סיכום מפגש כסלו תשע"ג: שבת כמוך 2 | אירועים ומפגשים

"ואז הגיע המשחק שנראה כי הכול רצו שיימשך עד אור הבוקר. סודות נחשפו, וגיליתי הרבה דברים שלא ידעתי גם על בחורים שיחסית אני קרוב אליהם. אם אסכם את השעה היפה אומר כך: כמה כיף שיש כאלה שזוכרים שאנו עדיין ילדים" * צחי מסכם את השבת ההפעלתית של כמוך

(לסיכום השבת הראשונה של כמוך – לחצו כאן)

יום חמישי, מחר השבת.

אני מתלבט אם ללכת או לא.

לא ללכת לשבת, כך יותר קל. במקום ללכת לבלות יהיה לי זמן לנסות לפתור עם עצמי את הבעיות שצצו, לחפש להן פתרון ולהתמודד אתן. יש יותר מדי מהן ואני צריך קצת 4 קירות מוכרים. צריך שקט והרבה ממנו בשביל לנסות ולהבין מה ואיך לעשות.

יתרה מכך, קשה לי להכיר בחורים חדשים ולהתמודד עם עוד דברים לא שגרתיים. לנסות ולהבין מי מהם כן רוצה לדבר אתי ומי לא. הרי עברתי שבת שכזו ואני יודע מהי הטלטלה הנפשית הכרוכה בכך. המאמץ להכיר בחורים חדשים בכל פעם מחדש הוא סוג של טלטלה.

ללכת, כך יותר קשה. כך אקדם יותר את עצמי. אפתח ואכיר בדרך לא דרך דברים חדשים לי. אתאוורר כי אני זקוק לזה וכי אני צריך את זה. אטייל עם חברים ואדבר עד שעות הבוקר. אלפף את נשמתי בשיחות חדשות ותומכות. רק אני יודע כמה היא זקוקה לזה. אכיר בחורים חדשים שאולי יכנסו דרך דלת אל חיי, אולי.

*  *  *

ההר קרא לי.

משום שרציתי שיקרא. הזדקקתי לו ובאתי אליו\ והוא כרגיל היה לי לכתף. ואל מול נוף הרי ירושלים, דמדומי ערב וצווחת ציפורים חולפות הוא ינק את מחשבותיי ומשכם החוצה ממני, אל המעבר. אמר לי ללכת כי אני צריך וזקוק, כי יהיה לי כיף. כי הכי גרוע זה שאתחרט שבאתי, אבל עדיף על החרטה שלא באתי.

הרוח פיזרה מחשבותיי וסיכמתי הדברים טרם ההחלטה. אמרתי להר כי אם אני אגיע לא אהיה כרגיל. לא בשבת הזו. העניבה המדוברת לא תקשט חולצתי, לא כרגע כי יש דברים אחרים. אגיע ואהיה שם, אבל לא אהיה נוכח ממש. אני קצת עייף כרגע, מהכול.

לבסוף החלטתי והודאתי להר. קמצוץ תודה, אבל עדיין.

כיף שיש הר בגילה.

*  *  *

הכול כמעט היה מעוקל.  אם הכביש, ההרים, קו השמים ואפילו גווי החיות שצצו פה ושם מבין נקיקי ההרים.

השמים היו כחולים והשמש זרחה. קירות ההרים החצובים וצבעם החום, הנופים המשתנים וההרים שמתחילים משום מה להיות מוכרים לי. רוח קלילה ושירי הסדרה האהובה עליי התנגנו בחלל הרכב. היה כיף.

הדרך הייתה קצת ארוכה, אבל עם החברה הנכונה דרך שכזו חולפת לה במהירות ונעימות. חוויה. ובין ענני עשן שריפה למחסומי צבא תהיתי איך תהיה השבת.

*  *  *

היו שם, אפילו הרבה.

פניתי לחדר שבחרו בעבורי וסמכתי על חושֵי המארגנים לגבי שותפיי לחדר. ההתארגנות הייתה מהירה ותכף נכנסה שבת. מצאתי עצמי בבית הכנסת מנענע גופי ושולח מבטים של סקרנות לראות מי בא שבת. שקרן אהיה אם אגיד שלא בחנתי תווי פנים בשם החמדנות שהרי בחנתי וצפיתי בכל אחד ואחד גם מבלי שידע.

תכף הייתה הארוחה סביב שולחן שעיצובו היה מעורר חושים ורוחבו הזכיר לי משום מה שולחנות ענק של חדרי מלכים. ישבתי בסמוך לבחורים שאני מכיר בכדי לחוש בנוח, ושרתי עם כולם את שירי השבת שהיו חסרים לי מזה כמה שבועות. לרגע קט עצמי עיניים, ועם מילות אשת חיל הרגשתי חמימות מתוקה שמוכרת אך למי ששומר את השבת וזוכר יום זה כחוויה עצומה עוד מימי הישיבה.

תווי פנים מוכרות וחדשות. חיוכים מבוישים והנהוני שלום, כך עבר זמן הארוחה שהשביעה אותי כהוגן. ארוחת שבת כחוויה מתקנת לארוחות שלא עשיתי בשבועות האחרונים. דברי תורה והיכרות ראשונה של המשתתפים.

אמרתי שאני מירושלים ובחרתי בלונדון כעיר אהובה. אף על פי שמעולם לא ביקרתי בה. אילו הייתי נופל על השאלות האחרות הייתי עונה כך:

ספר אהוב: "כמה טוב להיות פרח קיר", שכן אותי קראתי אחרון.

דמות שהייתי שמח לסעוד עימה: ג'יי-קיי רולינג המפורסמת לכול.

וכן, יש לי הזכות לענות על השאלות האחרות ולשתף אתכם. שהרי אני כותב מילים אלו שעות אחדות אל תוך הלילה מיד בתום השבת החוויתית.

משנסתיימה הארוחה שיחקנו משחקים. כן, כמה טוב לחזור להיות ילד. אמנם אני בן 27 שנים (לכל הסקרן לדעת) אבל חיכיתי לרגע הזה שעות רבות. משחק הרוצח תפס אותי לא מוכן, ונרצחתי עוד באותו הערב (תודה מיוחדת לראש הקבוצה על הרצח הנקי).

משחק ה"אזיקונים" גרם לי לעוות את גופי בניסיון להשתחרר מהם, אך בלא הועיל. וכשהמשכתי למשחק "כן ו…" עם עוד 3 בחורים צחקתי צחוק פרוע. הסיפור הפך מטושטש ובו זמנית גם רומנטי בעליל.

"טראפיק" גרם לי לחזור להיות הבחור השקט שמנסה להבין איך למען השם כולם הבינו את כללי המשחק ואני לא, אבל זה בסדר, זרמתי.

"מרוץ החישוק" גרם לי לחפון כפות ידיים. למשך יותר מרגע. מה שחייב אני לציין שהיה קצת מוזר באופן בריא. שהרי כל בחור וגבר הומוסקסואלים יודעים שלא מחזיקים או לוחצים כף יד ליותר מרגע בודד. וכאן החפינה הייתה למשחק, וגרמה לנו לחוש מחוברים לאו דווקא באופן מיני, אלא כמחוברים זה לזה באופן חברתי שלא הורגלתי אליו עד לרגע זה.

ואז הגיע "הרוח נושבת". גולת הכותרת מבחינתי. המשחק שנראה כי הכול רצו שיימשך עד אור הבוקר. סודות נחשפו, וגיליתי הרבה דברים שלא ידעתי גם על בחורים שיחסית אני קרוב אליהם.

אם אסכם את השעה היפה אומר כך: כמה כיף שיש כאלה שזוכרים שאנו עדיין ילדים.

*  *  *

חייב אני לציין כי כשקראתי בתוכנייה כי יגיע רב וירצה לנו על דיני כשרו, אמרתי לעצמי בשמץ גאווה: "באמת? דיני כשרות? הומוסקסואלים ודיני כשרות הם קשורים זה לזה מפני ש…?", אך כשישבתי למול הרב כשבאמתחתי מיני עוגות, עוגיות ושאר מיני מאפים הבנתי שיש קשר גם בין דברים שאין ביניהם קשר באמת.

הרב דיבר בצורה ישירה, מהנה ומשעשעת ובכך גרם לי להפנים את הדברים עליהם דיבר בדרכי שלי. דיני הכשרות על כל רובדיהם נראו לי כעת מעניינים יותר ופחות קשים לביצוע (אני לא מדבר הבעיה שבעל תותים :-)). והשעה הזו של דברי הלכה הייתה שווה עשרות של שעות שבהן למדתי דברי הלכה שלא בחשק שכזה.

*  *  *

תצלום: משה

תמה ההרצאה ופניתי לשחק משחקי קופסה שהאנשים הביאו, איש-איש את המשחק האהוב עליו. כל פעם שאני נפגש עם בחורי קבוצת כמוך אני לומד משחקים חדשים. אין הרבה מה לסכם חוויה זו חוץ מלומר שהייתה מהנה וטובה והביאה סיום נוגה ומענג לסיום ליל שישי, ובפרט המשחק אמת או אמת ששיחקנו עד לשעה המאוחרת של הלילה. גילינו שוב סודות. ולצערי חשפתי מעצמי טפח, אך לשמחתי גם כיסיתי בו זמנית טפחיים.

כן, חשפתי דברים שלא היו ידועים בציבור, אבל אך קמצוץ, ממש קמצוץ. אם אתם רוצים עוד חכו לשבת כמוך מספר 3 שתהיה בקיץ הקרוב ותגרמו לי לחשוף בפניכם עוד. כדאי!!!

*  *  *

תצלום: משה

חשבתי שפניי יפלו על הכר ואירדם. אז חשבתי. אגיד אך כמה מילים של תודה על נדודי השינה, שכן היא הייתה רחוקה אך במעט מעיניי ועד לאותה העת דיברתי בחושך דברים שקשה לדבר עליהם באור.

אני רק רוצה לומר שוב תודה למי שהיה עמי בחדר ושוחח עמי.

תודה על ההבנה והבעת הרגש הנכון בזמן הנכון. הוקל לי.

והמבין יבין.

*  *  *

תצלום: משה

בוקר. בקושי ישנתי. תפילת שחרית, אוכל, מנחה, סיור ביישוב. המדריך שהדריך אותנו הוא אחד האנשים החשובים ביותר בגזרת ההתיישבות בארץ. בשל שמירה על דיסקרטיות לא נאמר את שמו, אבל מגיעה לו תודה גדולה. בתצפית (איזה נוף!!!) הוא מסביר לנו על ההרים שמסביב, ולאחר מכן מספר את סיפור הגבורה של הקמת היישוב שבו התארחנו.

היישוב הוקם כנגד כל הסיכויים. בניגוד לעמדת הממשלה, בניגוד לעמדת הימין, ואפילו בניגוד לעמדת הרבנים.

מה שאולי מלמד שלפעמים אתה צודק גם אם הרבנים לא מסכימים אתך. חומר למחשבה.

*  *  *

זמן מנוחה הצהריים. לא נראה לי שמישהו ישן באמת. הכול דיברו או שבו לשחק במשחקי הקופסה. הרי מי ירשה לעצמו לבזבז את הזמן בשינה בשבת כזו.

יום שבת עצמו חולף מהר מדי. כבר נגמרה ההפסקה וסעודה שלישית. גם בארוחה הזאת הכול מתנדבים לעזור ולסייע.

מרגישים שהסוף קרב.

לאחר דבר התורה אנו נקראים לעוד משחק הפעלתי. מקבלים סליל חוטים וכל אחד מסכם את השבת במשפט, ומיד זורק את הסליל לאדם אחד. לאחר כל הסיכומים והזריקות נוצרה מעין רשת קורי עכביש. כולנו יחד אוחזים בקורים, ולאחר שעמית מסכם את השבת ואומר תודות לכל העוזרים והמסייעים – אנו עוזבים את אחיזתנו בחוטים והם נופלים לאטם לרצפה.

*  *  *

תצלום: משה

לשם שינוי לא כתבתי הרבה. הייתי אגואיסט ברוב הסיכום, ושלחתי רמזים עבים לכל המבינים. תודות ושוב תודות.

מסתבר שכן הייתי זקוק ליציאה שכזו. אני יודע שלצערי לא הכרתי את רוב הבחורים, אבל אני יודע שאני נמצא בקבוצה שמעריכה גם סוג של התנתקות ויודעת שלפעמים יש סיבה למרחק. אני מקווה כי בשבת הבאה אכיר את רובכם יותר לעומק.

אבל עדיין. היה כיף. שבת קיצית בעונה חורפית.

ומילה אחרונה למארגנים: תודה עמוקה מכל הלב על שבת זו. עבודתכם עבודת קודש. מעריך את פועלכם על כל קו מחשבה, ואפילו הקטן שביותר, והיו הרבה כאלה. חשבתם על הדברים בצורה הכי יסודית שניתן לחשוב, כך שהכול היה מאורגן בצורה הנכונה והמושלמת.

שלכם עד לפעם הבאה,

צחי

נ"ב: למי שתהה מי ניצח במשחק הרוצח – היו אלה שניים שרצחו כל אחד 15 איש. ארז ועמית (שבסוף רצח את מי שהיה אמור לרצוח אותו ולכן לא היה יכול להמשיך לרצוח עוד). ברכות לזוכים!

– – –

בשבת וישלח, ט"ז בכסלו עד י"ז בכסלו תשע"ג (30/11/12 עד 1/12/12 למניינם), היינו שבת שלמה באחת ההתנחלויות היפות והקסומות בלב השומרון, והכול בדיסקרטיות מלאה.

עוד פרטים על השבת – לחצו כאן

לצפייה בתוכנייה של שבת כמוך 2 – לחצו כאן

הצטרפו אלינו כדי להתעדכן בפרטים המדויקים של המפגש הקרוב: kamoha.or@gmail.com

4 תגובות

תגובות בפייסבוק

להגיב על דרור לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

  1. תודה צחי על הסיכום הנהדר !
    מחכה כבר לפעם הבאה לשמוע עוד סקופים…
    תודה למארגנים על השבת הנפלאה והמושקעת , עמית נדב ואביעד ושאר החברים !
    נדב אין על המאפים שלך , יבורכו הידיים !
    אתה מבוזבז וצריך ללכת למאסטרשף…
    וכמובן שאין על המשחקים וההפעלות שלך , תודה רבה בשם כולם , יישר כח !
    מי שלא היה – הפסיד !!!

  2. לעמית היקר!נדב ואביעד המקסימים! תודה על השבת הנפלאה, היה כרגיל מדהים! אתם עושים ממש עבודת קודש! תודה על הארגון המושקע,האיכפתיות לכולם,על קירוב הלבבות ואחוות האחים שאתם עושים, ובעיקר על ההקלה הנפשית והכח שאתם גורמים בזה לכולם. תודה גם כמובן לכל המשתתפים הנפלאים בשבת.
    לצחי,תודה על הסיכום המצויין,אתה מוכשר מאוד.
    נדב,אגב,עם ההפקה והרעיונות שלך בבידור אתה "חייב" להיות בטלוויזיה בערוץ 2 בפריים טיים. חחח כל הכבוד!

  3. צחי היקר! אני בטוח "שההר" מתגעגע אליך ומצפה שתבוא שוב לבקרו! סיכום מדהים, התרגשתי! הייתה שבת מדהימה! נהניתי מאוד! תודה עמית על כל ההשקעה והטרחה המרובה שדאגת ששבת זו תצא לפועל וכמובן לנדב ואביעד שעשו אותה טעימה מהנה ומושלמת! באמת אין מילים!! תודה חברים יקרים!!