(עוד בעניין: סיכום כפול למפגש אב תשע"ב: עלייה הראשונה של כמוך להר הבית)

עליתי אתמול להר בפעם הראשונה בחיי.

לא כך קיוויתי שזה יהיה.

לאחר עיכוב של 40 דקות לפחות, הורשנו היהודים לעלות. ורק לאחר בדיקה מדוקדקת וקפדנית, שהחווירה לעומת קבוצת הגויים שעלתה באין מפריע בשורה המקבילה לשלנו.

הטענות לא הועילו מול אטימות השוטרים היהודים ש"בסך הכול ממלאים פקודות".

לאחר שקיבלנו את ההיתר המיוחל, נאמר לנו לתדהמת כולנו שכל מה שיתאפשר לנו הוא יציאה דרך שער השלשלת. מה שאומר מסלול ישיר של 2 דקות הליכה עד היציאה.

הרב ארלה הראל ניסה להתעכב קצת בדרך להסביר, אך השוטרים דחקו והאיצו בנו לסיים, וכל זאת לקול צעקות השועלים שישבו במעגלים וצווחו פה אחד "אַללהֻ אַכְּבַּר".

הרגשתי מושפל, מגורש מביתי שלי.

לא אוכל לתאר במילים מספיקות את גודל חרפת מדינת ישראל.

קייטנות של ילדי שכנינו.

ההר מופקר.

אך עם כל הכאב הזה, זה לא השתווה לכאב אחר שעלה בי – שלא כואב לי מספיק. שהכאב על החיסרון לא בוער בנפשי ודמי.

ואולי זה עונשנו – שהשליטה בהר אינה בידינו. יהיו מי שיגידו שהסיבה לכך היא בגלל האדישות שלנו לגורל המקום הקדוש, וכי עד שלא נתעורר לא נזכה לגאול אותו.

מרוב שהסחתי דעתי שכחתי לקרוע. ואז שאלתי את עצמי האם מספיק כואב לי כדי לקרוע? אולי מוטב ששכחתי. אני פוחד מהתשובה.

לאחר הירידה החפוזה – או מוטב לקרוא לזה גירוש וגלות – הרב הראל העביר שיעור קצר כדי לא להשיב את פני הקבוצה המאוכזבת ריקם.

צריך לומר זאת בבירור – הבעלים על הר הבית חשים שהם הבעלים של המדינה. דהיינו, הערבים שולטים בהר ובכך הם בעצם מרגישים שהם שולטים בנו.

כדאי לחדד – יש כאן מלחמה בתוכנו פנימה: לעלות או לא לעלות. אבל זו אינה הסוגיה ולא העיקר. העיקר הוא המודעות, והמודעות היא שתכריע את המלחמה: האם יש משהו חשוב יותר מכותל הדמעות? האם חשוב לנו מה יש מאחור? אם כן עלינו להנחיל זאת לעם כולו.

"מיום שחרב בית המקדש מחיצה (או מוטב לומר קיר) של ברזל (או של אבנים מסותתות) מפרידה בין ישראל לאביהם שבשמים".

עם כל הלחץ, הצלחתי להבליח מזמור תהילים ולחמוק מעיני השוטרים: "שיר המעלות אשא עיני אל ההרים".

אסתפק לעת עתה שישראל יישאו עיניהם אל הר אחד בלבד.

חנן

– – –

לא הייתם בעלייה להר אבל אתם משתוקקים להיות בו?

עד שתעלו, הנה לכם סיור וירטואלי: http://harhakodesh.co.il/

– – –

לרגל תשעה באב עלינו להר הבית בקדושה ובטהרה, בהדרכת הרב ארלה הראל.

המפגש היה בחמישי בבוקר, ד' באב תשע"ג, 11 ביולי 2013 למניינם.

לשם שמירה על דיסקרטיות, נשלחו פרטים על מהות המפגש רק למי שחבר ברשימת התפוצה של כמוך.

הצטרפו אלינו כדי להתעדכן בפרטים המדויקים של המפגשים הבאים: [email protected]