גזרת המורכבים | או שכן או שלא

מירון רגיל לראות את המציאות ואנשים בשחור ולבן – טובים ורעים. נחמדים או מעצבנים. כעת הוא לומד להביט באפור ולהכיל מורכבות. גם כשזה קשור לאחותו

(לכל הרשומות בבלוג של מירון – לחצו כאן)

יאנג שחור לבן

היום למדתי להבין מה ההרגשה מבפנים כשלא הכול במציאות הוא שחור ולבן.

עד כה אני מכיר זאת רק באופן שכלי, שלפעמים הראייה שלי ושלנו כבני אדם היא חד ממדית, וקשה  לתפוס את המציאות ככזו שמכילה מורכבות, אבל היום הבנתי את זה יותר לעומק.

בפגישה שלי היום אצל הפסיכולוגית דברנו על כך שברגע שאני רואה למשל בן אדם שביכולתי לסווג אותו בצורה חד ממדית, כלומר בן אדם טוב או בן אדם רע ולא גם וגם, אז אני יודע למה לצפות ואיך להתמודד איתו. אני אפילו לא מאמין שיכולה להיות כזו מורכבות שבן אדם יש בו צדדים טובים ויש בו גם צדדים רעים. אבל המציאות כוללת כמה מורכבויות ולא תפיסה אחת בלבד. אולי זה נשמע כמו תובנה בעקבות לימוד של הספר של הרב קוק, אבל היא הגיעה אליי דווקא בעקבות הפגישה עם הפסיכולוגית שלי מקודם. מדהים איך שפסיכולוגיה ותורה משיקים לפעמים זה לזה.

דברנו על זה שאני כל כך מתייג את עצמי בצורה מסוימת ולרוב היא שלילית, ושהתיוג הזה גורם לי להמשיך לתפוס את עצמי כך ולא מאפשר לי לעשות דברים שיכולים לשנות את השיפוט החד הזה. מה שנקרא הפנמת ציפיות שבעקבותיהן באה ההתנהגות בהתאם לציפיות מעצמי. אם יש מצבים שבהם אני מתנהג בצורה שגורמת לתפוס את עצמי באופן חיובי, למשל כמו הצלחה במשהו חשוב, אז אני כבר פותח לעצמי קטגוריה נפרדת ואומר שזה חד פעמי או שפשוט מתעלם מהמידע הזה באופן בלתי מודע כך שלא מתאפשרת ההזדמנות לעשות שינוי לטובה או להוכיח לעצמי שהתיוג והשיפוט העצמי הוא לא חד משמעי.

אם ארד לפרטים, אז אגיד שאני לא סובל מעודף אמונה עצמית, בלשון המעטה. דווקא בזמן האחרון עברתי תקופה מרוכזת ועמוסה שמצריכה השקעת אנרגיה מרובה והתמדה בה לכל אורכה, והצלחתי בכך. עשיתי את זה! ואת המידע הזה אני צריך להביא בחשבון מבלי להתעלם ממנו כי הוא זה שיכול להוביל לשינוי. אם רק אשים אליו לב ואתעכב עליו לרגע אז גם השיפוט העצמי יתאזן בראותו שלא הכול שחור ולבן בצורה חד ממדית כ"כ.

נגמר הסמסטר, ועכשיו כשיצאתי לחופשה ויש לי זמן פנוי ואין מסגרת, אני חושש שיעברו כמה ימים בחוסר מעש ואז אגיד לעצמי משהו כמו "הנה חזרת לעצמך המקורי העצלן/סטלן/ ושאר תפישות מזיקות". וההתנהגות הזו של החוסר מעש באותם כמה ימים תקבע את העמדה שלי כלפי עצמי, או יותר נכון תחזק את התיוג הקיים. כך לא תהיה אפילו מוטיבציה לנסות אחרת ולהוכיח שאני כן יכול ומסוגל.

יש בי איזשהו פחד כזה שאם אמצמץ לשנייה או לכמה ימים, אאבד את הדרייב של התקופה האחרונה שבה הוכחתי לעצמי יכולות, ואז זה יהא אבוד וחד משמעי לאורך כל התקופה הקרובה. וכל העניין הוא שזה לא חייב להיות ככה. עליי להפסיק להצמיד לי תווית אחת שצובעת את הכול בצבע אחד.

למעשה, בזמן הפגישה עם הפיסכולוגית, ההכרה הזו, של החד ממדיות שבי, חלחלה גם לתוך היחסים הבין אישיים שלי עם אחותי. לאורך כל השנים היו בינינו יחסים טובים וקרובים, אבל תמיד ההתנהגות שלה הייתה מתעתעת בי כשפעם היא יכולה להיות נחמדה אליי ולתת את ההרגשה שאני בן אדם קרוב אליה ושהיא מספרת לי דברים אישיים ומשתפת במה שקורה איתה, ופעם היא מתנהגת אליי בצורה מעליבה ופוגענית בלי סינונים, כמו שבמשפחה מתנהגים ללא מסכות או נחמדות יתרה.

ובפעם האחרונה שהייתה בינינו תקרית שממנה יצאתי בתחושה רעה ממש, החלטתי שאני לא יכול עוד עם המשחק הזה וקשה לי לתת אמון ולהיפתח וכל פעם להיכוות מחדש. אני שומר על ריחוק ממנה. לא בא לי להיפגע שוב. ובזמן הפגישה עם הפסיכולוגית כמעט שדמעות עלו בי כשבאותם רגעים דברתי על הקושי הזה ועל החוסר ביחסים  הקרובים עם אחותי ועל ההכרח שמאלץ אותי להישאר מרוחק על מנת להישמר מפגיעה.

ראיתי שגם לכאן מחלחלת הראייה החד ממדית שעליה אני מדבר. כשאני רואה אותה עם בן זוגה או איך שהיא מתנהגת בנחמדות עם חברות שלה, אני פותח לה קטגוריה חדשה וחושב לעצמי איך שהיא משחקת אותה ואיך שאליי היא יכולה להיות כזו קלפטע אנטיפתית במקום לראות את הפעמים האלה שהיא גם וגם. גם נחמדה אליי ואל אחרים (בלי לקרוא לזה שהיא משחקת אותה) ומהצד השני, גם לראות שהיא גם עצבנית ומגעילה לפעמים.

והנה, בטיפול ראיתי שיש אפשרות להתחיל לחשוב כך, אבל אז הבעיה היא שאי אפשר לדעת למה לצפות ממנה אם אפנים שיש בה גם מזה וגם מזה ולא אראה אותה כמקשה אחת. יכול להיות שאולי ברגע שאראה בה את הדברים הטובים, הראייה שלי לגביה לא תהיה צבועה בצבע אחיד כך שהאנטיפתיות שלה תתאזן בעיניי והיא פחות תיראה בעיניי באופן שלילי.

ואז זה גם משפיע לכיוון ההפוך – אני פחות אפגע ממנה ומדברים שהיא אומרת לי כי גם אם הדברים האלה פוגעים כמו חיצים אז זה לא אומר שזה נכון בצורה חד משמעית וזה לא צובע את כולי אלא יש בי גם דברים אחרים טובים, לצד הדברים הרעים שבהם היא מתייגת אותי כך שגם הראייה לגבי עצמי מתאזנת.

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.