תוצאות סקר אקלים בית ספרי 2012 | כל-מיני

52% מהמשיבים חוו הטרדה מילולית על רקע נטייתם המינית * 47% מהמשיבים דיווחו כי הפיצו עליהם שמועות הקשורות לנטייתם המינית בבית הספר * אחד מכל ארבעה תלמידים הוטרד מינית בבית הספר בגלל נטייתו המינית * אחד מכל עשרה תלמידים חווה תקיפה פיזית בשל נטייתו המינית * 26% מהמשיבים ציינו כי הם חשים חוסר ביטחון בבית הספר עקב הנטייה המינית שלהם * ממצאי סקר שבדק את ההומופוביה בבתי ספר

משרד עסקים גרף תרשים

מזה שמונה שנים עורך איגי (ארגון נוער גאה), בדומה למדינות אחרות בעולם המערבי, סקרי אקלים בית ספרי הבודקים את חוויותיהם והתנסויותיהם של תלמידים ותלמידות לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג’נדרים (להט”ב) במערכת החינוך בישראל. עד כה נערכו שני סקרים (בשנת 2004, ובשנת 2008).

בשנת 2009 אירע הרצח בבר-נוער, אשר העלה את המודעות הציבורית, כמו גם זו של המערכות החינוכיות, לקשייהם וצרכיהם של נוער להט”ב. בשנים שעברו מאז אירוע הרצח, המשיך משרד החינוך במגמה חיובית של הכנסת תכנים הקשורים לנטייה מינית לבתי הספר, השתלמויות ותוכניות ליועצות בנושא, תוך שיתוף פעולה פורה עם ארגוני קהילת הלהט”ב (איגי וחוש”ן).

מגמה זו מאפיינת את התנהלות המשרד מתחילת שנות ה 2000. זאת ועוד, בשנה האחרונה החלה לפעול במספר בתי ספר בשיתוף איגי ‘תכנית ניר’, המקבילה לארגוני תלמידים בארה”ב (הידועים בשם- GSA – Gay-Straight Alliances).

למרות שינויים אלו ברמת המאקרו, שני הסקרים הראשונים (2004; 2008) הצביעו על אקלים בית ספרי המאופיין ברמות גבוהות של הומופוביה וחוויות שליליות ואלימות אותן חווים התלמידים על רקע נטייתם המינית והמגדרית.

האם השתנה משהו בארבע השנים שחלפו?

כנהוג במדינות אחרות המבצעות מחקר דומה, חזרנו בשנת 2012 בכדי לבחון את השינויים שחלו באקלים החינוכי כלפי להט”ב, כפי שהם מתבטאים בחוויותיהם ודיווחם של התלמידים.

ממצאי המחקר מלמדים כי למרות השינויים שחלו בשמונה השנים האחרונות בגישתה ויחסה של מערכת החינוך לנושא המיעוטים המיניים, תמורות אלו נותרו ברובן ברמת המאקרו (שינויים ברמת מדיניות משרד החינוך ובעיקר שיתוף פעולה בין מחלקת שפ”י במשרד החינוך לבין ארגוני הקהילה ההומו-לסבית) ולמעט שינויים קלים – גם אם משמעותיים וחשובים, בעיקר בתחושת הנוחות של תלמידים לשוחח על נושאים הקשורים לנטייתם המינית עם אנשי צוות בבית הספר- עדיין אין שינוי מהותי בחוויותיהם של תלמידים בבתי הספר, ואלו עדיין חשופים לגילויי הומופוביה מילולית ופיזית.

הומופוביה? לא בבית ספרנו

ניכר כי נעשתה עבודה לאיסוף מידע וביסוס גוף ידע שיהיה נגיש למורים וליועצים; אך יחד עם זאת, הגברת המודעות בקרב אנשי החינוך לא חלחלה לכדי התמודדות מעשית בבתי הספר עם נושא ההטרדות על רקע נטייה מינית ומגדרית וגילויי הומופוביה, והאקלים הבית ספרי הרווח, כפי שמתבטא בממצאי המחקר, רחוק מלהיות מיטבי.

הנושא המרכזי עליו נראה כי יש לתת דגש הוא ההתמודדות עם מקרי הומופוביה ואלימות על רקע הנטייה המינית. מההשוואה בין חוויות התלמידים הלהט”ב בסקר הנוכחי לחוויות כלל התלמידים כפי שמראה סקר של מדגם מייצג של תלמידי ישראל, עולה כי תלמידים להט”ב חשופים לאלימות על כל סוגיה באחוזים גבוהים בהרבה מכלל התלמידים – עובדה המצביעה על כך שאחוזי גילוי ההומופוביה הגבוהים אינם תוצר של רמת האלימות הכללית במערכת החינוך.

מתוצאות המחקר עולה כי במקביל למאמצים שנעשים להגברת המודעות למצוקות, צרכים וקשיים של נוער להט”ב, יש להכליל את נושא האלימות על רקע נטייה מינית ומגדרית כחלק מההתמודדות הכוללת של מערכת החינוך עם תופעת האלימות הבית ספרית. כך, יכלל הנושא כחלק מהמיינסטרים החינוכי, ולא יסומן רק כתופעה ייחודית. בנוסף, יש לפעול להרחבת פעילות הסברה בנושא הנטייה המינית בבתי הספר בנוגע לנטייה מינית ומגדרית, גילויי הומופוביה והשלכותיהן על התלמידים (לדוגמא: פעילויות חוש”ן ואיגי), וזאת על ידי הסרת החסמים הקיימים (מערכתיים, רגשיים, וכלכליים).

לצפייה במסמך “תקציר מנהלים סקר אקלים בית הספר 2012″ – לחצו כאן

(איגי, התאריך אינו מתועד)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.