לנסר בתוכי זהויות | ורוח אלוקים מרחפת

יהושע מסכם את החודש וחצי האחרון במילים "אחד הזמנים הנוראיים והמופלאים בחיי", והוא גם מסביר למה

(לכל הרשומות הקודמות בבלוג – לחצו כאן)

מתוך האתר: יורם מנור

נראה לי שהחודש וחצי האחרון יכול להיות מוכתר כאחד הזמנים הנוראיים והמופלאים בחיי. אני לא רוצה "לפתוח פה לשטן" ולתת לו "רעיונות" איך להוכיח לי שעוד ידו נטויה, אבל אני מרגיש שיהיה זה פשע לשמור את הדברים לעצמי ולא לחלוק אותם עם מי שאולי יוכל להפיק מהם משהו עבור עצמו.

התקופה האחרונה הצטיינה בכך שכל יום עבר עליי תוך שאני ממתין ל"טוויסט" הבא בעלילת חיי, מחכה לחטוף מכה מכיוון לא צפוי, להיות נזרק ממעלה למטה וממטה למעלה, לפעמים תוך שניות ממש.

אני לא יודע אם אתם מכירים את התחושה הזו (אני מאחל לכם שלא), אבל לקראת "שביעי של פסח" נראה לי שניתן לדמות את זה לעינוי שעברו הרשעים שבחיילי פרעה כשהקב"ה טלטל אותם בים כקש (עיינו במדרש).

הטלטולים האין-סופיים הללו דחקו אותי לפינה מוכרת שהתחמקתי ממנה עד כה, ובפינה הזו היה עליי לעשות ברורים גדולים ונוקבים, לקרוע את לבי בלימודי אמונה, להתפלל כמו שלא התפלתי מימיי (אני חושב) ולבקש בתפילותיי מבורא עולם לנסר בתוכי זהויות, רצונות, תאוות ורגשות.

הוכרחתי לבקש הפרדה ברורה וניקוי של הגאווה מבלי לפגום בביטחון העצמי שלי, נאלצתי להתבונן ולהגדיר את זהותי המינית ולבקש לגנוז את תקוותי, שכנראה תמיד הייתה שם, למימוש כזה או אחר של הנטייה ולהותיר "רק" את הזהות הנפשית שלי כהומו (דבר שנראה לי בלתי ניתן להפרדה ממי שאני).

נאלצתי לראות איך אהבה גדולה ממש שהגיעה אל מפתני, מתרחקת ממני מיואשת, תוך שאני בוחר להסב לה את גבי ובוחר מחדש במשפחתי, באשתי וילדיי.

הוכרחתי לקרוע את הסיכוי שלי לאהבה ולהיאבק למרות הכול על האהבה בבית. אהבה שאני מתפלל עליה בכל רגע.

הים הרוגש של חיי, הגבהים שאליהם הגעתי בלימודי האמונה ופירורי האושר והשמחה שקבלתי (ואני מודה עליהם כמובן), נעלמו בין רגע עת הוטחתי לקרקעית תוך שאני נאבק בטרוף לשמור על שפיותי.

בחרתי לצאת אל ההרים והשדות לצעוק אל ה' בדמעות ממש, ולבקש על חיי תוך שאני בורח מעוד הזדמנות להשביע את תשוקתי הבוערת.

אני יודע שהדברים אינם ברורים, מסתוריים למחצה, אבל אני מבקש מכם הפעם לקרוא אותם כשירה. נסו לשמוע את המנגינה שאני משתדל להעביר אליכם במילים האלה.

אני מייחל בימים אלה לשלווה פשוטה, לעמידה בטוחה על קרקע יציבה, לאפשרות לישון כמה שעות רצופות בלילה ולקום בחיוך גדול של הודאה. אינני כופר בטובות ובקרני האור הנפלאות שהקב"ה העניק לי, ואולם אני מתפלל ומייחל לשקט רציף שיאפשר לי

לקום, לבחור מחדש בכל הדברים הטובים שנאלצתי לבחור עד כה והפעם מתוך שמחה ואמונה, ובפעם הראשונה בחיי להתנהל מתוך מניע פנימי של בקשת הטוב ולא מתוך אילוץ או בריחה ופחד.

לתשובה מאהבה אני מייחל, אני מבקש להיפלט אל חוף מבטחים ולומר שירה.

יהושע

5 תגובות

תגובות בפייסבוק

להגיב על יואל לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מופת של אמונה. אינני רואה על מה אתה צריך כפרה, שהרי מגדר הרהור לא יצאת.
    אין אלא לקוות שהקב"ה יעניק לך שלוות נפש, יעמעם את הכאב וישלח לך סימן שקרבנך, ואין זה משנה כאן מי המקריב ומי/מה המוקרב, נרצה. חזק ואמץ.

  2. תודה לך יואל, על הקריאה, על תשומת הלב ועל האמונה. בדברים האלה אני מרגיש כמייצג של עוד גברים שנמצאים במצבי, כך שאני חולק את ברכתך עם כל אלה שנמצאים באותה סירה…

  3. "לנסר בתוכי" אהבתי את הדימוי
    זה לא לחתוך , זה לנסר ממש.. איזה מאמץ זה דורש !

    אני שואל
    מה החלק שבזהות החד-מינית שלך מבקש ?
    האם התשוקה המינית כלפי הגבר לא נובעת מאותו הצורך הנפשי ., אותו צורך שכמהה ל
    "אהבה" ??
    [ שאולי כול הצורך שלנו הוא להרגיש טוב וזה ע"י שנהיה אהובים והאודים בעייני המושא שיש-בו את שאנחנו רוצים לעצמנו . מה שחסר לנו \ בנו .
    אם כך, זה אומר שאנחנו זקוקים לאישור ממישהו אחר ,ורק אז נוכל להרגיש טוב ביחס לעצמנו . רק אז יהיה תקף ה"אישור" . רק כך נהיה מאושרים ..
    אבל גם אז לא באמת נהיה מאושרים . כי זה ישאר חיצוני

    מה שצריך להיות זה אושר פנימי קיומי :
    אם היינו הנו מהיותנו הנו מי שאנחנו , ולא מחפשים לכך הסכמה , ואישור חיצוני . אולי כבר כול הצורך בגבר אחר היה בטל ומבוטל : \ ? אולי באמת]

  4. ידידי, אני ממליץ לך לנסות תיקון על פי דרך הקבלה, ללא כסף כמובן. התיקון דורש מאמץ מסויים, אך הוא לא קשה במיוחד וייתכן שתראה שינוי מיידי. מיותר לציין שאני לא המצאתי את התיקון מליבי, כי אם מקובלים מפורסמים.

    אם אתה מעוניין צור איתי קשר במייל chaimislife@walla.com