הנישואים החד-מיניים בארה"ב מלמדים על כבוד לתורה | כל-מיני

ביהמ"ש האמריקאי התחשב בחוקה, ולא הכריז 'מה פתאום שנגביל את חיינו בגלל טקסט עתיק שכתבו כמה אנשים בטרם היות החשמל?'. אצלנו – מי שדבק בטקסטים עתיקים הוא חשוך ופרימיטיבי * שמחה דן רוטמן בטור

(עוד שבועיים: מפגש אב של כמוך: מפגש מיוחד הקשור לתשעה באב ולחורבן הבית ובניינו, בהשתתפות הרב ארלה הראל)

דגל ארה"ב

מעניין אותי כיצד כל אלה שמתייחסים בהערצה מהולה בהשתחוויה נרצעת להחלטתו של בית המשפט העליון האמריקאי, שפתחה את השער לנישואים חד מיניים, ומדברים על רגעים גדולים ומכוננים, יכולים באותה עת לבוז לפתרונות הלכתיים כדוגמת שעון שבת או מכירת חמץ.

מה הקשר? בירה נשר. האמת, לא רק בירה נשר, כל בירה שהיא, וגם קצת וויסקי וודקה.
ההיתר של מכירת חמץ השתכלל כאשר פרנסתם של יהודי אירופה הייתה תלויה בעיקרה על מכירת משקאות אלכוהוליים מבוססי דגנים, כמו בירה, וויסקי ודומיהם. המשקאות הללו יצרו בעיה מאוד קשה ליהודים שומרי המצוות, בהגיע חג הפסח,  שבו ליהודים אסור להחזיק ברשותם חמץ.

הפתרונות היצירתיים של חכמי ההלכה, שנבנו על סעיפים קטנים וטכניים בדיני הקניין, הבעלות ואיסור החמץ, אפשרו לאותם יהודים לחיות את חייהם בלי לפגוע בעקרונות המקודשים להם, ובלי לגדוע את מקורות פרנסתם.

להבדיל אלף הבדלות, גם בית המשפט האמריקאי רצה לאפשר נישואים חד מיניים, אבל האמריקאים, בניגוד לעמדה הרווחת בקרב משפטנים מסוימים בישראל, מתייחסים לחוק ובמיוחד לחוקה ברצינות תהומית. ולכן, עמל בית המשפט העליון על מציאת פרשנות לחוקה שתאפשר למדינת קליפורניה להתיר זוגיות שכזו. את חדוות הגילוי של אותה פרשנות דווקנית ו"קטנונית" של סעיף בחוקת ארה"ב שמגדיר את מערכת היחסים בין הפדרציה למדינות, יכול להבין רק תלמיד חכם ששקד שעות ארוכות על ספריו כדי להתיר אשה לבעלה, או להתיר עגונה.

כל מי ששמע פעם טענות נגד הטריקים של הדתיים ושעון שבת ומכירת חמץ, יכול לעשות העתקה והדבקה לסיפור הזה. הדיון טכני, הירידה לפרטים, קטנונית. ובפסק הדין כמעט אי אפשר למצוא אמירות על זכויות ההומואים או על הזכות לחיי משפחה. בדיוק כשם שבדיונים על מכירת חמץ עוסקים בעיקר בשאלות תוקפו של מכר על תנאי וביטול רטרואקטיבי, וכמעט לא נמצא שם עיסוק בפרנסתם של יהודי פולין.

חייבים לזכור, בארצות הברית, בבית המשפט העליון, לא היה שום שלב בדיון שמישהו חשב להגיד "מה פתאום שנגביל את חיינו בגלל טקסט עתיק שכתבו כמה אנשים בטרם היות החשמל, הטלפון, הקדמה, מלחמות העולם והחור באוזון".

לכולם היה ברור שאם לא יימצא אותו פתרון טכני, והחוקה תאפשר לקונגרס להגביל נישואים חד מיניים, אז זהו, נגמר הסיפור.

 

כל המצוקה, ההבנה, האמפתיה והסימפטיה שבעולם לא הייתה גורמת לבית המשפט לפסוק בניגוד לחוקה האמריקאית או להגיד שהיא כבר לא רלוונטית.

אז מה היה לנו שם. הייתה מצוקה של זוגות חד מיניים, שבלי להיכנס לסיבותיה, נוגעת ללב. הייתה יצירתיות משפטית קרה ודווקנית, טכנאות משפטית, שלוקחת כאקסיומה טקסט מיושן ומכירה בכפיפות המוחלטת אליו.

אין מה לומר, ממש סיבה למסיבה. מזל שזה קרה באמריקה, מעבר לים. אצלם זה מצוין.

אצלנו – מי שדבק בטקסטים עתיקים ומפרש אותם לצורך מציאות חיינו, אבל בה בעת מכיר בכך שלעתים הסמכות של הטקסט גוברת על הרצון האנושי, ואין דרך לאף אחד להתיר את האסור או לאסור את המותר, הרי הוא מיושן, חשוך, פרימיטיבי או סתם אחד שטרם ראה את האור.

אצלנו דורשים מהרבנים לזרוק את הטקסט מהחלון, ולפסוק על פי דרישת הציבור, בלי קשר למה שהיה בעבר, ובלי שום נאמנות למקור.

אז זהו, שלא. השופטים העליונים שלנו לא יושבים אי שם בוושינגטון ומפרשים טקסט שכתבו אנשים כמותם. גדולי האומה שלנו יושבים בתוכנו, לידנו, בלשכות הרבנות, בישיבות, בבתי המדרש, בקהילות, בגרעינים התורניים ובצה"ל, ועושים לילות כימים כדי לפרש את החוקה שלנו, דברי אלוקים חיים.

וכאשר הם מגיעים לקו אדום, הם מתייחסים אליו ברצינות והם לא יחצו אותו, בין אם התוצאה תמצא חן בעיניהם, ובין אם לא. בין אם הכותרת בעיתון מחר תהיה בעדם, ובין אם היא תהיה נגדם. ואפילו אם אגודת הלהט"ב תצעד הלוך ושוב, זה לא יעזור לה.

השופטים העליונים שלנו ישתמשו בתורה ובהלכה כדי לעזור לנו לפעול בעולם המודרני, אך לא ישנו בה תו ופסיק.

ואנחנו, אנחנו נשמח שהם נאמנים לתורת אמת, ולא לאיזה טקסט מיושן וארכאי.

אז תרימו כוסית בירה, או וויסקי, או וודקה, לחיי תלמידי החכמים, הרבנים, פוסקי ההלכה, שהביאונו עד הלום. ונאמר לפניהם שירה חדשה, הללויה.

הכותב הוא עורך דין, תושב פני קדם שבגוש עציון

(nrg, כ' בתמוז תשע"ג, 28 ביוני 2013)

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.