חלפה שנה | הדרך שלי לעוץ

צחי כותב שורות אלו ומאזין לפסקולים שמזכירים לו רגעים שמחים, עצובים, קסומים ואפלים. וגם שהנה-הנה חלפה לה עוד שנה

ביום שני הבא: הרב בני לאו יתארח בפייסבוק של כמוך – לחצו כאן לפרטים

(לחצו כאן לכל הרשומות הקודמות)

אז אני שומע פסקול תוך כדי כתיבה, כהרגלי בקודש.

מי שמכיר אותי יודע שקשה למצוא אצלי דיסק שירים של זמר כלשהו. שהרי יש לי אך פסקולים ומעט מאוד דיסקים אחרים. ולמה זה? קשה לי לשמוע את אותו הדבר שוב ושוב. דהיינו: את אותה סגנון מוזיקה ואת אותו קול של זמר או זמרת או משהו ביניהם.

אי לכך התקבעתי על מוזיקה של סרטים. כאלו שהשאירו בי חותם ארוך וליוו אותי למעלה מ-12 שנים ארוכות ואולי אף יותר (לא חישבתי מתי יצא הארי פוטר ואבן החכמים, הפסקול הראשון שהיה לי). ואותה מוזיקה עוזרת לי להפליא בכתיבת שורות אלו ואף באחיותיה.

תוך כדי שמיעה אני צולל בין הרים וגבעות. מזדחל בין מערות מחלחלות וטס על גבי יצורים מופלאים, שט לי בין עולמות של חלומות וכל אלו מתנקזים אל דף לבן ששוכב מולי, הן על שולחן הכתיבה או על צג המחשב. וכל רגשותיי באותה העת מכוונים אך אל פנים הכתיבה.

או כל זה בקיצור: תודה לאל שנתן לאנשים את הגאונות להמציא פסקולים.

ואותה מוזיקה מזכירה לי רגעים חשובים בחיי. רגעים רומנטיים ומרגשים. רגעים עצובים ומחרידים. אבל הנה תראו, בינתיים הנני כאן. עברתי גם את זה וגם את זה ואני ממשיך הלאה. עובר חוויה כזו ורוקד עם האחר. בוכה מפעם לפעם וצוחק עד אין סוף כשדברים אחרים קורים. ותוך כדי שמיעה חוזרת של מוזיקה ספציפית אני נזכר בדבר מה אחר.

עברה שנה.

אחת שהייתה ארוכה ומיוחדת במינה. שהרי עברתי בה אין-ספור חוויות ארוכות וקצרות. שנה עמוסה בדברים. אם היה זה לעבור שלוש דירות או התמודדות עם מצבים רפואיים שלא היו מוכרים לי. פגישות עם בחורי חמד למטרות קשר שהתפוגגו על אם הדרך כי בסך הכול אני עדיין צריך להגיע לעוץ (ורק שם נמצא בן הזוג המיוחל).

קורסים מרגשים שהשאירו בי טעם של עוד. חברים חדשים שנכנסו לחיי. שבתות שהייתי בהם בודד, ושבתות שלא הייתה לי האפשרות להיות בודד ולו לרגע. רגעים רומנטיים בעליל וגם כאלה שגם פחות.

דחיות, צעקות, קללות, שעות של עבודה ולעומת זאת שעות של כיף וצחוק ודמעות של אושר. שעות ארוכות של חולי ובדידות ושעות של התכרבלויות נעימות.

וכשאני חושב אחורנית אני שמח שמפעם לפעם שמעתי מוזיקה שאני אוהב. הנה אני בחרתי להישאר עם אותו טעם מוכר שנימי גופי מכירים זה שנים, ואותה המוזיקה כבר הפכה לפסקול של חיי וגם תמשיך ללוות אותי ברגעים שיבואו.

הנה מתחילים שנה חדשה, של התחלות חדשות ופרקים אחרונים של סיפורים ישנים וגם פרקים שעדיין באמצע או שיש להם ספר המשך בשנה שתבוא. שנה של חוויות חדשות שול הגשמת חלומות ומשאלות קטנות וגדולות.

וכל מה שאיחלתי לעצמי חל גם עליכם ועל בני ביתכם. שתהיה לכם שנה טובה ומתוקה, של אושר ושמחה ובעיקר הרבה אהבה.

ואחת כזו שתמצאו בה את הפסקול של חייכם, שכן לאחר הכל כולנו צריכים אחד כזה.

שלכם מכל הלב,

צחי

3 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.