אמונה ותורה או גוף ולב | ורוח אלוקים מרחפת

יהושע נקרע בין העולמות, מתמודד כל יום מחדש, וגם יש לו מצבור שלם של סיבות למה יש ללכת אחרי הלב והגוף. אבל בסוף הוא בוחר נכון. לפחות בעבורו

(לכל הרשומות הקודמות בבלוג – לחצו כאן)

מתוך האתר: יורם מנור

בתוך הבלבול הגדול שבו אני נתון זה זמן רב, אני מנסה ללקט קרעי מחשבות, רסיסי חלומות ותפילות ולטוות מהם משנה סדורה. הדבר אינו עולה בידי בינתיים, ובכל זאת אני מבקש לשתף אתכם בכמה טלאים שכבר אספתי.

ככל שחולף הזמן וככל שאני מכיר עוד ועוד גברים דתיים הנושאים על כתפיהם משא דומה לשלי, מתחזקת בי המחשבה שכל זה נועד להביא אותי עם הגב אל פינה שבה אהיה חייב לבחור באמונה ולוותר על מימוש הנטייה ולו באופן הקל ביותר.

אסביר – אני מוצא את עצמי מנהל שיחות יומיות, חלק מהן בכתב וחלק מהן בע"פ, עם כמה חברים אהובים שגם הם נשואים, דתיים ובעלי נטייה הפוכה. כמוני, גם הם מתמודדים עם הנטייה בכל יום וכל אחד מהם מכריע באופן אחר. יש אלה ש"השלימו" עם הנטייה, שיתפו את נשותיהם בסודם הגדול ולאחר השבר העצום יצאו לדרך חדשה בלי לפרק את המשפחה תוך שהם מרשים לעצמם להיפגש עם גברים מידי פעם ובמינון משתנה.

יש אותם אלה שלא יצאו מן הארון בפני אף אחד, סודם נצור בקנאות וגם הם נותנים לעצמם את החופש להיפגש מדי פעם בפעם עם גברים ולחזור לחיק נשותיהם תוך שהם מסבירים שזהו גורלם וזוהי הדרך הנכונה בעבורם בכדי שיוכלו להמשיך ולתפקד במשפחתם.

ויש גם אותנו, אלה המנסים בכל דרך להימנע מכל מעשה, חולמים, מפנטזים ובוכים, וזהו.

אני מרגיש כיצד בכל יום אני ניצב על מפתנה של אהבה שבצעד אחד קטן יכולה להיות שלי, אהבה שיכולה להתממש באופן מלא לשליש או לרביע, ובכל פעם כזו אני מרגיש איך אני ניצב עם הגב אל הקיר, עולה בלהבות של תשוקת נפש וגוף ונאלץ בכל פעם לבחור – אמונה ותורה או גוף ולב.

כל כך הרבה סיבות טובות יש ללכת אחרי הלב והגוף. הרי גם לי מגיעה אהבה, המימוש של הנטייה יאפשר לי לתפקד טוב יותר בבית, חלק מאתנו גם אוהב את הנשים שלנו ולכן זו לא בגידה של ממש ובכלל אנחנו יכולים לאהוב גם וגם אז למה לא?!

אני לא יודע להתווכח עם הטיעונים הללו, בעיקר כי גם אני טוען אותם לעצמי מדי פעם בפעם. אבל יש משהו עמוק בחוויה האמונית שלי, שברוך ה' בכל פעם מכריע עד היום באופן כזה שבסוף אני לא מממש כלל את הדברים.

הוודאות העמוקה הזו מעמידה אותי בפשטות מול רבש"ע, עירום מכל תחכום ופלפול לימודי ומכל מניפולציה אישית מנוסחת היטב.

ברגע הבהיר הזה אני פשוט יודע שאני שייך אליו וככזה אני חייב לבחור באישה שהוא נתן עמדי ולהאמין שזה הדבר הנכון בעבורי. ההשתוקקות והבערה אינן פוסקות לרגע, הן אורבות וממלאות את יומי ולילי אבל לרגע אחד קצר אני מרגיש שאני רואה באור בהיר שאני בוחר באמת גם אם היא מסותרת בגיבובי טענות מחוכמות ובאש אוכלת של תשוקת אהבה ודמעות של תסכול.

אינני יודע מה יקרה מחר, אבל היום בחרתי נכון, לפחות בעבורי.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.