לרגל יום ההולדת – הומואים דתיים מברכים את כמוך | נוסטלגייה

אורי: "המפגש הקצר עם כמוך אפשר לי זווית ראייה אחרת כלפי עצמי" * דרור: "בכמוך יש חומר אנושי מדהים. מרגיש בבית חם ואוהב" * חיים: "בכמוך מצאתי דברים שלא מצאתי במקום אחר" * יואל: "כמוך – קבוצה תומכת" * צחי: "אי אפשר להשוות ביני הישן וביני החדש, לאחר שהגעתי לכמוך" * אבי: "בלידת כמוך – נולדתי גם אני במובנים רבים" * אילן: "תודה על ה'ביחד' מול האתגרים" * טל: "ממש נהנתי. ומאז אני משתדל להגיע לכל המפגשים" * מאיר: "טוב להיות בשכונה כזו!" * וארז כתב חמשיר

(עוד בעניין:
לרגל יום ההולדת – רבנים מברכים את כמוך;
לרגל יום ההולדת – פסיכולוגים מברכים את כמוך)

אורי – הגיע בפעם הראשונה לטיול חוה"מ סוכות, ומאז הכיר אנשים טובים

האמת היא שכאשר שמעתי לראשונה על עמותת כמוך, לפני כשנה בערך, הייתי די סקפטי לגביה.

מעבר לחשש הטבעי קיבלתי גם "המלצה" לא כל כך טובה מחבר, ולכן היססתי אם להשתתף באחת הפעילויות (בכל זאת נרשמתי לרשימת התפוצה, אבל בחודשים שלאחר מכן, בשלוש הפעמים שהתכוונתי ללכת למפגש, חזרתי בי ברגע האחרון).

בדיעבד, אחרי שחבר טוב הפציר בי לבוא איתו לטיול חוה"מ סוכות האחרון, הסתבר לי כי לא היה בסיס ל"המלצה" ולחששות שלי.

היה ממש נחמד, הכרתי אנשים טובים, והאווירה הייתה בראש שהרבה יותר מתאים לי (מהחלופה), מה גם שלאחרונה, כמה חודשים לאחר מכן, התברר שההשתתפות בפעילות השתלמה בכיוון בלתי צפוי.

אצלי זה הדרגתי מאוד (אני מפשיר לאט לאט), אבל בסיכום ביניים אני חושב שהמפגש הקצר עם "כמוך" אפשר לי זווית ראייה אחרת כלפי עצמי.

גנות הפכה לשבח, ואסיים בתקווה לפעילויות נחמדות ויצירתיות נוספות בעתיד, ובאיחולי יום הולדת שמח, הצלחה והמשך התפתחות ל"כמוך" ולכל אלו שמארגנים את המיזם הייחודי הזה.

אורי

דרור – הגיע בפעם הראשונה לשבת כמוך 1, ומאז לא הפסיק להגיע

לכמוך הגעתי ב"מקרה".

נוהג אני שאת יקיצת הבוקר אני "מורח" בגלישה בנייד בעודי במיטה, באתרים כאלו ואחרים: מה חדש בפייסבוק , מה קרה בעולם וכו'. וגם מדי פעם אני נכנס לפורומים הומואים דתיים בתפוז.

והנה אותו היום – יום ראשון היה, ראיתי מודעה בפורום שאומרת כי היום הוא היום האחרון להרשמה של שבת כמוך, שבת שהומואים דתיים נקבצים להם יחדיו.

האמת היא שאף פעם לא עניינו אותי מפגשים כאלו ואחרים של קבוצות אחרות שהייתי רואה מדי פעם באינטרנט, שמביאים רב כזה או אחר, פסיכולוג או לא יודע מה. חייתי לי בתור הומו בד' אמותיי. אבל כשקראתי שיש שבת של הומואים דתיים שנמשכת לה שבת שלימה, זה כבר סקרן אותי!

אמרתי לעצמי: דרור, לכזה דבר אתה חייב ללכת, זו חוויה מזן אחר!

מיד קמתי ממיטתי, פתחתי ת'מחשב, נכנסתי לאתר כמוך, קראתי ת'פרטים על השבת, התקשרתי בדרכי לעבודה לעמית, וכל השאר היסטוריה!

קפצתי למים!

חברים יקרים, אני רוצה לומר לכם שבשבת כמוך שהייתי נהניתי מה-כ-ו-ל, הכול היה מושלם מא' ועד ת': מהאנשים, מהייחס, מהאוכל, מהארגון למופת, מהמארגנים וכמובן מחברי החדר היקרים שנפלה לי זכות להיות איתם!

כל כך נהניתי, שמאז אותה שבת אין מפגש כמוך שפספסתי ולא באתי!

כן, אני מגיע בגלל החומר האנושי המדהים והמקסים שיש בכמוך. בכמוך אני מרגיש בבית – בית חם ואוהב. ומעל הכול אהבתי ותודתי למארגנים היקרים אשר בתבונה ובחכמה במסירות ובענווה גדולה הם מנצחים על הכול!

עכשיו כמוך בת שנתיים, וברצוני לברך את כמוך בברכת מזל טוב! שנזכה לעוד שנים רבות וטובות ושמשפחת "כמוך" תגדל ותתרחב ותמשיך לשגשג ולעשות נחת רוח לבורא.

שלכם,

דרור

חיים – הגיע לכמוך לפני כשנה ומאז מצא את הבית שחיפש

לכמוך התוודעתי והצטרפתי לפני כשנה, ועם ההתחלה חשתי שיש כאן משהו אחר שלא הכרתי ולא מצאתי במקומות דומים: יחס אישי, חמים ולבבי; אנשים כמוני המחפשים חברה ועניין; תכנית פעילויות מתוכננת, מסודרת, מאורגנת (נפגשים אחת לחודש באורח קבע); רב גונית מבחינה תכנים, נושאים ומרצים.

בקיצור, הרגשתי שמצאתי את הבית שחיפשתי. ואכן כמוך היא המקום לאנשים כמוני – הומואים דתיים אורתודוקסים.

מזל טוב ולהתראות במפגשים ובפעילויות,

חיים

יואל – "מכירים מישהו בודד או אדם צריך לדבר? תפנו אותו לכמוך"

כמוך. במשך שנים חיכיתי שיופיע מישהו 'כמוני', ולא, הוא לא הגיע.

נישאתי בשנות העשרים המוקדמות, שידוך. קיוויתי שהאהבה תגיע עם הזמן. בתוך חצי שנה מיום שהכרנו עמדנו תחת החופה. יותר מכל אני זוכר את המורא המשתק ממה שאין מדברים עליו, ממה שהיה עליי לעשות לאחר שתסתיים החגיגה, תידום המוזיקה, והאורחים ילכו.

לא נגעתי באשתי לעתיד באצבע קטנה, וק"ו שלא עשיתי מאומה לא עמה ולא עם אחרת. לא חשבתי שאני הומו. לא קראתי את מה שבדיעבד ניתן היה לקרוא בבירור.

עשר שנות נישואין והורות חלפו ביעף, הכול נראה טוב. לא היה שום געגוע ולא כמיהה זרה. המצוקה החלה רק לאחר שמישהו התחיל איתי. גישוש ילדותי. אז בא תורן של השאלות והתהיות והחל מסע ארוך של בירורים, דיבורים ופגישות. ומאז – עוד עשור ויותר בו הכרתי אנשים, גיליתי תחושות חדשות, נאהבתי, וקצת אהבתי.

כל אימת שפגשתי מישהו שנמצא במקום שבו היה זקוק לשיחה, לעידוד, עשיתי ועדיין עושה זאת בשמחה, כמעט בתחושת שליחות. חשתי חובה לדבר, להיחשף, ולתת את מה שאני לא קיבלתי כשהייתי זקוק לכך. משתדל לתת פרופורציות, להסביר, להזהיר, להשיא עצות טובות, ובעיקר לגלות הרבה אמפתיה.

גם בשנים האחרונות, כשכמוך נמצא בשטח, נגיש ומפגין נראות, וכשיש אופציות אחרות, עדיין יש מי שחוששים להגיע וזקוקים לשיחה ביחידות. אנא, כשאתם נתקלים באדם כזה תנו לו את מה שהוא צריך באותו רגע, חזקו אותו, והצביעו לפחות על כמוך, הן כאתר הכולל מידע רב, הן כקבוצה תומכת (שיש בה גוונים רבים).

יואל

צחי – את השינוי שחל בחייו הוא זוקף לזכות כמוך

"כמוך" – מילה כה פשוטה שטומנת בחובה יתר על המידה. כזו שמשחררת ברגע שאתה אומר אותה.

כמוך. יש שם אנשים כמוני וגם כמוך.

ומה כמוך נתנה לי? מי שהכיר אותי בפגישתי הראשונה בכמוך ומכיר אותי בימים אלו, מודע ואף רואה את השינוי שחל בי. אין להשוות את האני הישן לאני של שנתיים אחרי. הודות לכמוך השתניתי, הכרתי וכייפתי. רק בזכות כמוך הכרתי חברים שהפכו ליקרים. למדתי עליי ועל אנשים אחרים אין-ספור דברים חדשים, ולמדתי שיש הרבה אוזניים קשובות ושיש מענה אם רוצים אותו.

אי לכך: חזקו ואמצו, המשיכו לפעול ולהתקדם, יישר כוח, וכמובן הרבה הרבה מזל טוב!!!

צחי

אבי, הומו דתי – "צמיחת כמוך היא גם צמיחתי האישית"

שנתיים עברו. לא מאמין. אני חש כי בלידת כמוך נולדתי גם אני במובנים רבים.

אני זוכר את המפגש הראשון שאליו הגעתי לגמרי במקרה, כאשר הייתי מצוי בשבר הגדול של חיי. הייתה זו בעצם הפעם הראשונה שנפגשתי עם קבוצה של אנשים כמוני. אני זוכר את הבחור שניגש ושאל לשלומי והזמין אותי לשבת עם כולם כאשר לא העזתי להרים את עיניי. אני זוכר עד כמה הופתעתי ששמעתי רבנים מדברים בפתיחות והכלה כלפי ההומו הדתי.

בכמוך מצאתי חברוּת, אחווה וקבלה בלא תנאי, מצאתי את כל מגוון הכיפות (או שלא…) ונתינה אמתית שלא על מנת לקבל.

מאז התקדמה והתמסדה כמוך: שבתות, מפגשים מיזמים ברוכים (תודה מיוחדת לרב הראל – איש יקר) ובעיקר חדירה לתודעה הציבורית.

גם אני התקדמתי מאז רבות. יש לי תחושה כי צמיחת כמוך במין קורלציה משונה היא גם צמיחתי.

אני מאחל לכל העושים במלאכה שימשיכו לעשות, לפרוח ולשגשג לטובת הכלל והפרט.

אבי

אילן – מעריץ של אהרון רזאל ושל כמוך

"ועדיין לא מצאת את הניגון אליו יצאת אך יודע שבצל האל הנך"

(אהרון רזאל, עולה בשביל)

רוב תודות על התרומה החברתית המשמעותית והמהנה שאני מקבל, על ה"ביחד" מול האתגרים.

תבוא ברכה אלה שהקימו ומחזיקים את כמוך במרץ, בנדיבות ובחכמה.

יישר כוח לעוסקים במלאכה.

יום הולדת שמח לכמוך!

אילן

טל – הגיע למפגש, הכיר חברֶה טובים שעכשיו הם חברים שלו ביום יום

גם אני חששתי מהמפגש הראשון שלי עם כמוך. חששתי להרגיש לא נעים בקבוצה שכולם מכירים את כולם, חששתי להרגיש מיעוט מבחינת תפיסת עולם דתית.

חברים אמרו לי שאני צריך חברים הומוסקסואלים דתיים. שזה יעזור להתמודד עם הבדידות. והם צדקו. המפגש הכמעט ראשון שלי (כי הראשון היה סרט והייתי חייב לעוף אחריו) היה שבת כמוך 1. כמו כל מפגש, הדגישו בהתחלה ובסוף שכל מה שקורה במפגש דיסקרטי, והפעילות התחילה. האומץ השתלם, החששות התבדו (הסתבר שרוב האנשים לא הכירו זה את זה באותה שבת), ממש נהנתי. ומאז אני משתדל להגיע לכל המפגשים.

נפתחתי והכרתי חברֶה טובים שעכשיו הם חברים ביום יום שלי.

ולכמוך – מעריך ומוקיר את כל העבודה הרבה שנעשית מאחורי הקלעים בהתנדבות מלאה כדי שאנשים כמוני ימצאו בית. מאחל הצלחה רבה בעשייה הלאה.

תודה רבה!

טל

מאיר, הומו דתי – "ביום חגך, כמוך, שולח אני לך דרישת שלום חמה"

מחורצים ענפי הזית

כפני הוותיקים,

געגועים צובטים עדיין

כשהדרורים נוסקים.

הילדים שקועים בינתיים

בסוד המשחקים,

טירונים חולמים על בית

וזקנים על מרחקים.

*

בואי רוח ים

עם טפיחת כנפי יונה

והביאי מאי שם

עוד דרישת שלום חמה.

בואי נכונה

אל הלחי השחומה,

בואי רוח ים

עם טפיחת כנפי יונה.

*

שעת ערבית לאט נגמלת

מלהט החמה,

חלון נפתח, נפתחת דלת

ובשכונה תכונה.

עוד ההורים זקוקים לילד

ועיר לשאונה,

ואנחנו זה לאלה

והשיר למנגינה.

*

בואי רוח ים…

*

ויד סמויה כמו אוספת

את כל המכאובים

אף משאלה לא מתעייפת

לראות זמנים טובים

למצוא שמחה בסוף העצב

לחיות בין אוהבים

אם קרובה את, שעת החסד,

היכנסי לכאן ושבי.

(ר' שפירא, י' קלינגר. "דרישת שלום", י' ארזי)

מנדודים, כשטוב יותר לחזור, שבתי אחרי ימים רבים.

בין שגרת לימודים לבין עבודה חדשה,

שרוי בתוך המשחקים, בין החברים של האתמול, לבין הבדידות של המחר,

מצאתי עצמי מחורץ בין ענפי הזית;

וכשהגעגועים צובטים, חולם על מרחקים.

ואז, עם טפיחת כנפי יונה, באה רוח הים,

והביאתני אל "כמוך".

בשעת ערבית, נפתחה הדלת,

והיא באה נכונה, דווקא כשזקוק הייתי לשאונה,

ומצאתי עצמי נתון לתכונה שבשכונה.

טוב, להיות בשכונה כזו!

מי ייתן ויד תאסוף המכאובים,

ובין שמחה לבין עצב, בין האוהבים,

תכנס לה שעת החסד ותראה ימים טובים.

ביום חגך, כמוך, שולח אני לך דרישת שלום חמה!

שלך,

א"ב מאיר

ארז – כתב מעין חמשיר מקורי

הרבה כמוך ואף אחד לא כמוך.

עזרתם לי להכיר כמוני

כי קשה להיות כמוני.

ואם לא הייתה כמוך

אולי הייתי כמוני עצוב.

כעת אני כמוני משוחרר.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.