עצמאות מחשבתית | כל-מיני

למה יש הומוסקסואליות בעולם? האם בימות המשיח היא תיעלם? ואיך כל זה קשור ליום העצמאות? טל ברשומה היסטורית-פילוסופית לרגל יום העצמאות

דגל ישראל דגלים ירושלים קהל

אתחיל בגילוי נאות. איני אוהב את הטורים המשווים את תקומת מדינת ישראל לתהליכים הקשורים להתפתחות המציאות ההומוסקסואלית, מן השואה ויום הזיכרון עד העצמאות ויום ירושלים. ברשומה זו אתמקד בהדגשת ההבדלים בין תקומת מדינת ישראל לתהליכים ההומוסקסואלים.

לאחר 2000 שנות ערגה לציון, האם כך היינו רוצים שתראה אתחלתא דגאולה?

בסוף המאה ה-19, היהדות האמונית הייתה מיעוט בהקמת התנועה הציונית, ורובה התנגדה ל"עלייה בחומה", מה שהוביל לכך שכחצי מאה לאחר מכן נמחקו קהילות שלמות באירופה בשואת ההשמדה. אותם שנצלו מן השואה (כאביה של אמי נ"י) נלקחו מן המחנות היישר אל בסיסי הקרב של צבא ההגנה לישראל אשר הוקם לא הרבה קודם לכן תחת החשש שהכרזת מדינת ישראל היא חבית נפץ שתגרום למחיקתה. רבים מהם מתו במלחמת השחרור, אבל היא עדיין לא שחררה את ציון. רק בשנת תשכ"ז (67) הכרזנו שהר הבית בידינו, אך האם זה אכן כך? טרם עלה כל עם ישראל לארצו ואף רוב הציבור בישראל אינו שומר תורה ומצוות.

באחד הפורומים שאני חבר בהם נשאלה השאלה היכן היה אלוקים בשואה. השאלה הזו נוגעת לאחד מן יסודות האמונה החשובים ביותר שלנו: השגחת השם בעולם. מהי ההשגחה ומה ה"כללים" (הידועים לנו) שלפיה היא עובדת? יש השגחה פרטית ויש השגחה ציבורית, ומה בכלל ההבדל ביניהם?

חשוב להבין את הקשר בין ההשגחה האלוקית לבין הסיבה שהעולם בכלל קיים, וזה מתבטא טוב מאוד במדרש תנחומא:
מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?! אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. אמר לו: למה אתם מולין? אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך, שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלסקאות [=מיני מאפה, לחמניות]. אמר לו: אלו מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו מעשה ידי אדם. אמר לו: אין אלו נאים יותר מן השיבולים?! אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו [= חבל הטבור] יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצות לישראל, אלא לצרף אותם בהם.  ולכך אמר דוד: (כל) אמרת ה' צרופה (תהלים יח לא).  (מדרש תנחומא, פרשת תזריע, סימן ה)

התשובה של רבי עקיבא מתמקדת בתיקון הפרטי של הבן אדם, מהות ההשגחה הפרטית והסיבה לבריאת האדם היא להביא את הבן אדם לצירוף, זכּות – מיצוי של הכוחות שלו למעשים "טובים" ו"חיוביים" על ידי המצוות וכפי הבנתו את המציאות וציווי השם, וזה כולל בדרך גם מחלות ואסונות וגם דברים שקל לנו לראות אותם כ"טובים". ההבדל בין ההשגחה הפרטית לציבורית הוא שלאדם אחד יש תודעה אחת וזה הכלי המרכזי שלו לעשות את רצון השם, בעוד העולם מורכב מפרטים רבים בעלי תודעה שונה (ושאינם בעלי תודעה, כגון אבנים ועצים) אשר צריכים למצוא איך להוציא לפועל את הכוחות שלהם לתיקון העולם בלי לבטל את הכוחות של אחרים – זו המשמעות האמיתית של "שלום" והרמוניה, וזו מלאכה מורכבת בהרבה.

כמו כן, בניגוד לאדם הפרטי אשר לא מובטח לו שתיקון הנשמה שלו יסתיים בגלגול הזה ושיסיים את חייו כאן באושר ועושר, לעולם מובטח להגיע לתיקון כפי שהנביא ישעיהו מתאר זאת (ישעיהו מו, י): "מגיד מראשית אחרית". כיון שיש ראשית לעולם, ניתן לדעת בוודאות מוחלטת שיש לו גם אחרית, שיש מטרה ומשמעות לעולם. זוהי משמעותה של הראשית: יש אחרית, יש לאן להגיע. זוהי הסתכלות אופטימית על העולם, יש לאן ללכת וההליכה אינה לחינם.

אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (ישעיהו ס') בעתה, וכתיב, אחישנה! זכו – אחישנה, לא זכו – בעתה. (סנהדרין דף צח ע"א)

"ואלה תולדות פרץ. פרץ הוליד את חצרון……ושלמון הוליד את בעז, ובעז הוליד את עובד, ועובד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד" (רות ד, יח-כב)

משיח צדקנו נולד תוך כדי סיפור שנראה כחטא, ייתכן שזה יכול היה להיות אחרת אם יהודה היה לוקח את תמר לאישה מיד או משיא לה את שלה בנו, אך גם במקרה שכשלנו ולא זכינו – הגאולה תבוא בעיתה. כך גם גאולתנו הציבורית, אשר ייתכן והייתה יכולה לקרות בלי שואה אילו היינו מבררים את יסודות האמונה ועולים ארצה ואז לא היה צורך בכפירה שקמה למטרת בירור זה על ידי תנועת ההשכלה. אך השואה לא הייתה עונש על כך אלא השגחה-הכוונה אלוקית לתקומת מדינת ישראל. ייתכן גם שהשואה הייתה בלתי נמנעת כדרך להקמת המדינה, בדומה לעבדות במצרים לפי חלק מהמפרשים.

כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו" … ומה היו עושים? האיש נושא לאיש והאשה לאשה. האיש נושא אשה ובתה, והאשה נישאת לשנים. לכך נאמר "ובחוקותיהם לא תלכו". (ספרא (מלבי"ם) פרשת אחרי מות פרשה ח) 

רב הונא בשם רבי יוסי אמר דור המבול לא נמחו מן העולם אלא ע"י שכתבו גומסיות [= כתובות, ויש אומרים דברי שיר] לזכר ולנקבה (יש גרסא "לזכר ולבהמה") (ויקרא רבא כ"ג ט')

בדומה ובמקביל להקמת תנועת ההשכלה בתחילת המאה ה-19, הייתה תנועת הפמיניזם למבררת אמונית משמעותית ביחס העקרוני והמעשי לנשים, ודרשה להתייחס אליהן כשוות. אלא שתהליך הבירור החשוב הזה יצר גם בלבול במהות ההבדלים בין גברים לנשים. הקב"ה יכול היה לברוא את העולם ללא הומוסקסואליות, שבניגוד למדינת ישראל היא בהחלט לא כאן כדי להישאר במצב של עולם מתוקן בימות המשיח שבו לא יהיו מחלות וצער בעולם (ראו כאן), "כי מלאה הארץ דעה את ד' " (ישעיהו יא, ט).

האתגרים שאיתם מתמודדים הומוסקסואלים בנושאי מין ומגדר, זוגיות ואהבה, והרגישות המיוחדת שלהם להכיל אנשים שונים ומוגבלים וכלים נוספים שההשגחה הפרטית נתנה להם, נועדו בין השאר, לסייע לעולם כולו (הסטרייטי בעיקרו) לברר מה בדקויות ההתנהגות שלנו בנושאים אלה נובע מרגילות היסטורית שיש להסירה, ומה נובע מאמת ההבחנה שבין איש ובין אישה, מיניות אהבה וזוגיות ועוד. בירור זה יסתיים בימות המשיח, כשתוסר ההומוסקסואליות מן העולם. כמו כן, השפע, הפנאי, הקמת מדינת ישראל והגלובליזציה הפכו את דורנו זה לדור האלף השישי שעוסק בחיפוש משמעות ובירור דקויות הזהות שלנו במישורים נוספים רבים, כגון הזהות היהודית/דתית/ציונית שלנו.

בניגוד לאור והעושר הפרטי שיצרה הקמת מדינת ישראל, בנוגע להומוסקסואליות – ברמה הפרטית לא מובטחת גאולה לאף אחד מאיתנו. שני גברים לא יוכלו לעולם להביא ילדים בצורה טבעית. איסורי התורה "כמעשה ארץ מצרים" (=איסור נישואין בין שני גברים. רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא, ח) "ואת זכר", "לא תקרבו" ועוד לא יבטלו כל עוד קיימת הומוסקסואליות בעולם, ולרוב האנשים זה לא פשוט בכלל לקיים זוגיות בלי משכב זכור, או בלי מין כלל.

הסיבה שהדברים האלה אסורים היא כי בעיקרם ובהסתכלות הגלויה הם אינם מקדמים את הבירור המהותי ותיקון העולם, אלא עלולים לטשטש את התפקידים של גברים ונשים, מיניות אהבה וזוגיות. ייתכן כי הסקילה הייתה תיקון נקודתי לקלקול הנקודתי שיצר חטא כזה או אחר בזמנים הישנים, אך בדומה ל"תסמונת יהודה ותמר", בהקמת מדינת ישראל ייתכן שדווקא פריחת תאים זוגיים בין גברים תוביל להקטנת ההתעסקות בסיפוק המיני המידי (אשר רב בין גברים, מסיבות חברתיות-היסטוריות וגם ביולוגיות-פסיכולוגיות שונות), ותאפשר התעסקות בבירור המהותי ושאלות המשמעות המינית-מגדרית. למרות המורכבות של המצב, נשמעות כבר היום דעות הלכתיות המגבות תאים כאלה במקרי אין בררה, ותוך הכרה בחסרון המצב הזה והקטנת המעשים המיניים למינימום האפשרי ומתוך שיקולים פרקטיים. באופן פרדוקסלי, אם אכן פריחת תאים זוגיים בין גברים תוביל לבירור זה, היא גם תוביל להעלמות ההומוסקסואליות מן העולם בימות המשיח.

ביום עצמאות זה, אגיד הלל בברכה בלילה וביום על ההצלה ממוות לחיים (כיאה לחג דתי), ואתפלל שנשכיל להגיע לבניין בית המקדש לאחר יצירת שלום בין כוחות הנפש והמין שלנו ומתוך זכות ולא בדרך עקלקלה כשל "יהודה ותמר".

חג עצמאות שמח!

טל

(פרסום ראשון: 6 במאי 2014 למניינם)

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. בראשי הפרקים שליוו את הכותרת למאמר צוין שהמאמר בא לברר, בין היתר, את מעמד ההומוסקסואליות לאחר סיום תהליך הגאולה השלימה [בניין ביהמ"ק וחידוש עבודת ה' במקדש היא סיום תהליך הגאולה. סדר הדברים לפי הרמב"ם בפרק א מהלכות מלכים הוא: מינוי מלך, מלחמה בעמלק ובניית בית הבחירה].

    קיימים חילוקי דעות בין העוסקים בבירור האמונה היהודית האם ישתנו סדרי הטבע בימות המשיח או לא. וזאת בנפרד מהבדלי ההשקפות ביניהם האם יהיו מצוות שיתבטלו או לא.

    ברי לנו שעד שלא נזכה לשמוע קול שופרו של משיח בן דוד לא נדע מה תהיה המציאות העתידית.

    לדעת הסוברים שהמציאות תישאר כמו שהיא אך יהיה זיקוק של החומריות והגשמיות האנושית, יתכן וההומוסקסואליות כמשיכה תוך מגדרית תישאר אך ללא הרצון לקיום יחסים מיניים.

    אלו הסוברים ששום מצווה לא תתבטל והעולם העתידי ישאר כהיום אז ודאי שתהיה גם משיכה מינית ותהיה סנהדרין שתוכל לגזור דין מוות על העוברים על איסור משכבי זכר.

    לצערי, ואולי לא הבינותי כדבעי, אני לא מוצא קשר וזיקה בין תהליכי הקמת מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו לבין המצב הרוחני והגשמי – במיוחד לא בהסתכלות על מצוות איסורי ביאה – של העם לאחר ביאת משיח.