בפעם הראשונה: שו"ת מסרונים שלם הוקדש לנושא ההומוסקסואלי | הלכה

מדור שלם הקדיש הרב אבינר כשענה על הנושאים: ביטול נטיות הפוכות, נישואים בין הומו ללסבית או בין שתי נשים, ועוד. המדור פורסם בעלון בית הכנסת "בראש יהודי"

לחצו להגדלה

(ראש יהודי, גיליון 300, בראשית, כ"ז בתשרי תשע"ג)

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. תגובת הרב הכותב באתר "tshuvot":

    התורה באמת לא דיברה בשום מקום על נטיה הומוסקסואלית.
    האיסור על משכב זכר באופן ברור לענ"ד מדבר לא על הומוסקסואלים. יש משפחה שלמה של דינים מהתורה ומדרבנן ומספרי המוסר, שמדברים על כך שלפעמים כח בריא וטבעי מתעוות והופך לבור חסר תחתית שהאדם נשאב אליו. כמו למשל בסעודות של הרומאים שזללו והקיאו כדי להמשיך לזלול וכו'.

    הרב אבינר רוצה ללמוד מזה שאם לא מוזכר בתורה שיש טבע כזה לבני אדם מוכח שאין טבע כזה. זה מאוד מפוקפק בעיני מהרבה סיבות. ווודאי לי שאין היום מי שיכול להתיימר להחליט על זה באופן ברור ולקבוע את זה כמסמרות לגבי אנשים אחרים שמרגישים באופן ברור וחי ועמוק להיפך.

    אבל נניח שהוא צודק.
    אין היום שום אדם בעולם שמתקרב אפילו במקצת למצב שכל כוחותיו הטבעיים עומדים על טבעם המקורי הישר כמו שהיה כשנברא אדם הראשון.
    יש בחינוך החרדי גישה שבה רב או משגיח נואם לפני כיתה של ילדים בני שתים עשרה ואומר שכל אחד מהם יכול להגיע למדרגת משה רבינו או הגאון מוילנא או הרב ש"ך אם רק ירצה מספיק ויעמול מסיק ולא ירחם על עצמו ולא יתעצל, וזה מוטל עליהם והם אחראים על זה ואם לא יגיעו לזה זו אשמתם והם יתנו את הדין.
    נניח שתיאורטית באמת מונח בטבע כל אדם להגיע למדרגות האלה (זה לענ"ד לא נכון אבל לא אכנס לזה).
    זה נזק נורא. חייתי בישיבות וראיתי עד כמה בחורים מתענים נפשית מהחינוך הזה, כמה זה שולל מהם את היכולת לצמוח, לחיות, להיות מי שהם, להיות שמחים ובריאים נפשית, לקבל את עצמם ולאהוב את עצמם ולכבד את עצמם כמו שהם.

    להגיע לתיקון מושלם לחלוטין של הטבע, לרפא את כל החולשות והפצעים והחסרונות, זו דרך שאצל כל אדם היא אחרת. יש אנשים שאצלם צריך המון זמן וסבלנות ורכישת כלים נכונים, לא תמיד ללחוץ על עצמו זה הכלי שמקדם להבריא לכיוון הטבע המקורי הישר. לפעמים יש שלבים שלחץ רק מזיק, שצריך דווקא סבלנות ורוך וחיבוק וקבלה ומנוחה ולתת לעצמו הרבה, וללמוד על עצמו הרבה. גם ברור שהחיוב הוא רק לחפש ללמוד איך לנסות להתחיל ללכת לכיוון הזה אבל אין חיוב להשלים אותו ולהגיע למטרה הסופית. לא עליך המלאכה לגמור, וגם לא מוטל אפילו להתקרב לגמור. אין סטופר שקובע לוח זמנים. סטופר כזה יכול גם להוסיף לנזק ולהרחיק מהמטרה.
    נניח שיוכיחו לי שמהטבע שלי הוא להגיע למצב שאני יכול לרוץ מרתון. בסדר. אבל מופרך לגמרי מכאן להגיע למסקנא שאני חייב להכנס למשטר אימונים קיצוני ותוך שנה להגיע לזה על ידי שארוץ כל יום עשרים קילומטר, זה יכול להרוג אותי לגמרי, נפשית וכמובן גם פיזית.

    מטבע האדם המקורי להיות כולו אוהב לגמרי ועם לב פתוח ומבין לגמרי לכל אדם. הרב אבינר מלחיץ בכח אנשים שהוא לא טרח להכיר מקרוב להשתנות למשהו שבמצבם הנוכחי נחווה אצלם כמשהו שהוא לגמרי בלתי אפשרי, לגמרי מחוץ לטווח הבחירה, ונוגד לגמרי את ליבם ורצונם ורגשותיהם, ושלעשות אותו במהירות מכח לחץ חיצוני יפגע מאוד מאוד בנפשם וחיותם וליבם ואנושיותם. אז יוצא שחסר לרב אבינר משהו בקשר לטבע הנכון של האדם של להיות מבין ואוהב. האם אסיק מזה לשלוח אותו דחוף לפסיכיאטר שיעשה לו מחנה אינטנסיבי ואגרסיבי של חינוך מחדש? לפי זה נצטרך לשלוח את כולם לפסיכיאטר ומי יטפל בפסיכיאטרים?

    הרב דסלר מסביר על בחירה חופשית, אם אבוא לאיש פשוט לגמרי שמוכר במכולת ואומר לו שהוא יכול עכשיו לבחור להיות במדרגת משה רבינו, זה יהיה שטות מוחלטת. על זה אין לו כרגע בחירה חופשית, למרות שזה אולי גנוז בפוטנציאל של טבעו. אם אשכנע אותו שיש לו בחירה על זה ואתחיל להלחיץ אותו עכשיו ללמוד עשרים שעות ביום ולנהוג בקדושה קיצונית וכו' הוא רק ישתגע וינזק. גם לרב דסלר אין בחירה חופשית האם לרצוח ולשדוד והוא לא יקבל שכר על שבחר שלא לרצוח.
    לאיש מהמכולת הבחירה כרגע היא האם להחזיר עודף מדוייק ולא למכור מוצר מקולקל. לרב דסלר הבחירה היא האם לכוון בתפילה יותר או פחות. לכל אחד יש טווח בחירה צר משלו. אם הוא מצליח שם הוא עובר לטווח בחירה טיפה יותר גבוה וכן הלאה. אחרי שהאיש מהמכולת יעמוד בבחירות שלו, אולי הוא יתעלה ואז יגיע לבחירה האם ללכת לשיעור תורה. ואז אולי בהמשך ייפתחו לפניו עוד אפשרויות בחירה. ואולי בסוף בהדרגה הוא גם יהיה משה רבינו החדש. ואם לא הוא לא ייענש.
    שמעתי על הומוסקסואל שבגיל שלושים ושש אמר שהתברר לו שהוא לא באמת כזה ומה שהיה כזה זה רק בגלל פצעים נפשיים והשפעות חברתיות, והוא מאושר שהחליט להיות עם נשים. אז אצלו זה כן היה בתוך טווח הבחירה והוא בחר ככה. יש כאלה שאצלם זה עכשיו באמת לא בטווח הבחירה. ואז כבר לא משנה בכלל האם הסיבה לזה היא כי זה גנטי או שיש טבע אנושי בסיסי כזה או שלא. הם פשוט לא יכולים בכלל, כמו שאני לא יכול עכשיו להיות הגאון מוילנא, או אלוף בריצה, בלי קשר אם יש בי טבע כזה או גנטיקה כזו או לא. הנקודה היא שמה שמחוץ לטווח הבחירה שלי הוא מחוץ לאפשרות המעשית שלי להיות כזה, בלי קשר למה גנוז בעומק הפוטנציאל של הטבע שלי.
    הבירור איפה אני אוחז מבחינת מה נמצא בטווח הבחירה שלי הוא רק שלי. אני יכול להיוועץ במישהו קרוב שאני מרגיש שהוא באמת מבין אותי ועוזר לי. אם הרב אבינר מחליט שהוא יכול לקבוע את זה בשבילי בלי להכיר אותי אפילו, זו בעיני פטרונות והתנשאות בלתי נסבלים. זה גם חוסר אחריות שערורייתי בדיני נפשות.

    ברור שמי שהומוסקסואל לא בחר להיות דווקא כזה סתם כי בא לו. הוא באמת מרגיש ככה. אם זה לא באמת הטבע היסודי שלו, אז יש לו סיבות נפשיות עמוקות ורציניות מאוד שגורמות לו להרגיש לא לפי הטבע שלו. אם משכנעים אותו שהוא יכול להשתנות ומכניסים אותו לתהליך של השפעה כוחנית מבחוץ וחינוך מחדש וכו', זה יכול להזיק לו מאוד מאוד. זה כמו לקחת אדם שסובל מחולשה גופנית, כמוני למשל, ולשכנע אותו שזה לא הטבע שלו ושהסיבות לחולשה הן נפשיות בלבד, ומכח זה להכניס אותו למקום שילחצו עליו לא להרגיש חולשה ולהילחם בכח ברגשות האלה ולעשות שכיבות סמיכה עשר פעמים ביום. ברור שזה יכול להזיק לו נזקים שיכולים להרוס אותו לגמרי. מותר לי לפי התורה לבחור לבד איך לטפל בחולשה הפסיכוסומטית שלי, באיזה קצב ואיזו שיטה, מותר לי גם לבחור שטוב ונכון לי ככה ואני לא רוצה לטפל בזה, אולי חביבות עלי הפעילויות שעושים בבית מהכסא יותר מאלה שעושים בחוץ בכח פיזי. זה עניין פרטי שלי. מותר לי גם להחליט שכרגע לפתוח את זה ולעסוק בזה קשה לי מדי ולדעתי יזיק לי ואני רוצה לחכות עם זה בלי הגבלת זמן. מותר לי גם לקבוע שכל הטיפולים הנפשיים שמציעים לי לא מדברים אלי ואני לא מאמין בהם לגבי עצמי גם אם יש להם הצלחות עם אחרים. ואם בגלל החולשה הפיזית שלי אין לי כח לקום בזמן לקריאת שמע אז אני לפי התורה פטור כי כעת אני חלש. אין חיוב לטפל בחולשה כדי שיהיה לי כח ללכת לבית כנסת. אם אני כרגע כמו שאני אני לא מסוגל אז אני פטור. חולה שיש בו סכנה ולכן מחלל שבת לא מחוייב לקחת תרופות שלא נראות בעיניו כדי להגיע למצב שלא יחלל שבת.
    מה שהכי מקומם כאן שהוא לוקח לעצמו את הזכות להחליט בשביל אחרים החלטות שהן לא סעיפים מהשו"ע אלא הן עניינים אישיים לגמרי שהן גם לפי התורה עסק אישי פרטי וריבוני של כל יחיד. זה כמו שהוא יחליט בשבילי לאהוב לאכול קישואים במקום חצילים כי אולי ברמב"ם כתוב שזה יותר בריא ויש הלכה לשמור על הבריאות וכו'. הוא גם יכול להחליט שיותר נכון לחבק את ילדי או אשתי במקום לנשק אותם כי בנשיקה יכולים לעבור חיידקים ויש הלכה לשמור על הבריאות. הוא גם יחליט לי לחלום על פילים ולא על נחשים כי כתוב שזה חלום טוב יותר וכו' וכו'. מי שם אותו במקום כזה שהוא האדם המתוקן והמושלם בוחן כליות ולב שיכול להורות מלמעלה כקובע מסמרות בלי להכיר בכלל ולומר לכל אחד מה טבעו ומה עליו לאהוב ולהרגיש. הקב"ה בעצמו לא נכנס למקום הזה, הוא מנהל איתנו יחסים של אהבה עם מי שאנחנו בעצמנו, כמו שאני לא רוצה בעצמי להכנס למקום כזה עם ילדי ואשתי שאנהל את כל עולמם הפנימי הריבוני בלי להשאיר להם שום החלטה עצמית מי הם, כאילו הם רובוט שלי.

    כל טוב והרבה הרבה נחת ושמחה
     

  2. יש משהו בזב זה כמו שחשבתי פעם שאדם רגיל כמו רוב האנשים שאמור להינשא לאשה ובמקום זאת הוא עושה זאת עם גבר אז לגביו יש בעיה אבל להומוסקסואל זה
    יהיה אחרת. וממילא כיוון שאיהו מתכוון להינשא אז יהיה מותר(?)
    אני לא רוצה חלילה לפרוץ גדר או משהוא כזה צריך לשאול אולי כן.
    מצד שני התורה בדרך כלל לא מחלקת בין אדם כזה לאחר ואם כן איפו יש מקום בהלכה להומוסקסואליות? זה יכול להיות מעניין!!