ח"כ פייגלין: "במילה אחת – לא" | כל-מיני

במענה לשאלה האם הוא "תומך בשוויון זכויות מלא לזוגות חד מיניים, הכולל הכרה רשמית בזוגיותם" ענה חה"כ פייגלין ש"לא", והוא גם מסביר מדוע

* המפגש הבא, יום הולדת 3 לכמוך

על החיים כהומו דתי בגיל 50 פלוס *

(עוד בעניין: השר אורבך: "הכרה רשמית בנישואין חד מיניים – החלשת הערך היהודי")

תצלום: הפייסבוק של פייגלין
תצלום: הפייסבוק של פייגלין

כך כתב ח"כ פייגלין בפייסבוק שלו:

"היי, אשמח לתשובה לצורך משאל ח"כים בהארץ: האם אתה תומך בשוויון זכויות מלא לזוגות חד מיניים, הכולל הכרה רשמית בזוגיותם".

זה היה נוסח ה SMS שנחת בניידי ביום שישי האחרון.

כיאה לז'אנר, סימסתי תשובתי במילה אחת.

"לא".

ראשית אינני בעד שוויון זכויות לשום זוג, כי לדעתי, לא המדינה היא זו שאמורה להעניק אותו.

יהודים התחתנו והתגרשו עוד קודם הקמת המדינה, עם או בלי רשות המדינה המארחת. את הלגטימיות לנישואין נותנת הקהילה לא המדינה.

אבל גם במסגרת המצב הקיים בו המדינה היא המאשרת נישואים וגירושים – תשובתי זהה.

הלהט"בים אינם מבקשים זכויות. שוויון ממוני יש להם ממילא. אם נוצרת בעיה טכנית (מידע רפואי לבן זוג וכו) על בסיס זכויות אדם ואזרח בסיסיות אשמח לעזור אם תיווצר בעיה בעתיד. תמיד כששוחחתי עמם, הודו הלהט"בים שאכן לא הכסף הוא הבעיה. הם מבקשים הכרה לא כסף. הבעיה היא שהם עושים זאת בדרך של כפיה. הם מבקשים לכפות על כלל הקהילה – ערכים זרים לה, באמצעות חוק. כשהתעקשו לצעוד בירושלים – היתה זו כפיה בוטה של ערכי המיעוט על הרוב.

גבול עבה וברור עובר בין זכויות אדם ואזרח, שמגיעות לכל אחד, גם לבעלי נטיות שונות (כלומר אסור לפגוע בהם, פיסית ונפשית אלא בדיוק להיפך לסייע ככול האפשר) לבין המתקפה החזיתית הרחבה המתנהלת עכשיו על ערכי הרוב.

אז עניתי – "לא".

לתדהמתי, פתחתי הבוקר עיתון הארץ וגיליתי שרק שלושה ח"כים העזו לענות כך.

ללמדכם מי בארון ומי מחוצה לו.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.