הרב פרל: רוב טיפולי ההמרה נכשלים | הומופוביה

מנהל הישיבה התיכונית, הרב בני פרל, נלחם בהומופוביה במגזר הדתי: "אני שואל דתיים שמתבטאים נגד הומואים האם יש להם שבתופוביה נגד מחללי שבת. בשני המקרים יש איסור הלכתי, אבל אין סיבה לשנוא"

(עוד בעניין: הפסיכולוג ד"ר טוביה פרי: "לא תמיד אפשר להשתנות")

הרב פרל. תצלום: פייסבוק
הרב פרל. תצלום: פייסבוק

הרב בני פרל, ראש ישיבת בר אילן בתל אביב, מציג גישה פרגמטית בנוגע לסוגיה הטעונה של אלה הבוחרים להישאר דתיים למרות נטייתם המינית: "יש אנשים שאוהבים לאכול בשר ויש כאלה שאוהבים את בני מינם. לפעמים באים אליי דתיים שנמשכים לבני מינם ושואלים אותי איך אפשר להתמודד עם האיסור ההלכתי. ברור שכמקיימי מצוות הם מצויים בדילמה גדולה, אבל זה לא פוסל את זהותם הדתית".

אילו עצות אתה נותן להם?

"קודם כול אני אומר להם לא להסתיר. מצד שני, אני לא בעד שיודיעו על כך בשלטי חוצות. אם אותם דתיים מאמינים שיוכלו להשתנות, אז אני מצביע על אחוזים ואומר להם שברוב המקרים אנשים לא משתנים".

אתה מכיר הומו דתי שהפך לסטריייט?

"יש דתיים שעוברים טיפולי המרה וצריך לומר בכנות שרוב הטיפולים כושלים. אני מתייחס לנושא באופן טבעי ולא רואה בזה פגם. אני מכיר דתיים רבים שמקיימים את כל המצוות ונמשכים לבני מינם".

ולתפיסתך הם יכולים לחיות ולהיות חלק מהמגזר?

"הם יכולים לחיות את חייהם, אבל לא צריך להתעסק בזה כל היום. גם אני, כאדם שנמשך לנשים, לא מתעסק בנושא בחיי היומיום, מלבד המשיכה לאשתי".

אתה מציג תפיסה נאורה ביחס לרבנים אחרים.

"אני אדם מציאותי. התרבות המערבית הבינה שלא מדובר בסטייה ושצריך להכיר בתופעה. אני נוהג לשאול דתיים שמתבטאים נגד הומואים האם יש להם שבתופוביה נגד מחללי שבת. בשני המקרים יש איסור הלכתי, אבל אין סיבה לשנוא. המלחמה שלי מכוונת נגד ההומופוביה".

(קטע מ-ynet, ו' באדר א תשע"ד, 6 בפברואר 2014)

5 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

    1. רחמים, אתה צודק, אבל נא לדייק:
      המילה "תועבה" איננה יחידאית לעניין משכב זכר אלא אף נזכרה בעוד מקומות: בהקשר של מאכלות אסורות, בהקשר של איסור שקר במשקולות ובמאזניים, כתיאור נישואי איש לגרושתו שהספיקה להינשא לאחר, כתיאור הקרבת קרבן שיש בו מום, ואף כתיאור עוד נושאים.

      הא לך מראי מקום:

      דברים יד, ג: "לא תאכל כל תועבה"'.

      שם, כה, יג–טז: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה… כי תועבת ה' אלוקיך כל עושה אלה, כל עושה עוול".

      שם פרק כד, פסוק ד: "לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה היא לפני ה'" וכו'.

      שם יז, א: "לא תזבח לה' אלוקיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע, כי תועבת ה' אלוקיך הוא".

      שם יח, י–יב: "לא ימצא בך… קוסם קסמים, מעונן ומכשף; וחובר חבר, ושואל אוב וידעוני, ודורש אל המתים; כי תועבת ה' כל עושה אלה, ובגלל התועבות האלה, ה' אלקיך מוריש אותם מפניך".

      במשלי (ו, טז) נכתב: "שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו", והרשימה כוללת (שם יז–יט): "עיניים רמות, לשון שקר וידים שופכות דם-נקי. לב חורש מחשבות אבן, רגליים ממהרות לרוץ לרעה. יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים".