בשלל צבעי הקשת – א | משכני אחריך

ירד גשם, ואריה היה זקוק למטרייה. הוא ראה כזו בצבעי הקשת. לקנות או לא? בסוף הוא לקח נשימה עמוקה, ניגש לקופה וקנה. אבל אז קרה דבר מה שלו לא ציפה

(לחצו כאן לכל הרשומות בבלוג זה)

אריה

הכול התחיל כשהייתי בתל אביב, וירד גשם. מה שאפשר להחשיב בדיעבד כשקט שלפני הסערה והשלג, הרגשה של חורף באוויר. ירד קצת גשם תל אביבי, חם ורטוב עד רמה של מאה אחוז לחות. אז הלכתי לקנות מטריה, אבל כזאת שתחזיק מעמד גם ברוחות של ירושלים. עדיף אחת גדולה, למקרה שאראה מישהו חסר מזל, אוכל להציע לו להיכנס יחד תחת מטריה אחת.

הגעתי לקניון עזריאלי והייתי בטוח שצ'יק צ'ק אני מוצא אחת. אבל מסתבר שהייתה בהלה למטריות, ועד שהגעתי כבר כי לא נשארו כל כך הרבה מטריות, לא כזאת שתענה על הצרכים שלי בכל אופן. לאחר חיפוש, קצת יותר ארוך מהמתוכנן, מצאתי אחת נחמדה, מטריה בצבעי הקשת.

אמרתי לעצמי, עזוב אותך, זה לא שייך. די רציתי לקנות מטריה כזו, בעיקר בגלל שאהבתי את הצבעים, לא כי היא מסמלת משהו, במיוחד שמישהו אמר לי שאלו לא ממש הצבעים הנכונים, אז למה לא?! אבל שכשהייתי צריך להחליט, לא העזתי. הסתובבתי עוד חצי שעה בכל הקניון בערך, לוקח את הזמן.

בינתיים התברר לי שכל המטריות האחרות שענו על הצרכים שלי היו בצבע שחור מדכא כזה, כאילו לא מספיק האפור של השמים. אין כחול, ירוק, צהוב, אדום או משהו עם צבע שבולט בשטח. הכול צבעי הסוואה של חורף, כולם מנסים להיעלם על רקע המדרכה, הבטון והעננים הקודרים. האדם המודרני אינו מתמרד עוד נגד הטבע, אלא נכנע לאווירה שהוא משרה עליו. ככה זה, פוסט-מודרניזם כזה, אווירה של ייאוש שצובט בלב.

מה רע שיהיה קצת צבע בחיים? האם כך אני אהיה בולט מדי אולי, בעליצות ובחדוות החיים שלי? אין אמת, והכול אמת, זה לא אותו הדבר. אם אין אמת, אז זה אומר שלא אכפת לי, הכול אותו דבר, ומעורבב ומסופק וחסר צבע. לעומת זאת כשיש אמת, והכול אמת, אז אני ואתה והוא, כולנו חלק מאמת גדולה יותר. לא מתוך ביטול הייחודיות של כל אחד, אלא מתוך הדגשה והעצמה של ההבדלים. כאשר כל צבע עומד בפני עצמו, מופיעה ססגוניות שלא יכולתי לעמוד בפניה.

אחרי שהתבשלתי מספיק עם הרעיון, סוף כל סוף החלטתי שאני הולך על זה. חזרתי לנקודת ההתחלה, לקחתי נשימה עמוקה וניגשתי לקופאית וקניתי את המטרייה, את זאת הצבעונית. כבר נמאס לי לחשוב כל כך הרבה, על מה יהיה אם, הגיע הזמן לא לחשוב יותר מדי על מה יהיה. אלא שלא ציפיתי… באמת שלא ציפיתי… וכל מה שהיה עד עכשיו היה רק הקדמה לבאות.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.