"אין ט-י-פ-ה של טעם לחיים אם איני סטרייט". האומנם? | שאל את הרב

הומו מתוסכל קץ בחייו כי הוא אינו סטרייט. הרב הראל עונה לו ברגישות וטוען כי אינו מסכים עם דבריו: "לחיינו יש טעם באשר הם, אנו כאן לעבוד את ה' עם כל הכוחות שיש לנו, כל אחד על פי יכולתו, כוחותיו ומגבלותיו"

(עוד בעניין: פרסם סטטוס בפייסבוק – והתאבד)

הרב הראל
הרב הראל

השאלה:

רוצה להיות סטרייט וזהו

אני 10 שנים בתהליכים של טיפולים כולל עצת נפש.

נכנסתי לתוך התהליך מתוך מטרה אחת ויחידה – להיות סטרייט. להיגעל מגברים ולהמשך לנשים.

אחרי 10 שנים אני לא סטרייט ועדיין נמשך לגברים.

הדבר הזה מ-ח-ר-פ-ן אותי. אני פשוט משתגע ויוצא מדעתי. לא יכול יותר. אני רוצה להיות סטרייט. סטרייט סטרייט סטרייט.

דיברתי עם רבנים פסיכולוגים, שום דבר לא עוזר, אני רוצה להיות סטרייט.

אין ט-י-פ-ה של טעם לחיים אם אני לא סטרייט ולו טיפה אחת!!! שום דבר לא מעניין אותי אני רוצה להיות סטרייט.

 התשובה: 

שואל יקר, שלום רב!

זעקתך נוגעת ללבי, כואבת ופוצעת אותו. אכן, קשים הם החיים, והכאב שאתה מתאר הינו נחלת רבים, איתם אני נפגש מדי יום כמעט, וחווה איתם את הטרגיות שבמצבם.

אני חש גם את הצד השני בשאלתך – אתה אכן חדור הכרה, נכונה בעיקרה, כי טוב יהיה לך יותר אם תצליח לשנות את נטייתך המינית ולהימשך לנשים (אני לא חושב שצריך להגדיר כחלק מן המטרות גם תחושת גועל מגבירים. אף אחד לא צריך להיגעל מאף אחד, ואני סבור שרוב מי שאתה מכנה 'סטרייטים' אינם נגעלים מגברים. המציאות הבריאה היא שאדם לא יחוש גועל מאיש, אך יימשך לבני המין השני). אני מבין גם שפעלת בכיוון זה רבות – אינני יודע אם פעלת נכון, אך פעלת, ועל כך אתה צריך להיות שמח מאוד – אשרי מי שמנסה לקדם את חייו בכיוון הנכון והרצוי על ידי ה' יתברך, גם אם לא הצליח, לעת עתה לפחות.

כידוע, קיים וויכוח נוקב בקרב ההנהגה הרבנית, וכנראה גם בקרב המטפלים, האם כל מי שפונה לטיפול שינוי אמור להצליח, או, כפי שאני הקטן סבור, לא כולם יכולים להשתנות. אני מאמין, וזו בהחלט אמונה, שאין לה הוכחה מדעית, לשום כיוון, כי רבים יכולים להשתנות, וכך ראיתי במו עיניי, אך לא כולם. מי כן ומי לא – איך נדע? אך מה שאתה צריך לעשות כעת הוא לנסות ולברר, אחרי עשר שנות טיפול, מהו הכיוון אליו אתה לוקח את חייך, אם לא תצליח להשתנות.

אינני מסכים עם משפט הסיכום שלך – " אין ט-י-פ-ה של טעם לחיים אם אני לא סטרייט ולו טיפה אחת!!!". חס וחלילה, לחיינו יש טעם באשר הם, אנו כאן לעבוד את ה' עם כל הכוחות שיש לנו, כל אחד על פי יכולתו, כוחותיו ומגבלותיו. ואם נגזר עליך משמים שלא לחוש משיכה לנשים, אתה צריך למצוא את הדרך שלך, האישית והמיוחדת, כיצד לעבוד אותו במצב כזה, ויש הרבה כיווני חשיבה בנושא.

למעשה, אתה צרך לשבת עם המטפלים שלך, הרבנים שאיתם אתה בקשר, וחברים, ולחשוב לאן עכשיו? מה אני עושה עם חיי במצב זה?

אשמח כמובן להרחיב על פה,

ארלה הראל

(רוצים גם אתם לשאול את הרב הראל או את אחד הרבנים? רוצים לקרוא שאלות אחרות ששאלו?
לחצו כאן למדור "שאל את הרב")

3 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. דיברתי עם פסיכולוג מסויים והמסקנה הייתה הפוכה בדיוק: כל הדחקה רק מגבירה את הבעיה.
    רוצה לומר מי שיש לו "משיכה" (נאמר, רגשית, לא ממש מינית) – איך בכך פגם, ואין להדחיק אותה לגמרי. הפוך, לזרום איתה, לתת לה ביטוי סביר (כמובן להמנע ממעשים חריגים ואסורים אך עדיין יש דרכים מגוונות לתת פורקן לרגש)
    וכמה שבן אדם יותר זורם עם עצמו, וכמה שהוא פחות שופט את עצמו – כך יש יותר סיכוי שהוא פשוט יגדל ויתבגר (לדעת אותו פסיכולוג ה"נטיה" המדומה היא תקיעה בילדות) וכך ימצא את עצמו חי חיים תקינים בסוף