תאכל מרק – תהיה חזק | משכני אחריך

האם רק הומואים הם עדינים, רגישים ועמוקים ואילו הסטרייטים גסי רוח ורדודים? משה הוזמן לארוחת ערב, שם גילה חבר שחשד בו כבר מזמן

(לחצו כאן לכל הרשומות בבלוג זה)

משה

זה לא אותו דבר, מלבד הגעגוע למשהו רגוע, לשיר מהעבר הלא רחוק

(עברי לידר)

באחד מלילותיה הקרים של ירושלים-שאחרי-השלג, אכלתי ארוחת ערב אצל חברים מהעיר.

הגעתי עם אריה, מוקדם יחסית, ובידינו שקיות מלאות בירקות שקנינו בשוק.

מה מכינים? הסתקרן אחד מהמארחים.

מרק כתום! השבתי. אתה לא רואה אלו ירקות יש בשקיות?

ובכן, את השקיות מילאו בעיקר גזרים, בטטות דלורית אחת וחתיכת דלעת. ומה משותף לכולם?

נכון. מרק כתום.

במהלך מלאכת חיתוך הירקות שמעתי שלארוחת הערב מוזמן עוד חבר, אחיה שמו (בדוי, כמובן).

נורה מהבהבת נדלקה בקודקודי. אני מכיר מישהו בשם הזה. ויכול להיות שהוא כזה, כמוני. אבל מה הסיכוי? כששמעתי איפה מקום מגוריו, הנורה המהבהבת התחילה להציק לי. נשמע לי מוכר…

שאלתי מה שם משפחתו.

ונעניתי.

בינגו. הנורה המהבהבת צעקה. אני מכיר אותו. לפני שנתיים עברנו איזה קורס יחד, צחוקים.

(האמת שזה ממש לא היה צחוקים, די הובכתי לפגוש מישהו מוכר מ"החיים הרגילים" ביקום המקביל הזה. אבל שוין.)

המפגש בניינו עבר בשלום. אחיה שמח לראות שגם אני "מאנשי שלומינו", וכל אחד חזר לעיסוקיו. הוא נח על הספה ואני – חתכתי ירקות כתומים.

אתה יודע משה, כבר אז, בקורס, חשדתי בך.

בי?

כן, בך. הוא חייך. בגלל העומק.

בגלל מה? היתממתי ופיזרתי גזרי גזרים לתוך הסיר.

העומק, וגם העדינות. אתה יודע, רוב הגברים לא רגישים ועמוקים ככה.

מחיתי בתוקף. גברים חייבים להיות גסי רוח ורדודים?

לא, הוא השיב, אבל תסתכל על הנוכחים פה בחדר, ותראה שזה צד שמשותף לכולנו.

שתקתי שתיקה ארוכה. אריה העיר שקוביות הדלעת גדולות מדי, ונאלצתי לשוב ולחצות לשניים כל קובייה.

בסוף פלטתי "לא יודע" קטן, וזרקתי את פסולת הדלורית לפח האשפה.

אריה שם את הסיר על הגז, הצית את הלהבה, והלב שלי התחיל לבעור.

הבטתי בירקות הכתומים ובמים העוטפים אותם. עוד מעט ירסקו אתכם בבלנד, לחשתי. אז אף אחד לא יבחין מי מכם בטטה, גזר או דלעת. כי בסופו של דבר זה לא משנה – כולכם ירקות כתומים.

ביקום מקביל, אולי, משתמשים רק בחתיכות דלורית כדי להכין מרק כתום.

אבל אז זה לא מרק – זה סתם מחית דלוריות.

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הדברים מזכירים לי מעשה שארע לי לפני מספר חודשים. בעקבות כמה עיסויים שקיבלתי אצל מעסה מקצועי (סטרייט, אבל גיי פרנדלי כמו שנהוג לומר במחוזותינו) החלטתי לפרסם אותו (ברשותו). ופרסמתי אותו וקישור לאתר שלו בכמה קבוצות של הומואים בפייסבוק.
    כעבור זמן מה הוא כתב לי שהוא לא ידע שאני הומו.
    בביקורי האחרון שלי אצלו שאלתי אותו לפשר האמירה והכיצד על הומו להיראות. התשובה שלו היתה מגומגמת ולא מבוססת.

    מה שזה אומר, בהתקשר לדברים שמשה כתב, שהכל סטריאוטיפים ודעות קדומות. לוקחים מתי מעט והופכים אותם לתדמית כולם.