עושים שקר בנפשם | ורוח אלוקים מרחפת

"מַלאו פיכם צחוק, אִמרו שאני משוגע, קיצוני שלא יודע להלך בין הטיפות, אבל אני בתוכי יודע שזו האמת ואין בלתה, שיש דברים בחיים בהם נדרשת הכרעה ברורה ונחרצת ואולי גם אתם יודעים ומסרבים עדיין להודות בזה: * יהושע בוחר צד

(לכל הרשומות הקודמות בבלוג – לחצו כאן)

מתוך האתר: יורם מנור

כשאני יושב וכותב כעת את הדברים אני לא יודע למי באמת אני מכוון אותם. מצד אחד אני כותב אותם לעצמי בכדי להתחזק בהם (עקב השבריריות שלי) ומצד שני אני מרגיש שאני מסביר את עצמי לכל אלה שנעלמתי להם בזמן האחרון.

חברים טובים נוכחו לראות איך אני משתבלל לתוך עצמי, לוקח מהם מרחק ונכנס שוב לאחד מאותם מצבי רוח בעיתיים שסופם  מי יישורנו.

ראשית, אני מבקש להתנצל בפניהם ולומר שאין בהתרחקות הזו משהו אישי נגדם, הכול שלי ורק שלי! הגעתי לנקודה שבה אני עומד לבד מול בוראי, ללא ממצע, ללא תיווך ובעירום נפשי מלא. ראיתי את עצמי פוסח על שני סעיפים ומסרב להכריע עם מי אני הולך. חשבתי שאוכל לתת יד אחת לבורא עולם וביד השנייה לאחוז בהיחבא בסיכוי שאהיה עם גבר בגוף או בנפש. חשבתי שאוכל לחלק את אהבתי באמת בין אשתי ובין גבר ולחיות בשלווה עם הפיצול הזה.

עשרות שנים שאני מסתיר עמוק בתוכי סיכוי לחיים אלטרנטיביים, מזין  את הסיכוי בתקוות שווא, שומר עליו בחיים ומחכה לשעת כושר לממש אותו גם אם רק בדיבור ונפש ולא בגוף. חשבתי באמת שאוכל לאחוז במקל בשני קצותיו וליהנות מכל העולמות. לתחזק אישה וילדים בגלוי ולקיים בסתר אהבה אחרת. לקיים אורח חיים דתי ולשמר פינה אחת שאליה אלוהים לא יוכל להיכנס. חשבתי שאוכל "למכור" להם איזה "יהושע" שהם רוצים לראות ובאותו זמן עצמו, במקום נסתר בתוכי לשלהב אהבות אחרות. באמת חשבתי שהעמדת הפנים הזו תספיק, אלא שהם לא "קנו" את זה.

בורא עולם חשב אחרת וזיכה אותי באישה וילדים ובקורות חיים שלימדו אותי שאני לא יכול לפסוח על שני הסעיפים. אני חייב לבחור או, או. או עבודת ה' ונאמנות או הפניית עורף מלאה. או אישה או גבר!

נדחקתי לפינה נפלאה של  מירוק וצחצוח, אולצתי לפתוח את קרביי, את נפשי, את שכלי ואת גופי ולנקות מכל תא ואטום את החצי שאני מוותר עליו בכאב עצום.

אני מוותר לגמרי על כל בדל של סיכוי לאהבה אחרת, משחרר את עצמי מן הציפייה מורטת העצבים למשהו שאסור לו שיהיה לעולם. אני בוחר להיכנס ולעמוד מול ה', לאחוז בידיים רועדות מטרוף ותשוקה בכיסא הכבוד ולא לתעות ולהתרחק ממנו בנהייה אחרי שקר. אני לא יכול עוד ולא רוצה לדלג בין העולמות, לפסוח על שני הסעיפים. אני מעביר את שתי רגליי לצד אחד ובוחר בה' ובאשתי.

אני מתפלל לה' שהדברים לא ייחלשו בתוכי ולא יתעמעמו, שהבהירות לא תתערפל ושתחושת הכאב והפגיעות שספגתי לעולם לא תשכח ממני. אני מבקש, כאן מולכם מרבש"ע בעבורי ובעבור כל אלה שנמצאים במצבי (וישנם כאלה), שיפקח את עינינו לראות את הטוב שבבריאה המיוחדת שלנו ויזכה אותנו לחלץ את מה שראוי חילוץ ולהכניע את מה שראוי לו שיוכנע ושיאמר לצרותינו די!

מַלאו פיכם צחוק, אִמרו שאני משוגע, קיצוני שלא יודע להלך בין הטיפות או נגוע ב"עריצות האו או", אבל אני בתוכי יודע שזו האמת ואין בלתה, שיש דברים בחיים בהם נדרשת הכרעה ברורה ונחרצת ואולי גם אתם יודעים ומסרבים עדיין להודות בזה.

10 תגובות

תגובות בפייסבוק

להגיב על מוסק לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ושוב המסר שעובר כחוט השני בדבריך: על מי ש"בחר" לחיות עם גבר במגבלות מסוימות (או שלא), הוא קל דעת, נכנע ליצרו ועתה גם "הפנה עורף באופן מלא" לבורא עולם.

    לא עץ חיים ולא נתיבותיה שלום. זה מלמד הרבה

  2. חננאל, אני לא מתיימר ללמד אותך דבר וודאי שלא לייצג את דעת התורה. עם זאת אין לי כל כוונה להתנצל ולהתפתל בכדי ליפייף את הדברים שיערבו לחיכך. אני לא מחלק ציונים למי שבחר אחרת ואני מכבד אותו בבחירתו. עם כל זאת, לאור האופנה להפוך כל דיעבד ללכתחילה וכל כניעה וחולשה להכתיר בכתרי גבורה וניצחון נראה לי שצריך לזעוק את האמת הפשוטה והנצחית שעלינו להתגבר ולנצח את הנטייה ולא לתת לה דרור. אינני חסין מפני כל הדברים הללו וייתכן כי מחר גם אני אכשל ח״ו אבל האמת היא אמת היא אמת!.
    ירמיהו…?- אתה לא הראשון שטועה ברחמו עלי, צוחק מי שצוחק אחרון…

  3. על זה כבר אמר הנביא: "כל מכבדיי אכבד וכל בוזיי יקלו". קצת צניעות לא תזיק לך יהושע היקר. לא חייבם לרמוס את מי שלא קיבל את הבחירות שלך. אתה שופט אחרים כדי להוציא עצמך טהור. זאת לא מידת ענווה ולא מידת צדיקות

  4. חננאל, אינני מזלזל באיש ולא תמצא בדבריי הוכחה לכך. אני טוען את טענותיי כמיטב יכולתי ומחזיק בהן כפי שכל אדם מחזיק בדעתו אם יש לו אחת כזו… אני מקפיד לכבד את אלה שחושבים אחרת אבל גם מצביע על הטעויות בשיטתם לדעתי גם אם הם חבריי הטובים. אין בדבר זלזול ולא צלו של זלזול. המילה "רומס" בה השתמשת היא פופוליסטית ומושכת תשומת לב אבל אין לה כל צידוק ממשי לע"ד.

  5. – על מה אלוהים חשב –

    "לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה"
    אלוהים מתאר את בריאת האישה כמשהו שנלקח מהגבר
    ולמה זה כך ? למה לא נבראו ישר זכר ונקבה כמו שאר בעלי החיים ? האם אפשר שזה מסמן חלק מהותי באיש והאישה?| אממ נקודה למחשבה ..

    כמובן גם שאין שום התייחסות בתורה למשיכה של האדם .
    שזה גם תמוה .. לא היו הומואים בזמן מתן תורה ? למה אלוהים מתעלם ? למה הוא לא נותן מקום בתורת-ישראל למי שמשיכתו שונה ? למה האיזכור היחיד הוא איסור "עריות" ? אני הייתי חושב ש… ובאמת …

  6. יהושע יקר! קשה להכניס לכמה מילים כמה אני מכבד את בחירותיך , כמה אני מייחל להיות במצב שלך. בחרתי אחרת. אולי יום אחד הבחירות ישתנו.אבל הטעםהמריר שעליו מדברים הקודמים חי כאן קיים. אתה לא באמת מכיל אותנו או מכבד את הבחירות שלנו. אולי בצדק, אבל תבין שמדבריל אין אפשרות לחוות כיבוד שלנו , שהחלטנו שאנחנו מנסים לכת בין הטיפות ולשאוף לטוב או לא. אולי אתה זקוק להתנשאות הקלה הזו כדי להקל על הקשיים שקיים אצלך , ונראה שרבים הם. אולי.
    אני מאחל לך שתתחזק מתוך כבוד לעצמך . מתוך הערכה עצמית גבוה שמגיעה לך . ומתוך הבנה שגם אנחנו בוחרים ומקווים לטוב.
    שבוע נפלא!!
    חבר אוהב

  7. "חבר אוהב" יקר, כמי שנתון לביקורת עצמית נוקבת (בסגנון פולני אותנטי…)כל הזמן אני לא מצליח למצוא במה שכתבתי ולו רמז קל להתנשאות.
    אני מסייג את דבריי באלף סייגים ומודה שאני לא בטוח שאני עצמי אחזיק מעמד. הדברים שאני כותב הם בבחינת אמירת האמת מחד ותפילה מאידך. אמירת האמת, היות ונדמה שהיא הולכת ומטשטשת והיתרים שאנו מקבלים במקרה הטוב (כפי שגם אני קיבלתי כידוע לך)או היתרים שאנו מורים לעצמנו במקרה הפחות טוב מתגבשים בתוכנו להוראה לכתחילה רק כי לא מצאנו בתוכנו את הכח להתגבר. תפילה מאידך,היות ואני יודע שרגע אחד אני נמצא בנקודת הבהירות הזו ורגע אח"כ אני יכול להיות מוטח ארצה, חוטא, תועה ומצטדק בפני יוצרי ויצרי.
    כל זמן שאני זוכה לבהירות הזו חובה עלי לומר את הדברים עבורי ועבור אחרים ולהתפלל להחזיק בהם גם ברגעי השפל, בהם הבהירות נעלמת אבל זיכרון הדברים יכול לשמור עלי עד להתבהרות הבאה.
    אינני מתנשא ואינני מוציא את עצמי מן הכלל, כלל.
    תודה לך.

    1. יהושע יקר חזק וברוך מסכים אני איתך שאין בדבריך התנשאות או זלזול באחר תאך מה לעשות האמת היא כואבת וקשה
      אך לא חייבים לקבל את זה בתור ביקורת מי שבחר אחרת
      אלל כמקום שאליו צריך לשאופ גם אם כרגע אנחנו לא שם