הרב, הפסיכולוג, וההומו הדתי – חלק ב | הלכה

הרב הראל: "אתם ראוים להתברך" * ד"ר כרמלי: "אתם אמיצים" * דרור, הומו דתי: "בכמוך יש חומר אנושי מדהים. מרגיש בבית חם ואוהב" * רבנים, פסיכולוגים, והומואים דתיים כותבים ברכות לרגל יום ההולדת שנתיים לכמוך * מיזם יומי מיוחד

(עוד בעניין: הרב, הפסיכולוג, וההומו הדתי – חלק א)

הרב הראל במפגש כמוך

הרב ארלה הראל – לשעבר ראש ישיבת שילה; חבר בעמותת כמוך

אחי ורעי בני החבורה הקדושה, שלום רב!

'ואהבת לרעך כמוך', זהו כלל גדול בתורה.

ומיהו רעי? שני רעים לו לאדם, כלשונו של רש"י: "רעך ורע אביך אל תעזוב (משלי כז) זה הקב"ה… לשון אחרת – חברך ממש".

שני רעים לו, ועיקר עבודתו של אדם להיותו אוהב את רעו. אהבת ה', שהיא מצוות עשה של תורה, אותה אנו מזכירים פעמיים בכל יום, שחרית וערבית: "ואהבת את ה' אלוקיך, בכל לבבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", מרימה אותנו מעלה-מעלה, לעולם של מסירות נפש, של מוכנות לתת הכל למען אהבתנו את הבורא יתברך שמו.

חבורתנו הקדושה – שבה שותפים אוהביו של הקב"ה, האומרים בקול רם, כמה אנחנו אוהבים את ה', למרות האתגרים הקשים לפניהם אנו ניצבים, למרות כל הקשיים – חבורתנו הקדושה ראויה להתברך לרגל יום הולדתה השני – היי לאלפי רבבה, ויהי רצון שכל אחד ואחד מאיתנו בפרט, ובני החבורה בכלל, יזכו לראות באור ה', מתוך שמחה וטוב לבב, עד בלי די!

אוהבכם מאוד,

ארלה הראל

ד"ר כררמלי

ד"ר צבי כרמלי – פסיכולוג קליני; ראש החוג לחינוך במכללת הרצוג

לכבוד תנועת "כמוך", לרגל שנתיים להיווסדה.

אדם דתי בעל נטיות הומוסקסואליות מתמודד עם מציאות פנימית וחיצונית מורכבת וכואבת. אדם כזה זקוק למרחב בו יוכל להכיר את עצמו ולברר לעצמו את זהותו ואת ההכרעות המתאימות לו והתואמות את זהותו על מכלול היבטיה.

אך מציאתו או יצירתו של מרחב כזה הנה משימה קשה, שכן אותו אדם נוטה לחוש חרדות שמשתקות את עצם אפשרות קיומו של תהליך הבירור. מקורן של חלק מן החרדות מצוי בזהותו הדתית: אדם זה נוטה לחוש לא פעם כי אסור שיתברר לו כי נטיותיו המיניות הנן שונות כל כך מן האידאל הנורמטיבי של הקולקטיב הדתי אליו הוא משתייך. כתוצאה מכך הוא נוטה לעתים לשכנע את עצמו להאמין באפשרות העלמת ומחיקת אותן נטיות.

מקורן של חרדות אחרות מצוי דווקא בצדדים המודרניים של זהותו. בהקשר זה עשוי הוא לחוש כי הנאמנות לאמת הפנימית של נטייתו המינית מחייבת אך ורק אורח חיים ששונה מזה שאליו הוא שואף כאדם דתי.

חרדות משתקות אלה לא נוצרות בחלל ריק. מקורן הנו פנימי אך גם חיצוני.

לתרבות הסובבת יש השפעה רבה וקולות מחייבים ואוסרים נשמעים משני הכיוונים ונוטים לשתק את תהליך הבירור ולהרוס את המרחב שבו הוא עשוי להתקיים. מן הכיוון האחד נשמעים קולות המבטלים את משמעותה של זהותו המינית של ההומוסקסואל הדתי ונוטעים בלבו את האמונה כי ניתן לבטלה, ומן הכיוון השני נשמעים קולות המבטלים את משמעותה של זהותו הדתית ורואים בכל ניסיון שלו לשמר אותה ולתת לה מקום של ממש בחייו אך ורק השתקה וסירוס של כוחות החיים המיניים שקיימים בו.

לאור זאת ברורה חשיבותו של כל גוף שמעודד את יצירתו של מרחב המאפשר את קיומו של תהליך בירור אמתי, גוף שמאמין כי תהליך כזה הנו אפשרי רק אם הוא מתקיים באופן חופשי, ללא הכתבה וללא קביעה מראש של התוצאה ההכרחית כביכול אליה הוא אמור להוליך.

אני רוצה לברך את תנועת "כמוך" החוגגת את יום הולדתה השני ולאחל לה כי תצליח לאפשר ולעודד את קיומם של מרחבים חופשיים מעין אלה. היציאה האמיצה של התנועה אל המרחב הפומבי מהווה בעצמה מעשה יצירה של מרחב חשיבה ובירור, מעשה שמאפשר לנו להאמין כי מרחבים דומים, המבוססים על ענווה, הכלה וקבלה יתאפשרו גם עבור אותם רבים אחרים שכה זקוקים להם.

צבי כרמלי

דרור – הגיע בפעם הראשונה לשבת כמוך 1, ומאז לא הפסיק להגיע

לכמוך הגעתי ב"מקרה".

נוהג אני שאת יקיצת הבוקר אני "מורח" בגלישה בנייד בעודי במיטה, באתרים כאלו ואחרים: מה חדש בפייסבוק , מה קרה בעולם וכו'. וגם מדי פעם אני נכנס לפורומים הומואים דתיים בתפוז.

והנה אותו היום – יום ראשון היה, ראיתי מודעה בפורום שאומרת כי היום הוא היום האחרון להרשמה של שבת כמוך, שבת שהומואים דתיים נקבצים להם יחדיו.

האמת היא שאף פעם לא עניינו אותי מפגשים כאלו ואחרים של קבוצות אחרות שהייתי רואה מדי פעם באינטרנט, שמביאים רב כזה או אחר, פסיכולוג או לא יודע מה. חייתי לי בתור הומו בד' אמותיי. אבל כשקראתי שיש שבת של הומואים דתיים שנמשכת לה שבת שלימה, זה כבר סקרן אותי!

אמרתי לעצמי: דרור, לכזה דבר אתה חייב ללכת, זו חוויה מזן אחר!

מיד קמתי ממיטתי, פתחתי ת'מחשב, נכנסתי לאתר כמוך, קראתי ת'פרטים על השבת, התקשרתי בדרכי לעבודה לעמית, וכל השאר היסטוריה!

קפצתי למים!

חברים יקרים, אני רוצה לומר לכם שבשבת כמוך שהייתי נהניתי מה-כ-ו-ל, הכול היה מושלם מא' ועד ת': מהאנשים, מהייחס, מהאוכל, מהארגון למופת, מהמארגנים וכמובן מחברי החדר היקרים שנפלה לי זכות להיות איתם!

כל כך נהניתי, שמאז אותה שבת אין מפגש כמוך שפספסתי ולא באתי!

כן, אני מגיע בגלל החומר האנושי המדהים והמקסים שיש בכמוך. בכמוך אני מרגיש בבית – בית חם ואוהב. ומעל הכול אהבתי ותודתי למארגנים היקרים אשר בתבונה ובחכמה במסירות ובענווה גדולה הם מנצחים על הכול!

עכשיו כמוך בת שנתיים, וברצוני לברך את כמוך בברכת מזל טוב! שנזכה לעוד שנים רבות וטובות ושמשפחת "כמוך" תגדל ותתרחב ותמשיך לשגשג ולעשות נחת רוח לבורא.

שלכם,

דרור

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.