"לרעות בגנים", הרב הראל וכמוך באתר ynet | הלכה

עם המון הכלה ואמפתיה ואפס גמישות בהלכה, הפך ארלה הראל לרבם של ההומואים הדתיים ומומחה ל"נטיות הפוכות". גם ברומן הביכורים החדש שלו, המתפרסם בהשראת הרב קוק ובמימון חברי הקהילה, נקרעים הגיבורים בין האמונה לזהות המינית – ומתגברים. "הרב שפגש הכי הרבה הומואים בחייו"

(עוד בעניין: "לרעות בגנים", הרב הראל וכמוך ב"עולם קטן" של השבת)

הרב ארלה הראל
הרב ארלה הראל

הוא מפעיל מיזם שידוכים בין הומואים ולסביות, מייעץ ומסייע רבות לחד-מיניים דתיים וכבר הפך מומחה טיפולי והלכתי לענייני "הנטיות ההפוכות". אהרן (ארלה) הראל, סטרייט מוצהר, כבר הצליח להפתיע את כל מי שאפשר בתחום הלא-שגרתי שבחר לעצמו כרב וכמחנך. פלא שעכשיו הוא גם מוציא לאור רומן ביכורים על זהות מינית ואמונה דתית?

גיבורי הספר "לרעות בגנים" נקרעים בין שני כוחות החיים החזקים הללו – תאוות המין והמחויבות לדת. את הרעיון וההשראה הוא שאב אמנם מהרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה הרב הראשי הראשון לארץ ישראל ומאבות הציונות-הדתית, אך הוא עלול לאכזב חלק מחסידיו – רבנים שמרנים המשוכנעים שכל הומו יכול "להתרפא" בעזרת "טיפולי המרה" או תרופות פסיכיאטריות. כל השאר יופתעו לגלות גישה חדשה ומורכבת יותר ביחס לדתיים הנקרעים בין האהבה האסורה לנאמנות להלכה.

איך רב הופך כתובת בסוגיה רגישה ונפיצה כל כך?

"לפני כ-12 הגיעו אלי תלמידים שהתמודדו עם הנושא", מספר הרב הראל, "נכנסתי לסוגיה מתוך אמפטיה, ולאט לאט מעגל הפונים התרחב. הסיבה העיקרית שבגללה פנו דווקא אלי, היא שבאופן כללי אני לא שיפוטי כלפי אדם פרטי אלא כלפי מי שמנסה לשנות עולם והלכה".

"בכל הקשור לנטיות מיניות, אני סבור שיש לייצר אבחנה ראשונה בין נטייה למעשה. אבחנה נוספת היא בין היחס האישי לפרט, לבין התייחסות לכלל. כאשר אדם פרטי עובר על ההלכה, אנחנו צריכים לאהוב אותו, לקבל אותו ולא לכעוס עליו, ולא משנה אם הוא חילל שבת, אכל מאכל לא כשר, או נהג שלא כהלכה בעניינים מיניים. כל אדם חי את חייו הפרטיים".

"לא ארדוף אדם שמסמס ומחלל שבת – וזו צריכה לדעתי להיות הגישה כלפי הומוסקסואלים. לעומת זאת, אם מחר יקום אדם ויקים עמותה שמעודדת אנשים לסמס ולחלל שבת – אמחה בחריפות ואסרב להכיל אותו. הכלה אפשרית רק במימד הפרטי. וחשוב להדגיש כי מדובר בהכלה – ולא בהיתר לקיום יחסי מין הומוסקסואלים, האסורים על פי ההלכה לחלוטין".

לא סבלת מביקורת או נידוי מצד רבני המגזר הדתי-לאומי בשל עמדה זו?

"לאורך כל הדרך, אני מקבל תמיכה ועידוד מהרבנים שאני בקשר איתם, כמו למשל הרב חיים דרוקמן והרב יעקב אריאל. עם השנים, אכן המעורבות שלי בתחום זה גדלה, וכמו שיש רבנים שמתמחים בהלכות צבא וישיבה, אני התחלתי לקבל זרם גדל והולך של פניות מצד צעירים מתלבטים".

הרב הראל (39), יליד רמת גן, נשוי ליפעת (אחותם של הרב רא"ם הכהן והאלוף גרשון הכהן) – ולהם ארבעה ילדים. הוא בוגר הישיבה התיכונית שעלבים, שלאחריה למד ב"ליגת הקיסוס" של הישיבות הגבוהות הציוניות דתיות – מרכז הרב, עתניאל, הר עציון, אור עציון ורמת גן.

עם ובלי קשר למוסדות שבהן גדל והתחנך, נראה שהראל מצליח להישאר "על-מחנאי" בכל הקשור למחלוקות ולפילוגים הקורעים את המגזר. ככזה, הוא רואה את עצמו כתלמידם של הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן והרב אהרון ליכטנשטיין גם יחד – שלושתם ממנהיגי הציבור הדתי-לאומי לזרמיו.

למרות גילו הצעיר, הספיק לכהן בעבר, בין היתר, כראש ישיבת שילה, וללמד בישיבות ובבתי מדרש רבים, וכן היה פעיל בתנועת התשובה "ראש יהודי" בתל אביב. לא מספיק? הנה עוד פרטים מפתיעים למדי מקורות החיים שלו: הוא היה לאחד הבנים הראשונים שהתנדבו לשירות לאומי (לאחר שבעיה רפואית מנעה ממנו להתגייס לצה"ל), וכיום – נטורופת מוסמך ומרצה במכללות לרפואה משלימה.

 אופטימי אך ריאלי

בנוסף להיותו דמות מפתח בציונות הדתית בכל הקשור להדרכה וייעוץ לצעירים המתלבטים לגבי זהותם המינית, משמש הרב הראל כראש מערך ההכוונה של "בקדושה" – ארגון גג של מטפלים דתיים מכל הסוגים בנושאי מיניות ומשפחה (בראשות הפסיכולוג אליהו אקרמן).

"הרעיון לכתיבת הספר היה של הרב אליקים לבנון", מספר הרב ארלה, "למדנו ביחד פסקה בספר 'אורות התשובה', בו הרב קוק מדבר על חשיבות העיסוק התשובה גם בספרות, והרב אליקים עודד אותי לכתוב. את הספר חיברתי לפני כשלוש שנים, כשהייתי בשבתון, אבל רק כעת הוא רואה אור – בעזרת 'מימון המונים'. הומואים דתיים שהתייעצו איתי לאורך השנים החליטו להתגייס למטרה ותרמו כסף כדי לממן את הדפסת הספר".

"לרעות בגנים" כולל שלושה חלקים: בראשון הוא מלווה דמות של נער יתום שגדל בעולם של בלבול זהות דתית ומחפש את מצבו בעולם החרדי, החלק השני עוסק בסיפור חייו של הומו דתי שמתמודד עם דחפיו המיניים, והשלישי – בחזרה לחיק היהדות של נערה שמתלבטת בנושא אמונתה. שלוש העלילות מתחברות, תוך עיסוק הן בסוגיית הזהות המינית, נטישת הדת וחזרה אליה, וכן עולם הצעירים מול עולם ההורים.

ויש גם ערך מוסף: "הספר עוסק רבות גם בחוויות הדור השני לשואה, דרך כל הדמויות המוזכרות בו", מספר הרב הראל, "אני עצמי בן לניצול שואה, והכנסתי הרבה מעולמי ועולמנו לספר בהקשר הזה. הספר מציב שאיפה לחיפוש משמעות בעקבות שיטת הלוגותרפיה בה אני עוסק רבות בחיי האישיים ובעבודתי הטיפולית. הספר אופטימי מאד, אך ריאלי, יש בו נאיביות אך גם התבוננות נכוחה על החיים כפי שהם". לחלקו הראשון של הספר, אגב, יש גם מימד היסטורי, והוא מתאר את עולמה של טבריה החסידית בשנות קום המדינה.

"הרב אהרל'ה – החבר הטלפוני שלי"

מי שיכול להעיד על מקומו המרכזי של הראל בעולמם של חד-מיניים שומרי מצוות הוא עמית (שם בדוי), יו"ר עמותת "כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים", והוא מספר על ליווי ותמיכה צמודים של הרב את הארגון וחבריו.

"מאז שלבי ההקמה, לפני כשלוש שנים, הייתי בקשר עם רבנים רבים", אמר, "בשנים שחלפו היינו עדים לרבנים שקראו להכלה, להבנה ולאמפתיה, וכמעט שנגמרו הימים שאמרו להומואים 'תתחתן וזה יעבור' או 'לך לטיפול ו-100% שתימשך לנשים'".

"מה שמייחד את הרב הראל הוא היכרותו עם הנושא לפניי ולפנים. הוא לא נשאר רק ברמת הצהרות ואמירות, אלא הוא מעורב גם במעשים. אני חושב שהוא הרב שפגש הכי הרבה הומואים דתיים בחייו, שוחח עמם בארבע עיניים וגם מלווה אותם. הוא הרב היחיד שגם קשור רשמית לעמותה של הומואים, ואף מכהן כחבר מועצת עמותת כמוך".

"הרב הראל הוא גם 'חבר טלפוני' שלי בכל נושא הלכתי ומעשי הקשור לעמותה", מגלה עמית, "החל ממענה אם נכון לארגן שבת להומואים דתיים בשל כל הרגישויות הכרוכות בעניין, דרך תפעול מיזם 'אנחנו – שידוכים בין הומואים ללסביות' וכלה בפגישות וישיבות עמו ועד למתן תשובות ברמה הפרקטית, במדור 'שאל את הרב' באתר כמוך".

(ynet, א' בניסן תשע"ד, 1 באפריל 2014)

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הרב הראל אולי בא לברך, אבל בהחלט יצא מקלל.וחבל על כך, כי הרב לא מבין את העניין המאוד מאוד בסיסי. שהומוסקסואליות איננה לעולם יכולה להיכנס רק בד' אמות האדם. היא מייצגת אותו בחוץ כשם שסטרייטיות מייצגת בחוץ כול אדם אחר. והחלוקה הצבועה הזו רק מגבירה את ההומופוביה. הרב משתמש במילים של הכלה וקבלה. אבל איך מצד אחד אפשר להגיד זאת ומצד שני להדיר הומואים דתיים שרחמנא ליצלן חיים מחוץ לארון, חיים עם בן זוג כמו כול אדם אנושי בעולם.

    הרב עצמו פוגע, הרב עצמו לא מבין עד כמה החלוקה שלו אינה ברת ביצוע, אינה הגיונית ואינה אנושית. המחשבה שזוגיות עם גבר דורשת איזה היתר, כאילו אדם צריך לעבור איזה מסכת בירורים בשביל לקבל "היתר" היא נפשעת.
    אני מקווה שכמו שהרב ידע טוב מאוד להבין שצריך לקבל ולהכיל הומואים דתיים בקהילה, הוא יעשה עוד צעד ויבין שזוגיות נורמאלית בין גברים צריכה את אותו ביטוי פומבי ואת אותו יחס נורמטיבי כשם כול זוגיות. באין הכרה כזו מצידו, "רב ההומואים" הוא לעג לרש.

  2. הרב הראל אולי יקבל צל"ש מהרבנים על עמדתו הלכאורה הלכתית, אבל במבחן האנושיות הוא נכשל כישלון חמור.
    הרב הראל מעוניין כול הזמן לעשות הפרדה ברורה בין הומו, לבין הומו שחיי בזוגיות עם גבר. לכאורה, עמדה רבנית חדשה, מכילה ומקבלת.
    אין בורות קשה מזו, אין אבסורד גדול מזה כשעושים הבחנה כזו.
    כשאדם ולא משנה אם יש לו תואר רבנות או לא, לא מצליח להבין שזוגיות בין שני גברים היא דבר שהכרחי להתייחס אליו בצורה נורמטיבית לחלוטין, מכורח זה שזוגיות איננה יכולה להכלא תחת מסגרת של ד' אמות האדם.

    לבוא ולהשוות אותם למחללי שבת, ואף להגדיל ולאמר שהרב לא יקבל אותם לתוך המחנה הדתי, זה חצוף וזה שערוריתי.
    הדרישה כביכול שאפשר להבדיל שאפשר לחיות לכאורה חיים של זוגיות שאיננה יכולה לקבל ביטוי נורמטיבי ופומבי כמו כול זוגיות אחרת של בני אנוש, גורמת לי לתהות עד כמה באמת "רב ההומואים" מבין בכלל בהומוסקסואליות.
    ועד כמה אותה "עמדה הלכתית" שהוא מייצג היא דבר אנושי.