ישנן צרות גדולות יותר | פצעי אוהב

בנימין החליט פעם אחת ולתמיד לבדוק מהו אחוז ההומוסקסואלים. האומנם 10% מהאכלוסייה? הכצעקתה? אז זהו, שלא!

(לכל הרשומות הקודמות בבלוג זה – לחצו כאן)

כשהתגייסתי, פתאום התחלתי לראות המון חיילים בכל מקום.

אחרי הצבא, כשהתחלתי ללמוד, פתאום ראיתי המון סטודנטים והטבות לסטודנטים בכל מקום.

החלטתי פעם אחת לבדוק מהו אחוז ההומוסקסואלים, הכצעקתה? חיפוש (לא מעמיק במיוחד, אני מודה) בגוגל הביא לי את המחקר הזה שנערך ע"י מכון וויליאם שבאוניברסיטת קליפורניה (UCLA).  התוצאות מתייחסות לארצות הברית, אבל (כל עוד לא יראו לי תוצאות אחרות) אני לא מוצא סיבה להניח כי המספרים בארץ גבוהים מכך:

מספר הקסם המוכר לכולם – 11% אכן מופיע, בתור סך כל האנשים שחווים משיכה הומוסקסואלית כלשהיא.

רק 1.7% ענו (שזה כ-15% או אחד מתוך שש) כי יש להם בעיקר משיכה הומוסקסואלית. עוד 1.8% הוגדרו כביסקסואליים (דו-מיניים) וכל השאר הם אנשים עם משיכה הומוסקסואלית מדי פעם בפעם.

לשם הגלוי הנאות, המחקר מצטט מחקר אחד שמביא מספר גבוה מעט יותר, 2.5% הומוסקסואליים. אולם רוב המחקרים סובבים סביב 1%–1.5%.

אז החדשות הטובות הן, שגם אם מגלה בעצמך משיכה לבני מינך. בחמש מתוך שש מקרים תוכל לגלות בעצמך גם משיכה לנשים.

אז גם אם לא ניתן לשנות נטייה מינית, אפילו לא באופן חלקי (יעני, לפתח משיכה גם לבנות); וגם אם אי אפשר להתחתן בלי משיכה. שתי קביעות שאינן ברורות כלל ועיקר. עדיין מדובר על 1.7% מהאוכלוסייה (פחות ממספר מקרי עקרות הלכתית). מספר זה מתגמד אל מול 16–20% רווקות מאוחרת בציבור, למשל (לפי חישוב שעשיתי. קיימים 40,000 רווקים בגילאי 25-40. כאשר כלל הציבור הדתי-לאומי  – מכל הגילאים – מונה כ-700,000–1,000,000 איש. מה שאומר שיש כ-150,000-250,000 דתיים לאומיים בגילים 25–40. אם למישהו יש מידע מדויק יותר אשמח לתגובות).

גם הרווקים מחפשים אהבה, מישהו או מישהי לחלוק עמו או עמה את המיטה הקרה בלילה. מה לעשות, אי אפשר לחיות יחד שלא במסגרת 'כי ייקח איש אישה'. אי אפשר להביא ילדים במסגרת כזו.

שלא תבינו לא נכון. כל מקרה, כל אדם זה טרגדיה. גם מישהו (סטרייט) שלא זכה להתחתן ולהקים בית כל חייו, זה טרגדיה. גם 10% עקרוּת זה טרגדיה. גם מסורבות גט ועגונות זו טרגדיה. גם נכות פיזית, רגשית או שכלית זו טרגדיה. אין מענה הלכתי לכל טרגדיה. לא לכל הטרגדיות יש פתרון.

בשיעור שהייתי פעם מתוך תורת רבי נחמן (נדמה לי) הרב אמר משפט בסגנון 'צריך לדעת לשים פס גם על עצמך'. או כמאמר חז"ל: "לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר".

5 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אדם קרוב אצל עצמו. לי כהומו לא אכפת בעיות נידה של זוג סטרייטים, הרי לי יש צרות גדולות יותר. ולמרות זאת, יש להתייחס לכל דבר ביחס הראוי

  2. העניין האחוזי לא רלוונטי לגבי מי שחש משיכה עזה לבני מינו. אגב, למיטב ידיעתי מדברים שאחוז הנמשכים לבני/בנות אותו המין הוא ששה אחוזים מכלל האוכלוסין.

    לצערי, גם אם נגיד שזה עומד על 1.5% עדיין אני לא רואה את הקהילה הדתית (ובמיוחד הדתית-לאומית על כל גווניה) מקבלת ומתייחסת לאותם נוטים כמו לחברים אחרים בקהילה.

    ואציין שישנם רבנים, שאת עמדת חלק מהם קראתי באתר זה), הסוברים שבעל נטיה מינית שונה גרוע יותר ממחלל שבת ואוכל נבלות בפרהסיה ויותר גרוע ממחלל שם השם ברבים. ולכן, אין לצרפו למניין (אלא אם כן הוא יהיה העשירי היחידי) ואין להעלותו לתורה ואין לאפשר לו לעבור לפני התיבה.

    חבל ומצער.

  3. העניין האחוזי רלוונטי להבנת המציאות. אחת הטענות לא לדבר על הנושא בעבר היתה שהוא נדיר ואינו קיים במחוזותינו, מה שאינו נכון.

    מבחינת קבלה, אני דווקא חושב שהקהילה הדתית לאומית (אולי דווקא בניגוד קצת לציבור החרדי) מאוד מאוד מקבלת באופן יפה ומתייחסת בהתאם ובאופן נורמלי לבחורים כמונו.
    אשמח לקישורים לדברי הרבנים שהזכרת, לא זוכר שראיתי כאן פרסומים כאלו. להפך, ראיתי רבים שונים והפוכים ממה שפרסמת. אם יש רב הזוי שחושב שאין לצרף למניין בעל נטייה הפוכה – זה אומר שיש לנו עוד הרבה עבודה.

  4. מניפולציה ודמגוגיה. לא שכנעת בחצי מילה.

    ההערכה המבוססת על מחקרו המפורסם של אלפרד קינסי (Sexual Behavior in the Human Male, 1948) היא שכשבעה עד עשרה אחוזים מבני האדם ברחבי תבל הם בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית