בזכות השינוי | עצת נפש ואחרים - דיון

יונתן רצה שלא להימשך לגברים. הוא היה זקוק לשינוי. והוא מצא אותו לאחר שעבר טיפולים המתמקדים בשינוי נטייה מינית. במכתב אישי הוא קורא לארגוני ההומואים: "כשם שאנו מקבלים את זכותם של הלהט"ב לחיות חיים של כבוד וקבלה, כך אנו מבקשים שיקבלו את זכותנו להשתנות"

(עוד בעניין: תודה לא-ל, אני כבר לא הומו; "סליחה שרימיתי אתכם – הייתי ונשארתי הומו")

שינוי

 בכ' בשבט תשע"ג, 31 בינואר 2013 למניינם, ארגן גוף נוצרי-ליברלי המפעיל שדולה באו"ם כינוס בניו יורק. שם הכינוס: "למכור את ההבטחה של שינוי – השכלות בריאות ומדיניות בין-לאומיות של מאמצי שינוי נטייה מינית" (Selling the Promise of Change: International Health and Policy Consequences of Sexual Orientation Change Efforts).

יונתן, יליד ארה"ב המתגורר בירושלים, עבר טיפולים המתמקדים בשינוי נטייה מינית. הוא שלח מכתב שהוקרא באירוע, והנה הוא לפניכם (מעובד):

 סביר להניח כי היום תשמעו הרבה דברים שליליים על מאמצי שינוי נטייה מינית. ייתכן שתשמעו כל מיני דוגמאות למה זה דבר רע. בטח גם תשמעו כמה מהסיפורים העצובים סביב שינוי נטייה מינית, סיפורים שהצליחו להגיע לתקשורת. אם אני צודק, המסר המרכזי של כל מה שתשמעו הוא שבלי ספק שינוי נטייה מינית מזיק לאנשים.

מה שאני מקווה להעביר לכם הוא סיפור אחר. אני גבר שהיה זקוק לשינוי נטייה מינית. מאז התחלתי לחוות משיכות הומוסקסואליות, רציתי להשתנות. כשמצאתי מקום שיכול לשנות את נטייתו המינית, הרגשתי שהם הצילו את חיי.

יש כל כך הרבה גברים אחרים כמוני בעולם. וכשם שאנו מקבלים את זכותם של הלהט"ב לחיות חיים של כבוד וקבלה, כך אנו מבקשים שיקבלו את זכותנו להשתנות.

אנחנו קיבלנו את ההחלטה החופשית להתחיל תהליך המכונה היום "מאמץ לשינוי נטייה מינית" (SOCE). בשם אנשים אלה אני כותב לכם את מכתב זה, ומבקש בנעימות שרק לרגע זה תניחו בצד את דעותיכם הקדומות שעלולות להיות לכם על טיפול מהסוג הזה, ותיחשפו לנקודת מבט אחרת.

משיכה עצומה, אבל לא בשבילי

בגיל 13 התחלתי לחוות משיכה הומוסקסואלית, והבנתי שהיא הייתה הרבה מעבר למה "שבחרתי". ההרגשה הייתה שהיא ממש חלק ממני, ומעולם לא חשבתי שאוכל לנקוט בשום צעד לשנותה. בזמנו זאת הייתה מציאות קשה בעיניי, מפני שהאמונות והערכים היקרים לי עמדו נגד החיים כגבר הומוסקסואל.

ערכים אלה היו מושרשים בי, בעיקר מפני שבתקופה ההיא התחלתי לחזור בתשובה עם המשפחה, ואורח החיים הדתי שהתחלתי לבחור לעולם לא עלה בקנה אחד עם החיים כהומוסקסואל.

אבל איני מדבר רק על הסיבה הדתית-הלכתית שגרמה לי לרצות לשנות את נטייתי המינית. תמיד היה גם הרצון המושרש שלי להקים משפחה ולהביא ילדים. כן, אני יודע שהומוסקסואלים מצליחים היום לעשות גם את זה, אבל מה שרציתי הוא זוגיות בריאה של זכר ונקבה כדוגמת הוריי: גבר ואישה המתחברים לאחד באהבה, ושהאהבה הזאת תהפוך לכוח המאפשר להם ליצור חיים חדשים ולהוליד ילדים.

הרצון הזה רק התעצם כשעברתי את גיל ההתבגרות והתחלתי לחשוב יותר על יחסים ונישואין.

נוסף על כך, האמנתי באמונה עמוקה כי בהתחברות עם בן זוג ממיני, לעולם לא אוכל להרגיש שלם במי שאני בתור בן אדם. מכל זווית שמסתכלים על זה, ההומוסקסואליות לא הייתה בשבילי, למרות המשיכה העוצמתית והאמתית לבני מיני.

אפשרויות שונות, בחירה אישית אחת

יש גברים רבים היום המזדהים עם ערכיי ודבריי לעיל בדבר הסיבות שהביאו אותי שלא לקבל את נטייתי המינית. גם הם, כמוני, הגיעו למסקנה שהם רוצים לשנות את נטייתם המינית.

אנחנו קבוצה אמתית מאוד של אנשים, ובהחלט לא קל לחיות בעולם שבו יש לך 3 אפשרויות עיקריות:

א. להוריד את הכיפה – לנטוש את האמונה כדי שלא להתמודד עם הקונפליקט;

ב. להיות נזיר – לדכא את הנטיות ההומוסקסואליות המאוד אמתיות כדי לחיות חיי רווקות;

ג. להתחתן – לנסות לשאת אישה ולחיות כהטרוסקסואל, בתקווה שנישואין לבדם ושמירה על הכחשה שקטה של הקונפליקט יפתרו את העניין.

אבל אני ועוד הרבה גברים אחרים כמוני לא מוצאים מזור באחת מן האפשרויות הנ"ל. וזאת בדיוק הסיבה מדוע אני ועוד רבים ממכריי בוחרים באפשרות אחרת ויעילה המאפשרת לי ולאחרים את היכולת להפחית את הנטייה ההומוסקסואלית שלנו ולפתח הטרוסקסואליות חזקה ומשתמרת, כזו שמאפשרת שביעות רצון הדדית ואינטימיות ארוכת טווח עם אישה. או אם נאמר זאת אחרת, אפשרות שתיתן לנו דרך מאושרת לחיות את חיינו כולל הגשמת חלומותינו ותקוותנו.

לאהוב את עצמי כגבר

אני שמח שאפשרות זאת ניתנה לי כשהייתי בן 19. בנערותי, נפגשתי עם מטפל-פסיכולוג, עם מאמנים לחיים (קאווצ'רים), עברתי את הסדנה "הגבר שבי" בארה"ב, המשכתי בטיפול פרטני דרך JONAH (המקבילה הבין-לאומית לעצת נפש – עורך אתר כמוך), ועוד ארגונים שהיה להם ניסיון במתן עזרה לגברים לעשות מה שהיה בתכנון שלי לעשות. זה היה חשוב לי הרבה יותר מכל דיפלומה או תעודה על הקיר, כי ידעתי שהטיפול שאני מחפש לא נלמד בשום מוסד אקדמי.

לשמחתי, הטיפול שעברתי עזר לי לשנות את נטייתו המינית, והוביל לתוצאות אמתיות, בלי זיוף. למשל, לא היה מדובר בהדחקה ובוודאי הוא לא היה מושתת על שום דבר שיכול לגרום רגשות בושה או אשמה עצמית. בשום מצב לא הרגשתי שמנסים לכפות עליי, במישרין או בעקיפין, לקחת חלק באיזושהי התנהגות שתוביל אותי לנזק נפשי או גופני.

להפך, כאב היה הדבר הרחוק ביותר ממה שחוויתי. התהליך התמקד בלמידה כיצד לאהוב את עצמי כגבר, ובאותו הזמן להשיג אהבה, קבלה ואישור מדמויות של גברים חשובים בחיי בצורה לא מינית לחלוטין.

אין זה הזמן או המקום להסביר על התהליך יותר ממה שנאמר, אבל בבקשה דעו לעת עתה שהתהליך כולל ירידות ועליות, נפילות וטיפוס בחזרה למעלה. בעצם, הלימוד מהנפילות הגדולות שלי הוא זה שאפשר לי להתקרב יותר ויותר להשגת מטרותיי.

אני נשוי לאישה שיודעת על נטייתי

היום, שבע שנים אחרי, הודות למאמצים שעשיתי, אני נשוי כבר יותר משנתיים עם מי שאני מאוהב בה עמוקות, עם מי שהייתי יכול להיות פתוח לחלוטין לגבי נטיותיי לפני הנישואין. השותפות שלי איתה ממלאת אותי בכל דבר, בצורה בלתי נמדדת.

כמו כן, אני גם אב לאחת הילדות המתוקות שתראו אי פעם.

משפחתי היא חיי, וזה לעולם לא היה קורה בלי התהליך העמוק שעברתי לשינוי.

ומעל כל זה, כגבר, אני מרגיש יותר שלם ומלא מכפי שאי פעם חשבתי שאפשרי שארגיש. העונג שאני חווה כעת בחיי הוא אמתי.

נכון שהיו כמה אנשים יחידים שנגרם להם נזק עקב אי מוסריות של בעלי מקצוע העוסקים בטיפול לשינוי. לבי יוצא לגברים אלו, אבל אני גם מזכיר כאן שנדיר למצוא מקצוע או טיפול מושלם, ועל אחת כמה וכמה מטפל מושלם.

יתרה מזאת, אם יוציאו מחוץ לחוק את האפשרות לטיפול לשינוי, אין זה הפתרון – כי אז הדבר פוגע באותם כל הגברים שהטיפול יכול לעזור להם, הצועדים בנעלי הבחור המיואש, הכואב והזקוק לפתרון ראוי, שהייתי אני לפני כמה שנים.

אם נבטל את האפשרות לטיפול, אנו נפגע באחרים כי ניטול את הבחירה מאלו שצריכים אותה.

בואו נזכור שהסרת האפשרות לטיפול תהיה פגיעה בזכויות האדם ובחופש הדת שלי ושל אותם גברים שחולקים עמי את אמונותיי וערכיי.

ולבסוף, בואו נעבוד יחד כך שגם הומוסקסואלים וכן גברים בעלי משיכה לא רצויה לבני מינם יוכלו לשלב זרועות ולהילחם כאחד על כל זכויות הפרטים והחופש מתוך אהבה וכבוד. זה אפשרי!

שלכם,

יהונתן

יהונתן מדריך בסדנה "הגבר שבי" בישראל

הסדנה תהיה בתאריכים כ"ז בתשרי עד כ"ט בתשרי תשע"ד (1–3 באוקטובר 2013)

המועד האחרון להרשמה (בהנחה של $150) הוא ט' באלול תשע"ג (15 באוגוסט 2013)

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.