הייתכן לעקור מצווה מן התורה על סמך "נטייה"? | שאל את הרב

שואל חרדי תוהה כיצד ייתכן לעקור את המצווה "פרו ורבו" רק כי לאדם אין משיכה לנשים הרי "על כרחך אתה חי". הרב הראל עונה לו נחרצות

(עוד בעניין: האם הומו בגדר "אונס רחמנא פטריה"?)

הרב הראל
השאלה:

לכ' הרב שלום!

ראיתי את מאמרך שפורסם ע"ד פתרון של נזירות וכו'.

עם כל הכבוד שיש לי לרבני ציונות הדתית וכו' – תגובתך ממש הוציאה אותי מהכלים. הייתכן לעקור מצווה מן התורה על סמך "נטיה" כזו או אחרת? האם "משיכה לנשים" היא תנאי מוכרח ל"פרו ורבו"? מאיפה הרעיון הזה?

אכן, כמו בכל דבר ישנם כאלה שזה הולך אצלם בקלות ובטבעיות, וישנם כאלה שאצלם זה בקושי גדול, "על כרחך אתה חי" – אך מכאן ועד למסקנה שיש מישהו שהוא "פטור" מלהקים בית בישראל -מרחק עצום.

ממילא ה"רחמנות" שלך על השואל התמים בעצם היא אכזריות כלפיו וכלפי הרבים שיקראו את מאמרך ויעשו דין בעצמם שהם "פטורים" מקיום מצווה פרו ורבו. אדרבה, מה שזה הולך בקושי – אולי זה סימן שזוהי עיקר שליחותו בעולם הזה – להקים בית, לישא אישה, להוליד ילדים. ומה שיש לו נטייה או אין לו נטייה – חוץ מזה שאין אדם רואה נגעי עצמו – וקשה לסמוך על הערכה של מי שכנראה לא התנסה בקשר לנשים – אז ההערכה שלו יכולה להיות לגמרי מוגזמת – "בכבשי דרחמנא למה לך" – כך הקב"ה ברא אותו, אז אין זה פוטר אותו או מישהו אחר מקיום מצווה מן התורה, אם לא שהתורה עצמה אומרת על זה "לא יבוא בקהל" – אך מי שהוא זה ואיזה הוא אשר ערב לבו וכו' – להיכנס לכובד המשקל של הכרעה – האם מקרה פלוני הוא ג"כ בכלל "לא יבוא בקהל"?

ועוד ועיקר – מעשה רב. מכלל האוכלוסייה של בעלי נטיות – שהיא כידוע מ2 עד 5 אחוז מכלל אכלוסיה – לפי המחקרים, ואולי במגזר הדתי עוד יותר – רובא דרובא בונים בית ובונים משפחה ומסתדרים בחיי הנישואין. ומי שרוצה להתאבד – האם על הרב למצוא היתר הלכתי להתאבדות, ועוד להסביר שזוהי מצווה מן התורה?

התשובה:

לשואל היקר, שלום רב!

ודאי שקיום מצוות התורה איננו מותנה בקושי שבקיומן. מצוות רבות קשות לקיום מהותית, וישנן כאלה אשר קשות דווקא לאדם מסוים או במצב מסוים, ואף על פי כן אנו מחויבים כלפיהן לחלוטין!

דא עקא, ששונה מצווה זו מכל מצווה אחרת – הרי לא ייתכן שהאישה (אשר לדעת רוב הפוסקים איננה מצווה בפריה ורביה), תאולץ להיכנס לתוך קשר זוגי שאין בו אהבה, תוך רמייה וכחש וכזב. מה חטאה אותה אישה מסכנה שמגיע לה להפסיד זוגיות עם גבר האוהב אותה ונמשך אליה?

כלומר על האדם המחויב בעצמו במצוות לעשות כל מאמץ לקיימן, גם במחיר אי נוחות, אך אל לו בשום פנים ואופן לגרור אדם אחר לתוך מציאות נוראה זו. זהו פשע שלא יכופר, ולצערי, עם כל הכבוד לרבנים מן המגזר אליו אתה משתייך (כך נראה מן הדברים), ישנם בהם המדריכים את צאן מרעיתם אכן להינשא לאישה למרות שהם אינם נמשכים אליה כלל, ותוצאות דבר זה הן נוראיות ואיומות.

אני אישית לוויתי לצערי למעלה מעשרה זוגות כאלו, החיים חיים של שקר והונאה, פוגעים בעצמם ובסופו של דבר גם בילדיהם, ואחריתה מי ישורנו.

הנתון שאתה מציג כי הם מקימים בתים ו'רובא דרובא בונים בית ובונים משפחה ומסתדרים בחיי הנישואין', איננו נכון מכל וכל, בשום חברה, גם לא הדתית, ואפילו לא החרדית. יש יוצאים מן הכלל המצליחים להסתיר זאת מן האישה, אך תמיד יהיה מדובר באשה מקופחת אשר לא תזכה לקבל מבעלה חום ואהבה כרגיל, לא נפשית ולא פיזית. אותו גבר הוא העובר על ההלכה, שהרי הוא מבטל מצוות 'עונה', שאין משמעותה רק קיום יחסי אישות טכניים, אלא סיפוק כל צריכה הגופניים של אשתך.

ממילא, אין כאן 'עקירת מצווה' מן התורה כלשונך, אלא רק הבנה שישנן סיבות לפטור זמני מאונס של מצוות מסוימות. וכי אם אומר שמי שאין לו ידיים פטור מתפילין שהרי הוא אנוס הריני עוקר מצווה מן התורה?!

על כן, על משמרתי אעמודה בגאון, כי גבר אשר איננו נמשך כלל לנשים, ואיננו חש אהבה ומשיכה כלפי האישה איתה הוא נפגש, אסור לו להתחתן איתה בלי ליידע אותה על מצבו המדויק!

אם, למרות זאת, היא תחליט שהיא רוצה להמשיך איתו, בשל אהבתה אליו או מסיבה אחרת כלשהיא, זו זכותה המלאה כמובן, ובעז"ה הם יקימו בית מלא אושר וכנות. ליוויתי גם כמה זווגת כאלו, ואני חייב לציין שזה עומד במבחן הזמן, עם הרבה שיתוף, הדדיות, סיוע מקצועי-נפשי ועוד.

לכן לסיכום, גבר מת"מניק [ובתנאי שאינו נמשך כלל לנשים] שאיננו מצליח למצוא אישה המוכנה לבנות איתו בית במצבו [לסבית או שאינה, אך יודעת עליו], הרי הוא פטור בינתיים ממצוות פריה ורבייה מדין אנוס, ועליו לעשות כל מאמץ למצוא הסדר כזה, ככל יכולתו, למרות שבכלל לא בטוח שיצליח, אך לפחות יתאמץ ככל יכולתו וה' יראה משמים מאמציו.

כל טוב לך,

ארלה

(רוצים גם אתם לשאול את הרב הראל או רבנים אחרים?
רוצים לקרוא שאלות אחרות שנשאלו?
לחצו כאן)

5 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. עדיין נשמע לי "משיחיות הלכתית". לא הבאת שום הוכחה הלכתית משום מקור מוסמך, הכל הוא "הרגש" ולא ממש הלכה. משיחיות הלכתית (במילים קצת יותר בוטות – שבתאות הלכתית) לשמה.

    אך אפילו לשיטתך. אמרת "גבר שאינו נמשך כלל לנשים". יש כזה חיה? ומה עם מצבי ביניים שהם בודאי הרוב? ואולי יש סיבה אחרת למה הוא לא נמשך. והרי קשה מאד לאבחן מיהו "הומו" ומי לא, ויש חלוקי דעות מן הקצה אל הקצה בנושא.

    אז מה תעשה בכל מצבי הביניים?

    הרעיון ליידע על מצבו בודאי הוא נכון, אך שוב – יש כאן מצווה מן התורה מן הכבדות ביותר מחד, ו"הנהגה ישרה" או דרך ארץ מאידך. ואיך אפשר להשוות?

  2. בס"ד יום רביעי כג' ניסן ה'תשעד

    לכבוד
    חרדי תוהה,
    שלום וברכה.

    אתה כמו כל אדם אחר, מוזמן לחשוב כרצונך, כמובן.
    אך בא ונודה על האמת, לא לפניי אלא לפני היודע כל מחשבות, שלא באמת לאמיתה, עניין אותך ההלכה בנושא הנ"ל, אלא פשוט מצאת ""דרך נאותה"", לנגח את הרב ארלה הראל שליט"א, על היותו בן למגזר הדתי לאומי. חרדי תוהה, אני ממש לא מצפה ממך לומר לי שצדקתי, אבל אני יודע שעמוק מאוד בליבך, אתה יודע את זה, ומצפה לחסד ה' יתברך, שלא תוכח צידקת דבריי. כל טוב, ורק טוב לך ולכל עם-ישראל, וחברות וחברי הקהילה ההומו-לסבית בתוכינו.

    1. במפגש אדר א (לפני חודשים אחדים: https://www.kamoha.org.il/?p=16165) הרב הראל נגע בנקודה שאתה מציין. הוא הסביר את ההתלבטות אם להוסיף מקורות או לא. יש צדדים לכאן (באינטרנט מקובל להשיב בקצרה ובלי מקורות או במעט מקורות; מה שהלב חושק הזמן עושק וכו') ולכאן (הטענה שצריך להביא הוכחות לדברים וכו').