כמה שהיא יפה, המסכנה | גבר הולך לאיבוד

הכלה כבר הייתה שם, נרגשת, מחכה שאגיע לכסות את פניה בהינומה. את השיר שהתנגן שם ברקע ממש יכולתי לשמוע. הרצתי את התסריט קדימה לחדר הייחוד וראיתי שאני מחזיק את ידיה ואומר לה בביטחון שאנחנו מתחילים מנקודה אמתית וכנה, ושיהיה לנו טוב כ"כ ביחד! ושהיא יפה, כמה שהיא יפה… כמה שהיא יפה, המסכנה * טור הפתיחה בבלוג "גבר הולך לאיבוד", מאת רן

נמאס לי, עוד יום ועוד לילה לבן, אני מוטש, מבולבל, עייף מהכול, המאפרה מלאה בבדלים אחרי לילה אפוף עשן ומלא בתהיות, אישה? גבר? מה? מה אני רוצה?

אני רואה איזה סצנה של גבר ואישה באיזה סרט רומנטי, והנה, אני שם, במקום הגבר כמובן, רואה את עצמי מלטף ומחבק בדיוק באותה הדרך שאני רואה שם על המסך, נגמר הסרט, אני עובר למחשב, פורומים, בלוגים, קורא ומיד סוגר, מנסה להעלים בתוכי את תחושות ההזדהות הקשות עם כל מילה שכתובה שם, לברוח, אבל אין לאן, אני נזכר בסרט שראיתי מקודם, ומיד עולה לי לראש אותה התמונה, איך אני מלטף ומשקר, לעצמי, לה.

כבר אין לי אוויר לנשימה, אין לי כוחות, אני מכניס לעצמי לראש שחזרתי לעשן רק כי זה מקרב אותי עוד צעד אחד אל המוות שאני כל כך מחכה לו. אם לא נמות בצבא, אז באזרחות, כל יום סיגריה, או שתיים, או עשר… על קופסת הסיגריות שלי כתוב: "מחקרים רפואיים קובעים כי 75% מהתקפי הלב עד גיל 45 הם בקרב מעשנים", נשמע מבטיח, הכי טוב התקף לב, שנייה אחת וזה נגמר, איזו דקירה קטנה בחזה ואני טס מפה ישר למעלה, להסתכל לו בלבן של העיניים ולשאול אותו מה לעזאזל הוא רוצה ממני? אני הרי לא מסוגל להפסיק להאמין, לא רוצה. זה מי שאני. דתי. מאמין בה' בכל הלב והנשמה, ומאמין גם שאסור לי לשקר אף אישה ולהפוך אותה לשפן הניסיונות שלי.

אני רוצה לשקוע עמוק עמוק בתוך הדיכאון שנפל עליי הבוקר, להיבלע בתוכו, במערבולת האפורה הזאת, להיכנס ולא לצאת, לתת לעצמי לכאוב עד זוב דם.

אתמול בדרך לעבודה הראש היה מפוצץ בפנטזיות ודמיונות על החתונה שלי – הכלה כבר הייתה שם בתמונה, יושבת על הכיסא יפה והיא כולה נרגשת, מחכה שאגיע לכסות את פניה בהינומה. את השיר שהתנגן שם ברקע ממש יכולתי לשמוע. הרצתי את התסריט קדימה לחדר הייחוד ולרגע הפרטי שלי איתה מיד אחרי החופה. ראיתי איך אני מחזיק את ידיה ומביט בירוק הבוער בעיניים היפות שלה, אומר לה בביטחון שאנחנו מתחילים מנקודה אמתית וכנה, איך יהיה לנו טוב כ"כ ביחד! ושהיא יפה, כמה שהיא יפה…

יצאתי מהפנטזיה הדמיונית שהייתי שקוע בה לכמה רגעים – אני מאחר לעבודה, חזרתי למצב הרגיל שלי, הלחוץ, החושב, המבולבל שאוהב לסבך את הכול.

כן, אולי אני באמת מעדיף להיות בטוח ב-100% שאני הומו, ושכל מחשבה על מגע עם אישה מעוררת בי חלחלה, רק כך אהיה מסוגל לעמוד מול עצמי, מול אבא שבשמים, ולהגיד לו: "אבא, עייפתי, ניסיתי, לא הולך, אני עכשיו מתכוון להתפשר כל חיי, ולעשות כל מה שאני יכול על מנת להישאר נאמן אליך, אבא, אמשיך לעבוד אותך באהבה שלמה, באמונה אמתית מהלב, בשמחה, ורק דבר אחד לא יהיה בדיוק כמו שאתה מצפה ממני, מכולנו, מי יודע? אולי יום אחד הכול יתבהר ובסוף יתברר שאני עושה את מה שאני צריך לעשות באמת".

אבל אלוקים אדירים! זה כולה מין! להרבה זוגות סטרייטים אין יחסי מין סוערים ומלאי תשוקה! אהבה? הרי אני יודע בתוכי שאני מסוגל לפתח מערכת יחסים רגשית עם בחורה, אני מכיר את ההרגשה!  אז מה הבעיה?! אז המין שלנו לא יהיה כל כך סוער, ולא יהיו הידיים החסונות שיעטפו אותי, ובמקומן יהיו שפתיים קטנות ורכות, וידיים עדינות ומלטפות, ומערכת היחסים היום-יומית שלנו תהיה מדהימה, נהיה החברים הכי טובים, נדע שאנחנו יחד כי בחרנו לאחר הרבה קשיים, ולאחר הרבה התלבטויות התחלנו מנקודה אמתית וכנה.

וכמובן יהיו גם מריבות, ותקופות קשות שלא ארצה לראות אותה, לגעת בה. כן כן, אני מכיר את עצמי טוב טוב, היא תחזור מהמקווה ואני אשב בבית מפוחד ומבוהל, ממה שעלול לקרות בעוד כמה רגעים במיטה, איך במוחי ירוצו התמונות של כל אותם הבחורים היפים האלה שראיתי היום בבוקר בבית כנסת, ואח"כ בעבודה, ובדרך הביתה, חסונים, גבריים, כל כך מושכים! ואחכה כל רגע שהסיוט הזה ייגמר, שרק אצא ידי חובה, רק לא לפגוע בה, כמה שהיא יפה, המסכנה.

הֶי, האם יש לך תשובה?

לשאלה שלי על אהבה

היא שורפת לי בלב

אני צריך עזרה

תגיד לי מה לקחת

אני אקח

רק תעזור לי

לא לשמוע את הקולות

הם באים לי בלילות.

 

והיא, היא כל כך יפה

אתה לא תבין עד שתראה אותה

(כל כך יפה – שי גבסו)

10 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. וואו ריגשת אותי עד דמעות!
    היה מדהים לקרוא את התחושות והקשיים שאתה עובר.
    תמשיך לכתוב, אין ספק שאתה עושה את זה ממש טוב!
    תמשיך להיות חזק! אל ייאוש!

  2. רן, רציתי לשלוח לך אימייל פרטי (סתם לא אוהב פורומים פומביים) אבל לא מצאתי כתובת באתר. אני בחור חילוני לגמרי ונכנסתי לאתר מתוך 100% סקרנות. זה הדבר היחיד (בינתיים) שקראתי… מקסים!!

  3. הי
    אני אומנם בא מרקע דתי מאוד… אבל היום חי חיים חילוניים. אני מאוד מאמין ב ה'. ומרגיש שהוא איתי כל הזמן. שומר עלי ועוזר לי …….!

    אבל כבר מזמן מאוד עשיתי את ההחלטות שלי עם עצמי. וחי איתן בשלום. אומרים שלפעמים במקום להילחם בשדים שלך, פשוט תזמין אותם לדרינק תעשה איתם היכרות ותבקש מהם להיות חברים שלך. תוך כדי הסכמה שאתה לא פוגע בהם והם לא פוגעים בך.

    הסיפור שלך מאוד נוגע ללב. אני מאחל לך שתצליח להתגבר על כל הפחדים.
    איציק