הרב, וההומו הדתי – חלק ז | הלכה

הרב גיסר: "בזכות כמוך למדנו להעריך את אישיותם של ההומואים הדתיים" * מאיר, הומו דתי: "טוב להיות בשכונה כזו!" * רבנים, והומואים דתיים כותבים ברכות לרגל יום ההולדת שנתיים לכמוך * מיזם יומי מיוחד * חלק אחרון

הרב אבי גיסר

לעומת רבי עקיבא אשר קבע ואשר ראה בהוראה המחייבת "ואהבת לרעך כמוך" את הכלל הגדול ש

הרב אבי גיסר – ראש מנהל החינוך הדתי ורב היישוב עפרה

לכבוד

חברי ארגון "כמוך"

המציינים את יום הקמת הארגון

שלום וברכה

שינויים ותמורות מעצבים תדיר את חיינו ואת יחסנו לתופעות עולמיות ולמצבים חברתיים שונים. אין ספק שסוגיית היחס האישי החברתי וכן הגישה ההלכתית בסוגיית הנטיות המיניות עוברת גם היא שינוי ותמורה.

מעֶמדה מתנכרת ושיפוטית מאוד שאפיינה את דרכנו בעבר, דרך שעוצבה ע"י פחד וחוסר היכרות, באנו לידי גישה  זהירה יותר ומודעת יותר.

למדנו שכשם שאי אפשר לדון את העולם ברוב הסוגיות העכשוויות אך ורק בשחור/לבן מתוך שיפוט מרוחק, כך גם אי אפשר לדון את התחום המיני, הכול כך סבוך בימינו, באופן שטחי. ההיכרות המעמיקה עם אנשים ונשים, שיראתם קודמת לנטייתם, שרגישותם וכאבם הוא אמיתי ונוקב עד דמעות, יצרה ויוצרת אצל רבנים רבים כמו גם אצל הצבור הרחב גישה בוגרת ושקולה הרבה יותר. למדנו לדעת כי אין כאן פריקת עול או נוחות גרידא, למדנו להכיר את הכאב הכרוך בשונות ובצורך להסתיר ולהשתנות, למדנו להבין את עוצמת הייסורים והדילמות שאינן ניתנות לשינוי גם במקום שיש רצון חזק לשינוי.

אנו מעמיקים יותר באמירתו הנוקבת כל כך של מנשה מלך יהודה אשר לימד הלכה את רב אשי בחלומו ואמר לו כך: "אי הוות התם הוות נקטינא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי (סנהדרין קב')", פירוש: אילו היית חי בדורנו והיית מכיר ומודע לאותו דחף בלתי נשלט ולאותו הוויה נפשית שהייתה שולטת בנו היית גם אתה רץ ללא שהיות אחרי ע"ז שלנו". לאחר אותה התגלות פתח רב אשי את שיעורו למחר ואמר: "נדון היום באנשים גדולים".

אנו לומדים כיום להעריך את אישיותם של אנשים יקרים החפצים בכל מאודם להיות מובנים ומוערכים אף שהם מודעים לקשיים הרבים שבפניהם הם ניצבים בדרך התורה ובדרך שמירת המצוות שהיא דרך שיקרה להם מאוד.

את הלימוד הזה למדנו גם בזכות ארגון "כמוך", חבריו ומנהליו.

יהי רצון שמפעלכם זה יביא ליתר קירוב והבנה ויאיר לכם אור גדול גם בשעות של אפילה קשה.

בברכה

הרב אבי גיסר

מאיר, הומו דתי – "ביום חגך, כמוך, שולח אני לך דרישת שלום חמה"

מחורצים ענפי הזית

כפני הוותיקים,

געגועים צובטים עדיין

כשהדרורים נוסקים.

הילדים שקועים בינתיים

בסוד המשחקים,

טירונים חולמים על בית

וזקנים על מרחקים.

*

בואי רוח ים

עם טפיחת כנפי יונה

והביאי מאי שם

עוד דרישת שלום חמה.

בואי נכונה

אל הלחי השחומה,

בואי רוח ים

עם טפיחת כנפי יונה.

*

שעת ערבית לאט נגמלת

מלהט החמה,

חלון נפתח, נפתחת דלת

ובשכונה תכונה.

עוד ההורים זקוקים לילד

ועיר לשאונה,

ואנחנו זה לאלה

והשיר למנגינה.

*

בואי רוח ים…

*

ויד סמויה כמו אוספת

את כל המכאובים

אף משאלה לא מתעייפת

לראות זמנים טובים

למצוא שמחה בסוף העצב

לחיות בין אוהבים

אם קרובה את, שעת החסד,

היכנסי לכאן ושבי.

(ר' שפירא, י' קלינגר. "דרישת שלום", י' ארזי)

מנדודים, כשטוב יותר לחזור, שבתי אחרי ימים רבים.

בין שגרת לימודים לבין עבודה חדשה,

שרוי בתוך המשחקים, בין החברים של האתמול, לבין הבדידות של המחר,

מצאתי עצמי מחורץ בין ענפי הזית;

וכשהגעגועים צובטים, חולם על מרחקים.

ואז, עם טפיחת כנפי יונה, באה רוח הים,

והביאתני אל "כמוך".

בשעת ערבית, נפתחה הדלת,

והיא באה נכונה, דווקא כשזקוק הייתי לשאונה,

ומצאתי עצמי נתון לתכונה שבשכונה.

טוב, להיות בשכונה כזו!

מי ייתן ויד תאסוף המכאובים,

ובין שמחה לבין עצב, בין האוהבים,

תכנס לה שעת החסד ותראה ימים טובים.

ביום חגך, כמוך, שולח אני לך דרישת שלום חמה!

שלך,

א"ב מאיר

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.