פייגלין בביקור באגודה: "איני הומופוב" | הומופוביה

בביקורו באגודה אמר פייגלין שלא שינה את השקפותיו אך טען: "היום אני במקום אחר, מבין את מצוקתכם"

(עוד בעניין: פייגלין: "תרבות ההומוסקסואליות מערערת את מעמד המשפחה"; פייגלין: "יש לי חברים הומואים")

פייגלין. צילום: ויקיפדיה

משה פייגלין הפך לפני שלוש שנים וחצי לאויב הקהילה הגאה. "אני הומופוב גאה", היתה כותרת מאמר שפרסם בעיתון "מקור ראשון". הוא הצליח לעורר תסיסה וזעם רב בקרב לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. שלשום (שלישי) הושבע פייגלין לחבר כנסת מטעם הליכוד ביתנו. בחלוף יומיים בלבד עם התואר החדש, הוא בא הערב דווקא לבר-נוער בתל אביב למפגש עם עשרות פעילים בקהילה הגאה, שארגנה האגודה לשמירת זכויות הפרט. כשמאחוריו דגל הגאווה, הקשיב פייגלין לנוכחים והציג עמדות שרובם לא אהבו לשמוע.

המתח היה באוויר מהרגע הראשון. נדמה היה כי רבים מהנוכחים בחדר קראו היטב את המאמר של פייגלין. "ההומוסקסואליות כבר מזמן אינה סטייה מינית, נחלתם של אינדיבידואלים שאיש אינו חפץ להתערב בחייהם הפרטיים", כתב ב-2009. "הם כבר מזמן יצאו מן הארון ומהווים כיום את חוד החנית של תרבות ה'פוסט'. מדובר בקעקוע התא המשפחתי שהוא אבן היסוד של כל חברה לאומית. לאורך ההיסטוריה, מרומי ועד אירופה של ימינו, בישרו מתן ההכשר לתופעת ההומוסקסואליות והתרחבותה את שקיעתן של אומות ותרבויות".

תהום עדיין פעורה בין עמדותיו של פייגלין לבין התפישות המובילות בקהילה הגאה. גם הערב עמד חבר הכנסת הנבחר על העיקרון לפיו צריך להעמיד מעל הכול את התא המשפחתי המסורתי. ובכל זאת, אפילו הוא העיד כי התרכך קצת מאז כתב את המאמר. "אני שם לב שמובן מסוים השתניתי. דווקא חבר קרוב שלי, בן גילי פחות או יותר, בנו יצא מהארון וביקש להיפגש איתי. בחור מאוד אינטליגנטי, הרבה יותר מהממוצע. ישבתי איתו כמה שעות והבנתי דברים שלא הבנתי קודם לכן", סיפר. "היום אני במקום קצת אחר. אני מבין את המצוקה ומזדהה עם המצוקה".

תחילה היתה השיחה מתוחה, אך רגועה. מארגני האירוע הודו לפייגלין על בואו. הוא מצדו הבהיר כי לא בא להתחנף. "אני לא פה לשכנע מישהו. אני מניח שאם מישהו פה ישנה את דעותיו זה יהיה בשוליים. אבל זה פחות חשוב. יש את הקלישאה של פוליטיקאים – חשיבותו של המפגש בעצם קיומו. כאן זה מאוד אמיתי", אמר. "אני מאמין שמשכב זכר הוא דבר פסול", הבהיר, אך הוסיף באותה נשימה: "לא צריך בשום אופן לטשטש זהויות ואמונות. בכל מקום שבו נשללת החירות אני אלחם, גם בשבילכם".

פייגלין שמע יותר מאשר דיבר. פעילי הקהילה סיפרו לו על הקשיים מהם סובלים מי שיוצאים מהארון, על האלימות, האפליה והמאבק להקים משפחה. בנקודה הזאת שרטט פייגלין את הקו האדום. "אני בעד שיהיו לך את כל זכויות האדם שלך, אבל אני לא מוכן אגב כך לבטל את הערך המיוחד של המשפחה הקלאסית", אמר והבהיר כי הוא מתנגד לנישואים חד מיניים ולמסגרת משפחתית שכוללת שני הורים מאותו מין: "לכל ילד בעולם יש זכות לאמא ואבא. זה לא קשור לשום אמונה דתית, אלא לתפישה הבסיסית של הבנתי את טובת הילד".

בשלב הזה התלהט הדיון. "אתה חלק מהבעיה", הטיח בפייגלין אבי סופר, פעיל ותיק בקהילה הגאה. "כשמישהו אומר 'אני הומופוב גאה' זה מכוון את הלך הרוח. אנחנו סובלים מאלימות קשה מאוד. אתה צריך לבחור את מילותיך". פייגלין נסוג מהכותרת והסביר שניתנה בידי עורך. זאת, אף שהביטוי "הומופוב גאה" הופיע גם במאמר עצמו. "אין לי פחד ממך. הפחד הוא שתדחפו אותי לארון ותיצרו כרסום בערכים הנורמטיביים", אמר. "אם הייתם מתמקדים בזכויות אדם ולא בניסיון להשיג שוויון ערכי, אני חושב שכל הסיפור היה נראה אחרת".

פייגלין הביע תמיכה בחינוך לסובלנות כלפי הומואים ולסביות בבתי הספר ובמתן הדרכה לאנשי חינוך וקהילה, כולל בציבור הדתי והחרדי. הוא גם הסכים, בזהירות, לתמוך בתיקון לחוק שיאסור אפליה בבתי הספר על רקע נטייה מינית ואפילו לשקול חוק לפיצוי נפגעי הירי בבר נוער. בהמשך הלך אפילו צעד נוסף: "אם היינו מגדירים את זה ברית זוגיות ולא נישואים חד מיניים, היית תומך?", שאל אחד הנוכחים. "יכול מאוד להיות", השיב פייגלין. בתום האירוע זכה למחיאות כפיים. אחר כך, נשאל בצד אם הוא עדיין עומד מאחורי אותה כותרת, מ-2009. "אני לא הומופוב", השיב בנחרצות.

(הארץ, כ"ז בשבט תשע"ג, 7 בפברואר 2013)

וכך כתב פייגלין בדף הפיסבוק שלו:

לפי כמות כלי התקשורת שהגיע למפגש במועדון בר-נוער בתל אביב, ניתן היה לחשוב שאני הולך להכריז שם על הקמת ממשלה 🙂
הערב היה מעניין, חשוב, תרבותי – ולהפתעתי הגענו שם לכמה הסכמות. מסתבר שאפשר לנהל בישראל דיאלוג של ממש גם מנקודות מוצא רחוקות מאוד.

הדבר שראשון שעשיתי בבר נוער היה להבהיר שאני מאמין בא-לוהים ובתורת ישראל ולפיכך רואה במשכב זכר דבר שלילי. בהמשך הבהרתי היכן עובר אצלי הגבול בין החלק עמו אני מסוגל להזדהות ומוכן אף לסייע – החלק של פגיעה בזכויות אדם, אלימות כלפי הומוסקסואלים וכדומה, לבין החלק שעמו אני בשום אופן לא מסכים והוא ערעור מעמדה הנפרד והמיוחד של המשפחה הנורמטיבית שלטעמי היא אבן היסוד של החברה.

מרגע שברור יהיה היכן אני עומד – ניתן היה לנהל דיון כנה ומכובד וגם פורה. אני חייב לציין שאפשר רק לקנא בתרבות הדיבור והדיון שמצאתי בבר-נוער.

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אין לו בעיה עם אף אחד כל עוד הוא לא: ערבי, הומו, לסבית, טראנס, שמאלני או חילוני.
    אבל באמת הוא נורא ליברלי ומקבל את השונה ואת האחר.
    בע.

  2. אין לו בעיה עם אף אחד כל עוד הוא לא: ערבי, הומו, לסבית, טראנס, שמאלני או חילוני.
    אבל באמת הוא נורא ליברלי ומקבל את השונה ואת האחר.
    בע.