סיכום מפגש אייר תשע"ג: סיור ב"יד ושם" בדגש על סבל ההומואים | אירועים ומפגשים

מדוע המונח "שואה הומוסקסואלית" אינו נכון, מדוע הומואים יכלו "לחזור בתשובה" ולהינצל ממחנה הריכוז, ומה הקשר בין הומואים לצבע הוורוד * טל מסכם את הסיור המודרך ביד ושם, סיור שעסק גם בזווית היהודית וגם בזווית ההומוסקסואלית, ולדבריו אע"פ שכבר היה כמה פעמים ביד ושם "הפעם למדתי והתרגשתי כמו שלא קרה לי בפעמים הקודמות"

(עוד בעניין: הקול שלא נשמע: על רדיפת הומואים בשואה)

כבר הייתי 3, 4 פעמים במוזאון החדש של יד ושם, אבל הפעם למדתי והתרגשתי כמו שלא קרה לי בפעמים הקודמות.

היום התחיל בדכדוך. שלושה ימים לא שמעתי מבחור כלשהו שהכרתי (הוא עסוק מאוד), ולכן קמתי קצת מדוכדך. התלבטתי בכלל אם יש לי כוח לנסוע עד ירושלים, אע"פ שידעתי שיהיה מעניין.

בבוקר היה קצת קריר, וישב לידי חייל חמוד באוטובוס. עצמתי את העיניים ובכיתי קצת על המצב שאני מצוי בו.

צעדתי מהתחנה המרכזית ליד ושם, וגם בהליכה בכיתי קצת. וגם בסיור ביד ושם בכיתי כמה פעמים, אבל הפעם מסיבה אחרת.

התכנסנו בכניסה למוזאון, כל אחד קיבל בקבוק מים קטן, ולאחר כמה הודעות ודבר תורה קצר פגשנו את המדריך רועי. השתדלתי להיות מרוכז אע"פ שזכרתי משהו או שניים מהמיצגים הראשונים במוזאון.

מלבד הסיפור עצמו והדגשים הרגילים של יד ושם, היו למדריך כמה וכמה דגשים וסיפורים מיוחדים משלו – סיפורים שהעשירו מאוד את הסיור ולמדתי מהם רבות.

למשל, הסיפור על פרדי הירש בן ה-25 שארגן חוג ספורט ופעילויות לנוער באחד הגטאות. זהו סיפור מפורסם, אבל לא מפורסם כי הוא היה הומוסקסואל מוצהר.

כך גם הסיפור שמאחורי אחד המכתבים שכתבה אנה טראומן לסטפני פליסייר לפני ששמה קץ לחייה. במכתב מופיע המשפט "אהבתך מחזקת אותי" וגם בשאר ההתכתבויות ברור שמדובר בסיפור אהבה ולא בסיפור חברי בלבד, ואעפ"כ כתבו ביד ושם כי זהו מכתב שנשלח לחברתה של הכותבת. רק לאחר שאחת האחריות על המוזאון התערבה הוחלט לשנות ולכתוב כי זהו "מכתב לבת זוגתה" (אגב, דקדוקית היה צריך לנסח "בת זוגה").

המדריך הזכיר כי מפקד ה-SA, ארנסט רוהם, היה חבר קרוב של היטלר יש״ו והוא היה הומו מוצהר. בתחילה, לפני התחזקות המפלגה הנאצית, הייתה סובלנות להומוסקסואליים, אבל העניין נגדע בליל הסכינים הארוכות, שם גם נרצח מפקד ה-SA.

מלבד הסיפורים והאנקדוטות האלו, ציין המדריך כי המונח "שואה הומוסקסואלית" מוטעה. המדריך הגדיר את הייחודיות של השואה (וכך מקובל להגדיר במחקר המודרני של זה) כ"מאמץ מאורגן של עם למחוק עם אחר מעל פני האדמה עד שלא יישאר איש". טבח של עם בעם שכלל כמות נרצחים גדולה יותר כבר נרשמו בהיסטוריה, וכן גם רצח מאורגן של עם/מדינה את עם אחר. מה שלא קרה מעולם הוא רצון להשמדה מוחלטת וטוטלית. כך למשל בפרוטוקולים של ועידה ונזה מופיע מספר של קהילות יהודיות גדולות (כמו ברית המועצות – 5 מיליון) לצד קטנות ביותר (כמו אלבניה – 200 איש). מספר היהודים צוין גם במקום שלא היה בשליטת הנאצים, ובפועל דאגו הנאצים להגיע למקומות שבהם יש רק יהודי אחד כמו שקרה באי לארוס שביוון שלשם שלחו הנאצים ספינה כדי לקחת יהודי אחד בשם דניאל רחמים!

נכון, גם ההומואים נרדפו, אבל לא הייתה להם שואה – לא היה רצון להשמיד אותם כליל עד האחרון שבהם בכל העולם כולו. למעשה, במשך כל התקופה של השלטון הנאצי – הומו ש"חזר בתשובה" לא נפגע בידי הנאצים, ובאמת היו כאלה שנישאו בנישואים פיקטיביים לנשים.

הפליא אותנו קצת שהרבה מההומואים בחרו להיאסר בגטאות ולא להעיד ש׳התיישרו׳. מישהו אמר בצחוק שהם ממש מתו על קידוש ה"גאווה".

עוד מתברר כי רק במחנות הריכוז השתמשו בטלאי המשולש הוורוד לציין את ההומואים. וגילינו כי למרות הסיקור שמת ניצול השואה ההומו היהודי האחרון, ככל הנראה עדיין יש בחיים ניצול שואה אחד יהודי הומו, אך זה ממש עניין של זמן עד שגם הוא לא יהיה בין החיים. וזה מעורר את השאלה מה יקרה שכבר לא יהיו ניצולי שואה יהודים. איך ייראה זיכרון השואה ביום שלאחר מכן.

לאחר שמתוך כל הסבים והסבתות שלי שניצלו מהשואה נשאר רק סבי לספר את הסיפור, חשוב לשמוע אותו שוב ושוב ולספר אותו שוב ושוב כדי שלא יישכח או יוכחש בטעות.

יצאתי מיד ושם, וקצת לפני שעליתי על האוטובוס הביתה קיבלתי מסרון מהבחור שהכרתי. חייכתי והתחלתי להרגיש קצת טוב יותר לאחר סיור מרגש כזה. החיים נמשכים.

תודה רבה לרועי חנני על ההדרכה, ולכם על הקריאה.

נתראה במפגש הבא של כמוך.

טל

בשבוע שחל בו יום הזיכרון לשואה ולגבורה סיירנו בסיור מודרך ב"יד ושם". הדריך אותנו רועי, מדריך שחוקר את רדיפת ההומוסקסואלים בגרמניה הנאצית, והוא נתן דגשים בעניין במהלך הסיור. הסיור היה כשלוש שעות. הסיור היה ביום שישי, ב' באייר תשע"ג, 12 באפריל 2013 למניינם, בשעות הבוקר (בשל שמירה על דיסקרטיות איננו מציינים כאן את השעה המדויקת).

רוצים להתעדכן לגבי המפגשים הבאים של כמוך? שלחו לנו דוא"ל ונוסיף אתכם לרשימת התפוצה שלנו: kamoha.or@gmail.com

13 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מבש להע פלא עלשעד כה לא קיבלתי פרטים לגבי הסיור. האין זה הבעת זלזול? אני רשום ברשימת התפוצה וגם חבר בעמותה אבל משום מה התשובה לשאלתי איננה מכובדת. אשמח להסבר.

  2. תקה במקלדת. הודעה המלאה:
    מבקש להביע פליאה על שעד כה לא קיבלתי פרטים לגבי הסיור. האין זה הבעת זלזול? אני רשום ברשימת התפוצה וגם חבר בעמותה אבל משום מה התשובה לשאלתי איננה מכובדת. אשמח להסבר.

  3. אז זהו. כפי שניתן היה לקרוא בפייסבוק, הבעייה תוקנה וגם אני זכיתי להשתתף. למען האמת לא ידעתי מראש על התוכנית הארוכה, שכן מאז התאונה שעברתי אני מוגבל בהליכה, אבל גם לכתחילה אולי הייתי דואג לציוד מתאים, שיאפשר לי לנוח יותר תוך כדי הסיור. בכל מקרה אין ספק, שהיה זה סיור מרתק. מקווה ליהנות מפעילויות נוספות של "כמוך".

  4. תודה רבה טל על הסיכום הנפלא
    הזכרתי לי את האנקוטות המעניינות שרועי סיפר
    ובהצלחה עם הבחור
    ותודה לכם כמוך על הסיור המרגש ביד ושם
    נהניתי מאוד

  5. אשמח להצטרף לשבחי דרור, שכני מלמעלה ולהודות לטל על הסיכום המשובח של הסיור המשובח!
    כמו שאמר בעל ה"מסילת ישרים", הרמח"ל, אף שהדברים ידועים, יש לשוב ולחזור עליהם פעם ועוד פעם. קל וחומר בעניין זה של השואה בכלל, ורדיפת ההומוסקסואלים בפרט, שרועי המדריך חידש וריענן לי את הדברים באופן בהיר ומקורי ביותר!
    אז,טל. בהצלחה רבה עם הבחור ויהי רצון שנזכה להיות בני אדם יותר טובים שהרי זהו הלקח החשוב מהשואה הנוראה ההיא…

  6. כהומו דתי, אני עומד משתומם ומלא פליאה מול מצוות הג'נוסייד הקיימת בתורה הקדושה שלנו.
    אם נקרא בעיון את הכתבים הגרמנים-הנאצים, נבחין שהם דומים להפליא לכתבים היהודים המתייחסים ל-עמלק. שניהם מתייחסים לעם שרוצים להשמידו – כמקור הרוע בעולם.
    נצטווינו בתורה להשמיד את העם העמלקי עד האדם האחרון שבו, ללא כל רחמים. שאול המלך אף נענש על כך שגילה מעט רחמים כלפי חלק מן העם העמלקי, בעוד שהיה עליו להשמידם כליל.
    כשהייתי בחור ישיבה, שאלתי בחורי ישיבה אחרים, האם הם היו מוכנים לקחת חלק בהשמדת עמלקים, אילו העם הזה היה מובחן לפנינו כזרע עמלק. הם השיבו בחיוב על השאלה. עוד הם אמרו, שהם בעצמם היו מקימים מחנות השמדה כדוגמת אוושויץ וטרבלינקה על מנת להשמיד עמלקים: גברים, נשים וטף עד האחרון שבהם.
    קראתי לא מעט הסברים תיאולוגיים על מצוות השמדת העם בתורה. אולם אף אחד מהם לא סיפק אותי.
    בשורה התחתונה, אני סבור שאידאולוגית אין הבדל מהותי בינינו לבין הגרמנים-הנאצים. כשהם שהם האמינו שהעם היהודי הוא מקור הרוע ויש להשמידו, כך אנו מאמינים שהעם העמלקי הוא מקור הרוע ויש להשמידו.
    עצם העובדה הטכנית, שכעת אין אנו יכולים להבחין מי עמלקי ומי לא, ועל כן לא מוטלת עלינו החובה להשמיד עם זה – אינה תופסת במישור האידאולוגי.
    במישור האידאולוגי-התורני, אנו מצווים על השמדת עם, ואת זה אינני מבין ואיני יכול לקלוט. במיוחד בתור יהודי לאחר חור השואה, ובמיוחד בתור הומו..

  7. לאבשלום התוהה,
    לא ברורה לי פליאתך הרבה, ומה לך כי נזכרת עכשיו דוקא ללין על מצוות מחיית עמלק? וכי מאז עמדת על דעתך נרדמת כשקראנו קטע זה בתורה פעמים ושלוש בשנה? פליאתך זו כפולה כביכול, יהודי דתי המבקש לקיים תרי"ג מצוות וכהומו ("במיוחד בתור הומו" – האם העדפתך המינית העניקה לך גם איזו מעלה מוסרית יתירה? בינה יתירה ניתנה בך?).
    התורה ניתנה לנו לקיימה, ולא להרהר אחר מצוותיה, או לענות בהסברים לאיסורים אלו ואחרים. יש לקיימה בלא שאלה ופקפוק. אין לה שום יומרות דמוקרטיות, שום תובנות בריאותיות, שום ידיעות היסטוריות ושום ציוויים מוסריים. הקונפליקט כביכול קיים אצל בני האדם, וראו האמירה האלוקית כביכול "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?"
    החרמנו את מצרים, הרגנו בעממים, ואנו מצווים על עוד כהנה וכהנה הריגות. דוד המלך הרג ולא חמל, ומי לנו גדול משמואל ששיסף את אגג. ומה היו אומרים היום, לא זו בלבד שלא דרש, הטיף או כתב ספר שעניינו הריגת גויים, אלא – "רב הורג בן אדם במו ידיו". כן. כך צוה ה'. וצדיק באמונתו יחיה.

  8. לאבשלום. התשובה לשאלתך טמונה בהנחת יסוד. הנחת יסוד שאומרת שמי שברא את העולם ואת שאר הדברים בו, רשאי גם לפרק אותו, או את חלקו. ורשאי גם לעשות זאת על ידי חלק מבריותיו. מה שמבדיל אותנו מהנאצים, הוא שמי שברא את עמלק מבקש שנעשה זאת. ואילו הנאצים עשו את זה מרוע לב. כן, כמובן שללא התגלות ברורה (שלמי שלא מאמין זה פותר את כל הבעיות) של מי שברא את העולם וללא מסר ברור ומובן באופן ״על טבעי״ לא נוכל לפעול ויהיה אסור עלינו. כל רצח עם שהוא לא בציוויו של מי שיצר את העם, הוא מעשה נוראי ושפל, שמקורו ברוע לב ובאכזריות ובשפלות הנפש. תחשוב על זה..

    ובקשר לחברים שלך מהישיבה, לא הבנת את התשובה. האם היית מסרב להשמיד את אחמדינג׳אד? או את היטלר? או את נסראללה? או כל אדם אחר שכל רצונו הוא לפגוע בך, במשפחתך? אני משער שלא היית מסרב. אז זה עמלק, רוע מוחלט, על זה מדברים. ולא על גרסת אדם שאתה מכיר.

  9. אני פשוט לא יכול לקבל "רצח-עם" כמצווה.

    אם הקב"ה היה מצווה עלי לרצוח את ההורים שלי, הייתי מסרב בתוקף לעשות זאת.
    אם הקב"ה היה מצווה עלי לסקול הומואים באבנים, הייתי מסרב לעשות זאת.
    אם הקב"ה היה מצווה עלי לרצוח מיליוני עמלקים: גברים, נשים וטף בתאי-גזים, בבורות-ירי וכיוצ"ב, כדוגמת אושוויץ, טרבלינקה, בלז'ץ וכו' – הייתי מסרב בתוקף לעשות זאת.
    הייתי מעדיף למות…
    לא הייתי מעוניין לחיות בעולם כזה, וכמובן שהייתי מסרב לעבוד אל כזה.

    בנסיבות אלו, מוות היה עדיף על חיי, אם חיי פירושם ביצוע פשעים כה מחרידים כנגד המוסר הטבעי שלי וכנגד האנושות.

    על פי הטיעונים של הקודמים לי, מה מותר היהודים-הדתיים מהגרמנים-הנאצים?? אלו גם אלו, באופן אידיאולוגי תומכים ברצח-עם ללא רחם, ללא הבדל בין גבר, אישה ועולל. אלו גם אלו היו מייסדים מחנות השמדה איומים ונוראים לבני עם אחר, שלדעתם הוא מקור הרוע.

    איני מעוניין להיות במחיצתם, לא של אלו ולא של אלו..