילה' – והרב רונצקי אחרי ההתנתקות ולפני שהוא גינה את גיליון במחנה'. במחנה השני (הטוב) נמצאים משה פייגלין, שותפיו לדרך המנהיגות היהודית הרב רונצקי בגרסה שאחרי" * תגובה למשה פייגלין

על המורכבות

הבלוג הזה נועד לתאר את ההתמודדות של בן אדם עם זהות מורכבת. הלבטים בין הנטייה המינית לזהות הדתית, בין השמרנות לליבראליות, בין הכללי לפרטי, בין הנסתר לנגלה. וזו התמודדות מורכבת כי לא תמיד יש תשובות מן המוכן. לעתים אין תשובות בכלל. עם זאת, זו הדרך שבהחלט אפשר ללכת בה, ואני מאמין שחברה בריאה בנויה מאנשים שיודעים להתמודד עם מורכבות * זאב שביידל בטור בפותח את הבלוג האישי שלו