כוכב הילדים מספר על היציאה מהארון | תרבות

בלי תכניות ריאליטי ובלי מדורי רכילות הפך גיא פרידמן (40) לאחד מכוכבי הילדים המצליחים בארץ. בריאיון מיוחד הוא מספר על רגעי השבירה בדרך להצלחה ועל היציאה מהארון

כבר בתחילת השיחה הצלחתי לעצבן את כוכב הילדים בהתהוות גיא פרידמן. הווריד החל להתנפח במצחו כששאלתי האם אמהות מתחילות איתו בתום ההופעות, והוא טוען שהן אמורות להיות נשואות, כך שאינו יודע מה לומר.

"אתה פוליטיקלי קורקט", חגגתי. בתגובה, האיש הוציא קוצים. "אני בתחום בו עליי להיות נורא רגיש, עדין ולשים הכל בפרופורציות", הוא הסביר. ""אני אדם כזה, מה זה פוליטקלי קורקט?"

מה כל כך מפעיל אותך במילה הזאת?

"כי יש בזה משהו קצת צבוע, קצת אמריקקי, קצת תמים ונאיבי. ואני כן תמים, אבל בגלל שאני באמת כזה. לא כי אני עושה את עצמי".

פרידמן (40), כוכב התכנית "גרוטיאדה" המשודרת ב-HOT, מי שמופיע עם רינת גבאי בשלל הפקות מצליחות ומרשימות (שירי עוזי חיטמן ושירי נעמי שמר, למשל), ואף מופיע לצד דפנה דקל כחלק מהצוות "דפנה ודודידו", יככב בחג הסוכות הקרוב בפסטיבל "צלילי ילדות" בתיאטרון חולון.

במסגרת הפסטיבל יוצגו הפקות מקור ביניהן שירי מרים ילן שטקליס בעיבודים תזמורתיים,

מחזה מוסיקלי מקורי המבוסס על שירי תוכניות הטלוויזיה המיתולוגיות לילדים מכל הזמנים, ואף הופעותיהן של תזמורות נוער ולהקות מחול.

לפני שהתברג בעולם הילדים, השתתף פרידמן בהפקות למבוגרים, ביניהן בתיאטרון הקאמרי, עד שהחליט שנגמר לו. "עשיתי החלטה מודעת כשעזבתי את עולם המבוגרים. הבחירה בעולם הילדים שהוא נורא פרוץ כזה, הייתה מאוד מודעת".

למה פרוץ?

"כי יש תחושה כזאת שמי שבוחר להתעסק בעולם הזה, זו ברירת מחדל. שהוא לא באמת רוצה את זה. הוא רצה להיות זמר אבל לא באמת הלך לו אז הוא הוציא שירים לילדים, הוא רצה להיות שחקן אבל בינתיים כדי להתפרנס הוא שיחק בהצגות ילדים. בתחום הילדים יש הרבה פרנסה, הרבה חלטורות ולוקחים כמעט כל אחד כי יש ביקוש, אז עושים את זה בינתיים. אני לא עושה את זה בינתיים, אני בחרתי בזה".

צילום: פייסבוק "גיא פרידמן חבר של כולם"

"אני לא לפי הספר"

פרידמן מחזיק בניסיון לא מבוטל בתיאטרון הרפרטוארי. בשנים האחרונות הוא צבר נסועה לא רעה בכלל בעלם הילדים. מלבד עיסוקיו בגרוטיאדה והפיזוז לצידן של רינת ודפנה, האיש מנחה את התוכנית "שירי משחק והפעלה" בערוץ לולי וכן את הגרסה הנוכחית של "פרפר נחמד" המיתולוגית.

בנוסף השתתף במבחר קלטות ילדים, בשלל הפקות ואפילו נכנס לנעלי הבית המשובצות של קיפי בן קיפוד, אותן נעלה במקור שרי צוריאל הוותיקה, כששיחק ב"שלום סומסום", סדרת ההמשך של "רחוב סומסום". בשנים האחרונות מקדיש פרידמן זמן רב ליצירת תכנים מקוריים משלו. כשאנו מדברים על ההפקות בהן נטל חלק לאורך השנים, הוא מספר כי רוב הפקות הילדים נעשות בתקציבים אפסיים ובמינימום זמן.

מצליחים להתפרנס?

"מתפרנסים יפה. אני לא מיליונר אבל אני חי סבבה כשיש עבודה, כל עוד יש הפקות. יכולים לעבור חודשים שאין עבודה פתאום".

מה עושים? יש לך משרה נוספת?

"חשבתי על זה המון אבל אני נורא טוטאלי ולכן איני יכול לעשות גם וגם, אבל בלי קשר למדתי תקשורת חזותית ועיצוב".

אבל איך מתפרנסים בינתיים? אין חרדות קיומיות?

"זה מורכב כי יש חודש שתעבוד בו ותרוויח בשביל שלושה חודשים. אני גם רגיל לזה, אני בתחום הזה מגיל עשר".

על אף אהבתו הגדולה לילדים, הוא עדיין לא הקים משפחה משלו. "אני חי בזוגיות מאושרת בשנים האחרונות וטוב לי. בן זוגי ואני חושבים על ילדים, ואני מאמין שזה יקרה. זה בהחלט קוסם לי. תמיד הייתי 'לייט בלומר', אז אני מניח שגם לגבי המיניות שלי. גם בפני הוריי יצאתי מהארון בגיל מאוחר יחסית".

מתי זה קרה?

"בגיל עשרים פלוס. הם קיבלו את זה. כמובן שעברו סוג של תהליך, אבל קיבלו. אמא שלי ידעה אבל לא אמרה לי כלום. אני זוכר שכשאמרתי להם, היה קטע שגמגמתי ואמרתי לה 'אמא אני רוצה להגיד לך שאני הה…' והיא השלימה 'הומו?' וזהו. לא עשו מזה עניין. אבא שלי בכלל – צחק והמשיך הלאה".

צילום" פייסבוק, שם

"יש לי יופי של נתוני פתיחה"

יש פרגון מצד הקולגות? זה עולם די צפוף, יש המון אמנים.

"אני פחות מאמין בלדבר ולפטפט וללכת להשקות. אני מאמין בלעבוד ואני רוצה להאמין בעבודה שלי בשטח, שהיא נרקמת לא כמו מכונת הדפסה, אלא בעדינות, דבר שאני מבשיל לתוכו, אני לא מקשיב ולא מסתכל לבחוץ. אין לי התלבטויות לגבי הכישרון והאכויות שלי, אני יודע מה אני יכול לעשות ומה לא, ואני שלם עם זה. אז יש לי יופי של נתוני פתיחה ומכאן אני זורם עם הדברים".

ובכל זאת, יש רגעי שבירה?

"היו רגעים שרציתי שזה יקרה מהר יותר מהקצב הנוכחי, ששאלתי 'הלו, מה קורה מה איתי? איך זה לא קורה?'. אבל אם זה לא יקרה כמו שאני רוצה, בכמה שנים הקרובות, אז אני מאמין שאלך למקומות אחרים כי יש לי כשרונות נוספים. אני מאמין בללכת הלאה, בלא להתעכב, בזה שצריך להמשיך. ככה אני מאמין".

מה המקום הכי מוזר שהופעת בו?

"לפני כשנה הגעתי להופעה באיזה מושב. נתנו לי קופסה עם מכשיר דיוידי שקנו באיזה סופר עם ארגז חלב מלא חוטים וזה היה אירוע פורים! היו בו מלא ילדים, ולא היה להם פשוט כלום! המופע הרי מושתת על פלייבק ומוזיקה, ולא הייתה במה, לא היה שום דבר!".

מה מרגישים?

"בשניות הראשונות, האגו שלך מרגיש את עצמו קצת בראד פיט, אבל זו התגייסות. כשזה מופע שלי אני אומר לצוות שאנחנו מתגייסים ונותנים את ההופעה הכי טובה שיכולים. אמן צריך לעמוד ברף, בשבוע שעבר הם ראו את רינת, את יובל, וכשאני מגיע לבד אני רוצה להיות הכי טוב שיש.

"פעם קרה לי שהלכתי למשרד עו"ד לחתום על איזשהו חוזה וכל עורכות הדין היו בהתמוטטות לראות אותי. שבוע אחרי הזמינו אותי להופיע אצלם. אמרו 'רק את גיא' וזה הכי כיף שיש, לא צפוי".

מי אמן הילדים הכי מוערך בעיניך?

"אני".

(nrg, י"א בתשרי תשע"ג, 27 בספטמבר 2012)

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.