לרגל יום ההולדת – פסיכולוגים מברכים את כמוך | נוסטלגייה

פרופ' פרי: "אני יכול להעיד שאתם מחזקים נפשית הומואים דתיים" * ד"ר כרמלי: "אתם אמיצים" * ד"ר כהנא: "איני יכול שלא להוקיר את חשיבותה הרבה של העמותה" * הפסיכולוג כלפה: "עצם קיומה של כמוך משמעותי מאוד" * ד"ר מוזס: "לכמוך יש חשיבות ציבורית ואישית"

(עוד בעניין:
לרגל יום ההולדת – רבנים מברכים את כמוך;
לרגל יום ההולדת – הומואים דתיים מברכים את כמוך)

פרופ' פרי

פרופ' טוביה פרי – פסיכולוג קליני; המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן

לכבוד

כמוך – ארגון הומואים דתיים אורתודוקסים

שלום רב,

במלאת שנתיים להקמת ארגון כמוך אני מבקש להצטרף למברכים ולמעודדים של הארגון ושל פעילותו.

הקיום של ארגון כמוך המנסה להתמודד מתוך יראת שמים אמיתית עם המציאות הקשה והסבוכה של אנשים אשר נמשכים לבני מינם היא חשובה ביותר.

היא חשובה במתן הכרה בסבלם ובהתמודדותם הקשה והמורכבת של אנשים בקבוצה משמעותית באוכלוסיה ובהסרת מחסום ההסתרה והבדידות הקשה ממנה סובלים הומוסקסואלים רבים. הכרה זו אינה מובנת מאליה והיא צריכה תמיכה וחיזוק בתוך חברה אשר פעמים רבות תחת הכיסוי של דאגה לכבוד שמים חושפת רגשות הומופוביים קשים ואלימים.

הכרה זו מאפשרת לצעירים ולא רק לצעירים, להתמודד בעיניים פקוחות עם קשייהם מבלי לוותר על עולמם הדתי המהווה חלק מהותי ומרכזי באישיותם. היא מאפשרת גם את המפגש והשיח עם אנשים נוספים המתמודדים עם קשיים דומים ומקלה על הבדידות והסבל שהיא פעמים רבות מנת חלקם שנים רבות. היא מאפשרת גם העלאה ובחינה של רעיונות חדשים ומקוריים להתמודדות זו.

ארגון כמוך מנסה לסייע גם בחיפוש פתרונות ואפשרויות בתוך המסגרת ההלכתית ובתוך המסגרת הקהילתית הדתית לאנשים הנמשכים לבני מינם.

פעילות זו היא חיונית ופעמים לא מעטות נוגעת בדיני נפשות באופן ממשי.

הקהילה הדתית אינה יכולה להימלט מהתמודדות זו והיא צריכה להמשיך ולחפש בכנות דרכים למצוא מקום לכל אדם בתוכה. כאיש מקצוע הפוגש הומוסקסואלים דתיים המתמודדים עם קשייהם אני יכול להעיד על התמיכה הרבה והחיזוק הנפשי שהם מקבלים מקיומו של ארגון כזה.

אני מבקש לברך את חברי הארגון בהמשך פעילות ברוכה ומוצלחת.

בברכה,

פרופ' טוביה פרי

ד"ר צבי כרמלי – פסיכולוג קליני; ראש החוג לחינוך במכללת הרצוג

לכבוד תנועת "כמוך", לרגל שנתיים להיווסדה.

אדם דתי בעל נטיות הומוסקסואליות מתמודד עם מציאות פנימית וחיצונית מורכבת וכואבת. אדם כזה זקוק למרחב בו יוכל להכיר את עצמו ולברר לעצמו את זהותו ואת ההכרעות המתאימות לו והתואמות את זהותו על מכלול היבטיה.

אך מציאתו או יצירתו של מרחב כזה הנה משימה קשה, שכן אותו אדם נוטה לחוש חרדות שמשתקות את עצם אפשרות קיומו של תהליך הבירור. מקורן של חלק מן החרדות מצוי בזהותו הדתית: אדם זה נוטה לחוש לא פעם כי אסור שיתברר לו כי נטיותיו המיניות הנן שונות כל כך מן האידיאל הנורמטיבי של הקולקטיב הדתי אליו הוא משתייך. כתוצאה מכך הוא נוטה לעתים לשכנע את עצמו להאמין באפשרות העלמת ומחיקת אותן נטיות.

מקורן של חרדות אחרות מצוי דווקא בצדדים המודרניים של זהותו. בהקשר זה עשוי הוא לחוש כי הנאמנות לאמת הפנימית של נטייתו המינית מחייבת אך ורק אורח חיים ששונה מזה שאליו הוא שואף כאדם דתי.

חרדות משתקות אלה לא נוצרות בחלל ריק. מקורן הנו פנימי אך גם חיצוני.

לתרבות הסובבת יש השפעה רבה וקולות מחייבים ואוסרים נשמעים משני הכיוונים ונוטים לשתק את תהליך הבירור ולהרוס את המרחב שבו הוא עשוי להתקיים. מן הכיוון האחד נשמעים קולות המבטלים את משמעותה של זהותו המינית של ההומוסקסואל הדתי ונוטעים בלבו את האמונה כי ניתן לבטלה, ומן הכיוון השני נשמעים קולות המבטלים את משמעותה של זהותו הדתית ורואים בכל ניסיון שלו לשמר אותה ולתת לה מקום של ממש בחייו אך ורק השתקה וסירוס של כוחות החיים המיניים שקיימים בו.

לאור זאת ברורה חשיבותו של כל גוף שמעודד את יצירתו של מרחב המאפשר את קיומו של תהליך בירור אמיתי, גוף שמאמין כי תהליך כזה הנו אפשרי רק אם הוא מתקיים באופן חופשי, ללא הכתבה וללא קביעה מראש של התוצאה ההכרחית כביכול אליה הוא אמור להוליך.

אני רוצה לברך את תנועת "כמוך" החוגגת את יום הולדתה השני ולאחל לה כי תצליח לאפשר ולעודד את קיומם של מרחבים חופשיים מעין אלה. היציאה האמיצה של התנועה אל המרחב הפומבי מהווה בעצמה מעשה יצירה של מרחב חשיבה ובירור, מעשה שמאפשר לנו להאמין כי מרחבים דומים, המבוססים על ענווה, הכלה וקבלה יתאפשרו גם עבור אותם רבים אחרים שכה זקוקים להם.

צבי כרמלי

ד"ר כהנא

ד"ר ברוך כהנא – פסיכולוג קליני, מורה במכון רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית; מחבר הספר שבירה ותיקון

ברצוני להצטרף למברכים את עמותת "כמוך" לרגל מלאת לה שנתיים.

מי שמכיר את הקשיים הנפשיים עמם מתמודד ציבור היעד של העמותה, אינו יכול שלא להוקיר את חשיבותה הרבה.

צעירים לא מעטים, השואפים בכל לבם לעבוד את השם כמו שחונכו וכמו שהם מאמינים, מוצאים את עצמם קרועים בין אמונתם ובין נטיות מיניות שלא בחרו ולא רצו בהן. סבלם עוד מתעצם מכיוון שלא פעם הם חשים כאילו יש אשמה כלשהי בעצם המצב שעמו הן מתמודדים.

כמה גבורה יש לפעמים בצעירים האלה! כמה סיפוק צריכים מחנכיהם לחוש על כך שלמרות  המציאות שאליה נקלעו הם מוסיפים לחתור לקיום זהותם הדתית. האם אין בעצם מאבקם קידוש שם שמים ברמה הגבוהה ביותר? לכמה תמיכה הם זקוקים במאבקם הקשה!

התקבצותם של צעירים אלה בעמותה משלהם כמה ברכות בה: ראשית, עצם המפגש מסיר מעט ממועקת הבדידות, מחזק ומעצים. נוסף על כך, יש מלאכה רבה לעשותה בחינוך הציבור ליחס נכון, אוהד ומחזק, כלפי חבריה (בעיקר, יש להדגיש, חינוך המחנכים וכל העוסקים עם הנוער להרבה מִיוֹתֵר רגישות ואהדה!). בעצם הקשר שיוצרת העמותה עם רבנים אוהדים, תוך חיפוש משותף של פתרונות למציאות המורכבת שבה הם נמצאים, יש משום הצהרה ברורה: יש לצעירים האלה חלק בא-להי ישראל, והם מהווים חלק בלתי נפרד מן הקהילה היהודית המאמינה.

עצם החיפוש המשותף חשוב מאין כמוהו.

בברכת הצלחה, ובאהדה למאבקכם החשוב,

ד"ר ברוך כהנא

איתן כלפה – פסיכולוג קליני

ליו"ר העמותה ולאנשי העמותה – אני רוצה לברך אתכם ואת העמותה, במלואת לה שנתיים בר"ח שבט.

גבר או אישה שומרי מצוות שנמשכים לבני מינם, סובלים מקושי במעגלי חיים רבים: תוך-נפשי, משפחתי, חברתי, דתי, מיני ותכופות גם תעסוקתי.

תכופות הם חווים התנגשויות פנימיות בין מעגלים אלו: בין נטייתם המינית לבין העולם הדתי שאליו חונכו, מרגישים שאין להם חלק באלוקי ישראל, או שסימן שאלה גדול מרחף על יכולתם להיות דתיים ושומרי מצוות באמת.

תלמידי ישיבה, שהתוודעו לנטייתם החד-מינית, חשים בתוכם, לעתים, קריעה בין שאיפתם להיות עובדי ה' באמת ובתמים לבין רגשותיהם כלפי חבריהם. תחושות אלו עלולות להביא, בסופו של דבר, להתרחקות כזו או אחרת מעולם דתי של שמירת תורה ומצוות. כך גם לגבי השייכות למשפחה: סבלם עלול להישאר מנת חלקם בלבד. לא תמיד יש לכך מקום בחוץ, והם חוששים מתגובה מתייגת ומהוקעה, ולכן נוצרים את אופי משיכתם בסוד.

סבלם, שנגרם מעצם משיכתם המינית, השונה משל אחרים, מועצם על ידי כך שהם נותרים בודדים לגמרי עם סודם בתוך הסביבה הטבעית שבה נולדו וחונכו. מצב דברים זה הביא למתחים רבים בינם לבין בני משפחתם, לעתים עד כדי נתק בינם לבין ההורים או האחים שלהם.

בתוך מציאות זאת עצם קיומה של כמוך משמעותי מאוד. לא אחת ראיתי כיצד העמותה מאפשרת, כלכלית, לצעירים המתמודדים עם שילובים של מעגלים שונים כאלו, להגיע לטיפול ולסיוע נפשי ולעתים גם מספקת תמיכה רגשית, לכאלו שהצעד של הליכה לטיפול נפשי זר בעבורם מאוד.

יש בכך גם אמירה דתית-חברתית  – "גם לאנשים שיש להם נטייה הומוסקסואלית יש מקום בחברה שלנו, אנו דואגים להם ואכפת לנו מהם".

מטרייה שכזו מסייעת להם למצוא מקום להמשיך להיות דתיים ולברר איך הם מצליחים לחיות עם מי שהם ועם דתיותם. ומעל לכול, אומר מניסיוני כמטפל, כך מתאפשרת הקלה ולו במעט, של נטל הבדידות שמעיק עליהם פעמים רבות.

ברכותיי הלבביות לכם,

חזקו ואמצו,

איתן כלפה

ד"ר צבי מוזס – פסיכולוג, מנהל מכון שילה

לארגון "כמוך" שלום רב,

במלאת שנתיים – ברכות ליוזמה, לפעילות, ולמסגרת, המכילה ומסייעת לבעלי נטייה הפוכה במגזר הדתי לאומי.

אנו במכון שילה משתדלים לתת סיוע רגשי ונפשי למי שאתם מפנים אלינו, ולהתאים לכל אחד את דרך ההתמודדות הייחודית שלו עם הנטייה ואמונתו הדתית.

מהמטופלים אני למד על כך שהם נהנים מהמסגרת והפעילות של "כמוך", ועל החשיבות הציבורית והאישית שלכם.

יישר כוח וברכה,

ד"ר צבי מוזס

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.