4 סיכומים למפגש סיוון תשע"ד: משכב זכר בראי המקורות – פרשנויות, שינויים, מיתוס ומציאות | אירועים ומפגשים

משה ק': "מפגש מלא אנשים ואנרגיה חיובית" * גיא פ': "גיליתי אנשים מדהימים אחד אחד" * גלעד: "הגעתי למקום בטוח" * יוני ה': " מחכה למפגשים בקוצר רוח" * סיכומים מאנשים שהגיעו בפעם הראשונה למפגש כמוך, וסיכום אחד של מי שעד לא מזמן היה בגדר "חדש" והוא שם לב ליחס החם לחדשים

להורדת דף המקורות של ההרצאה – לחצו כאן
לצפייה בקטע מההרצאה – לחצו כאן

הסיכום של משה ק'

האווירה הייתה רגועה וקלילה, זורמת וחופשייה, מה שהותיר בי רצון עז לחבוש את ספסלי הכיתה בפגישה הבאה

זאת הייתה הפעם הראשונה שלי במפגש כמוך, ואודה שעם חששות לא מועטים הגעתי לשם כי שמעתי שמגיעים די הרבה אנשים.

והנה, ברגע שדלתות הכיתה נפתחו, קפץ לעברי ידידי דודו מצלג, וחיבקני ושמח לקראתי, וכבר הקרחון הענק נופץ לרסיסים, והותיר לי נתיב סלול ורגוע.

נכנסתי לכיתה מלאה אנשים ואנרגיה חיובית. בכיתה הרצה המלומד בעניין משכב זכור בראי ההיסטוריה, בראי השירה והפרוזה, בהשקפת ראשונים ואחרונים. ומה רבה הייתה הפתעתי לחשוף מבין השיטין שאף לגדולי אומה הייתה נגיעה בעניין הנ"ל, אם בכוח הקולמוס, ואם בכוח היין המערטל את החושים. חשוב לי לציין, שהאווירה הייתה רגועה וקלילה, זורמת וחופשייה, מה שהותיר בי רצון עז לחבוש את ספסלי הכיתה בפגישה הבאה.

לאחר השיעור המרתק ירדנו לקפה קפה ושם באיחוד חברים ושולחנות, התיישבנו בשורה ארוכה ושמחה, אכלנו ושתינו, התוודענו זה לזה, החל מפרטים בסיסיים וכלה בעניינים רגישים נראה שלקוֹר הירושלמי ששלט באוויר, אבד חלק ממשמעותו לנוכח החמימות והצחוק שהופגנו שם.

ברגע שדעתנו הוסבה לזה שישב לידינו, מרצון ושקיקה, הוסחה היא מפגעי הטבע.

משה ק'

פרופ' ירון בן נאה
פרופ' בן נאה

הסיכום של גלעד

בכניסתי למקום, המשתתפים קלטו שאני אורח חדש, רבים מהם נגשו אליי בפנים מאירות הציגו את עצמם ועניינו אותי בשיחה נעימה. המתח הגדול כל כך החל לצנוח

זאת הפעם הראשונה בחיים שלי שסוף-סוף אזרתי אומץ ויצרתי קשר עם מנהל אתר כמוך. קלטתי שהבדידות שאני חווה נוראה יותר מהמבוכה של החשיפה, אז אולי פעם אחת אנסה להכיר את הקבוצה הזאת. סך הכול, כל הנוכחים שם כמוני, מתמודדים עם אותו אתגר, עם הקונפליקט הגדול ביותר בעולם הדתי.

אז הרמתי טלפון, יצרתי קשר, והגעתי.

עמוס ציפיות וחששות, מפוחד מאוד, אבל הגעתי.

בכניסתי למקום, המשתתפים קלטו שאני אורח חדש, רבים מהם נגשו אליי בפנים מאירות הציגו את עצמם ועניינו אותי בשיחה נעימה. המתח הגדול כל כך החל לצנוח, הבנתי שלא טעיתי והגעתי למקום בטוח, גם שומר על הדיסקרטיות שלי וגם מצליח להכיל את אתגרי בצורה חיובית.

אחרי כמה דקות של שיחה, כיבוד קל ותפילת ערבית, החלה הרצאתו המעניינת של פרופ' בן נאה. הרצאה העוסקת בהשתלשלות המקורות התורניים בדבר איסור משכב זכר.

בהרצאה היו חידושים רבים, שמענו על תקופות שבהן התרבות אפשרה קיום משכב זכר, ולמדנו על התמודדות החכמים עם הלך הרוח התרבותי באותן תקופות. שמענו גם על יחסם של חכמי ישראל לתופעת ההומוסקסואליות, ומסתבר שהייתה הדרגתיות מורגשת בחריפות ההתנגדות לתופעה זו, באופן שבעבר היא זוהתה כחטא רגיל ותו לא, שוות ערך לחילול שבת ולאכילת שרץ, אך ברבות השנים הגבירו החכמים את דחייתם מחטא זה, ודימוהו לחמור ביותר.

לאחר ההרצאה, וסבב שאלות מחכימות ומחדדות, הקבוצה שמה פעמיה לעבר בית קפה מקומי שם התקיים למעשה עיקר המפגש החברתי, והייתה זו הזדמנות נהדרת לפגוש ולהכיר אנשים חדשים.

לשם כבר לא יכולתי לצעוד, הרגליים לא אפשרו לי, פחדתי להתקדם. יותר מדי העזתי ליום אחד. ראיתי, טעמתי, נהניתי. בפעם הבאה אולי אשתה לי גם כוס קפה.

גלעד

פרופ' ירון בן נאה
פרופ' בן נאה

הסיכום של גיא

קבלת הפנים וההתיידדות המהירה עם אנשים עשתה רק טוב, הרגשה של חום באוויר, ממש של בית

לאחר חודש וחצי מאז הגעתי לקבוצת הפייסבוק הסודית של כמוך וצפיתי בה מהצד כהרגלי, יכולתי להבחין בחברה דתית מעורבת ומגוונת שחלקה בדעותיי וחלקה לא. צברתי חששות רבים וספקות לגבי "האם בכלל קיימת חברה דתית הומו-לסבית שעיקר עיסוקה הוא השילוב בין דתי להומו ולא כל אחד לחוד".

לאחר כמה מפגשים עם מישהו מכמוך, החלטתי שאני מגיע למפגש ומה שיהיה יהיה. העיקר לנסות. שלא תהיה הרגשה של הפסד – גם כך להתקדם בנושא בכוחות עצמך זה קשה למדיי.

קיוויתי אך לא ציפיתי ליותר מידי כדי לא להתאכזב. אך עדיין בליבי הייתה הציפייה שאגיע למקום בו חברה דתית אמיתית, ששמה את ההלכה והדת על השולחן ודרכה מנסה לפענח את הנטייה והשילוב בינה לבין הדת, ושלא כמו בקבוצות אחרות מיני רבות שראיתי שמבחינתי לפחות הם לא דתיות אלה רק מתימרות להיות כאלה לצורך משיכת הקהל הדתי למטרות שונות.

בדרך למקום אספנו שני חברים, אחד מהקבוצה הסודית ואחד לא. אחד מהם גם כן בפעם ראשונה בכמוך, גם הוא חדש, כמוני. הוא היה על מדים, הרגשתי נחת רוח כי גם אני חייל, גם אני דתי, גם אני הומו. איזה כיף שיש אנשים כמוני, הוקל לי.

הגענו למקום, ירדנו מהאוטו והתחלנו לעלות לכיוון חדר ההרצאה. נכנסתי לחדר וראיתי אנשים מחבקים זה את זה בחיבוק ידידותי, שמחים לראות זה את זה כאילו לא ראו מזה שנים. חשתי לעצמי שרק אני נשארתי מאחור מנסה לשבור ת'ראש בקיר כל כך הרבה זמן לבד. שמחתי בשבילם. כיף להם, חשבתי.

שמחתי שראיתי לא רק צעירים. הוקל לי כי חשבתי שהנה, זה לא עוד שיגעון של הדור הזה. זה כנראה באמת לא היצר שדופק לי על המוח ואומר "זה לא היה פעם, רק עכשיו בדור שלך התחרפנתם" – נראה שזה קיים עוד הרבה לפני כן. אנשים, מבוגרים, חלק מהם נשואים וחלק מהם לא, היו בחדר, וכולם הומואים, כולם כמוני, אני כנראה בסדר באמת, כך אמרתי לעצמי.

לאחר זמן מה נכנסו עוד חברה צעירים, את חלקם הכרתי לפי הכרטיס בקבוצת הפייסבוק ואת חלקם לא. חלקם ניגשו אלי לשאול מי אני, וחלקם כבר ידעו בגלל הקבוצה בפייסבוק.

קבלת הפנים וההתיידדות המהירה עם אנשים עשתה רק טוב, הרגשה של חום באוויר, ממש של בית, וכבר הבנתי שלא עשיתי טעות שהגעתי. בחיוך קל ישבתי והתחיל ההרצאה.

בחלק ניכר מההרצאה לא הייתי כי בשל אילוצי הצבא נאלצתי לענות לטלפונים ויצאתי מהחדר, אך זה כלל לא היה חשוב מבינתי – הייתי באווירה כל כך טובה ואת תוכן ההרצאה כבר אשלים אחר כך.

סיימנו את ההרצאה, ויצאו לאכול במסעדה ליד. חלק מהאנשים נפרדו לשלום אבל הרוב הגדול נשאר. התיישבתי בכיסא, לידי התיישבו אנשים שונים מהקבוצה, ובעודנו מזמינים כל אחד את שלו ומתפללים שלא להפוך לארטיקים מהרוח והקור הירושלמית, התחלנו לפטפט ולשאול זה את זה. גיליתי אנשים מדהימים אחד אחד, כל אחד בשלו, אחד קופצני, אחד שקט, אחד מופנם, כולם באמת מדהימים.

הגיע סוף הערב, וכבר צריך להיפרד, הרגשה טובה על הלב, הרגשה של שיתוף ותמיכה קבוצתית, החששות כבר התפוגגו מזמן. "תגיע למפגש הבא?" שאל חבר. חייכתי והתשובה כבר מובנית מאליו, ללא ספק שכן, מחכה כבר למפגש הבא, לאנשים המדהימים.

כל שנשאר הוא להודות לכמוך, למנהלים ולחברי העמותה, אנשים מדהימים אחד אחד, תודה על מפגש נהדר.

גיא פ'

9iR6RA6ie

הסיכום של יוני ה'

שוב שמתי לב עד כמה טובה ההרגשה ועד כמה קסומה קבלת הפנים לכל חבר חדש בקבוצה

זה היה המפגש הרביעי שלי והגעתי אליו כבקיא ורגיל. לשמחתי הרבה עד מאוד, אני כבר מרגיש ממש בבית במפגשי כמוך. אני מחכה למפגשים האלה בקוצר רוח מיוחד, ובכל פעם שמפגש מסתיים אני יודע שקוצר הרוח רק ילך ויגבר.

כשהגעתי למקום קיבלה את פני ההמולה המוכרת והאהובה של חצי השעה הראשונה של מפגשי כמוך, התגודדות עולזת ורועשת של אנשים שמכירים או לא מכירים זה את זה, אנשים שזו להם הפעם הראשונה במפגשים משוחחים עם אנשים שמגיעים למפגשים זה עידן ועידנים בלי משוא פנים ובלי שהצופה מן הצד ידע מי חדש ומי ממארגני המפגש.

כשהגענו אחרי ההרצאה לבית הקפה הסמוך, העובדים בבית הקפה לא היו מוכנים לכמות כזו של אנשים ולכן לקח כמעט שעה עד שהם ארגנו לנו שולחן גדול מספיק, ועד שההזמנות נלקחו מאיתנו.

בתוך כל ההמולה של סידור שולחנות ושל מלצריות שרצות מסועד לסועד לקחת הזמנות, ישבנו כולנו בקבוצות קטנות של שניים או שלושה חברים והיה מדהים בעיניי לראות כמה האנשים שקועים בשיחה בלי לשים לב לשעה המתאחרת ולאוכל המתעכב יתר על המידה.

ושוב שמתי לב עד כמה טובה ההרגשה ועד כמה קסומה קבלת הפנים לכל חבר חדש בקבוצה.

כמה מהחדשים שהגיעו למפגש במבט המהוסס בעיניים כי הם הגיעו בפעם הראשונה, הפשירו לחלוטין עד שהגענו לבית הקפה. שם כבר ממש לא היה הבדל, שם כולם דיברו עם כולם, עברו כסאות כדי לשוחח עם עוד אנשים, כולם שיתפו חוויות וסיפורים עם כולם, וכולם הרגישו חלק מהקבוצה המדהימה הזו.

ובעיני זה הדבר החשוב ביותר – דיבוק החברים המיוחד הזה. והוא מיוחד כל כך לא רק בגלל שהוא דיבוק של חברים מתלבטים ומתמודדים יום יום עם קונפליקטים שיכולים לשגע פיל, אלא דיבוק החברים הזה מיוחד כי אנשים שמתמודדים עם אותה הבעיה ועם אותן הדילמות יכולים להבין ולקבל זה את זה טוב יותר.

ואני חושב שזו הסיבה שהאווירה בבית הקפה הייתה כל כך מיוחדת, וזו הסיבה שהתחושה הייתה כאילו סביב השולחן הארוך שלנו יש מן הילה ששומרת עלינו בספרה מיוחדת משלנו בה ולו לשעה קלה אפשר להרפות מעט, לתת לראש ולמוח חופש מהעיסוק הכפייתי בבעיות האופפות אותנו יום יום, ופשוט ליהנות משהות עם חברים יקרים ומסולאים בפז.

יוני ה'

כשבחור דתי מהרהר בנושא ההומוסקסואליות צפים ועולים בו בערבוביה איסורי הוצאת זרע לבטלה, איסורי עריות ואיסור משכב זכר.

במפגש ניסינו לבחון מה בדיוק אסור מן התורה, כיצד פירשו חז"ל את הדברים, ועד כמה הייתה לסביבה השפעה על משנתם. ניסינו לגלות מה באמת קרה לאורך ההיסטוריה ואם הומואים הם תוצר של המודרניות והחילון, או לא. גם שמענו למי נועדו שירי החשק בספרד, והיכן מצינו נערי ליווי יהודיים.

את ההרצאה מסר פרופ' ירון בן-נאה, מן החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, ומנהל מרכז משגב ירושלים לחקר מורשת יהודי ספרד באוניברסיטה העברית. פרופ' בן-נאה מתמחה בתולדות היהודים בארצות האסלאם בשלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה, ובתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.

המפגש היה ביום חמישי, ז' בסיוון תשע"ד, 5 ביוני 2014 למניינם, בשעה 20:00 בירושלים. השתתפו כ-50 איש.

הצטרפו אלינו כדי להתעדכן בפרטים המדויקים של המפגש הבא: kamoha.or@gmail.com

6 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

    1. על המרחק הפיסי ניתן להתגבר. ישנם אנשים המשתדלים להגיע לכל מפגש אם זה מהצפון הרחוק ואם זה מהדרום המרוחק.
      ישנם טרמפים, גם אם לא תמיד עד פתח הבית, אבל בחלק מהדרך.

      מעבר לכך, החיבור האנושי הוא המרכיב המרכזי שבגללו אנשים באים למפגשים ולפעילויות (יש לפחות 2 ימי טיול בשנה ועוד שתי שבתות חברה וגיבוש) וממשיכים לאחר מכן את הקשר באופן אישי או דרך הקבוצה בפייסבוק.

      ולרוב, מי שחווה ונכווה פעם אחת ממשיך ומגיע גם לפעם השניה ולשלישית ומתקשה להפסיק.

      אם קיימות בעיות נקודתיות עמית ויתר חברי ועד העמותה ישמחו לדעת עליהן ולנסות להתמודד ולפתור אותן יחד עמך.
      והכל תוך שמירה על הדיסקרטיות וצנעת הפרט.

  1. משה היקר הפתעת אותי לגמרי בסיכום שלך בהזכירך אותי. אתה לא מבין – מהבוקר חיכתי למפגש הזה, לראות אותך בגודל טבעי וזכיתי. העונג היה כולו שלי. שמחת להכירך מקרוב ועוד נכונו לנו מפגשים, פעילויות, טיולים ושבתות 'כמוך'. כרגיל – כתיבתך שזורה בביטויים ובעברית פיוטית ויפה (כמו שעמית לוי – מנהל האתר ו'כמוך' אוהב).

    קראתי גם את הסיכומים האחרים והתרשמתי לטובה מהחברים החדשים שכתבו והוסיפו כל אחד בדרכו נופך וחן לקבוצה. גם יוני היקר שהוא כבר בבחינת ותיק הוסיף את דבריו המופלאים ובמיוחד האוירה המיוחדת בבית הקפה.

    כאן המקום להודות לצוות כמוך שמשקיע רבות לטובת כולנו. אשריכם ותבורכו מפי עליון.