בלוג חדש – החצי השני: פרק א | החצי השני

ובו אודי יוצא לדייט שנידון להיזרק לפח האשפה של היסטוריית הדייטים שלו, ובו הוא מקווה שיהיה לו אומץ לומר לאימא שלו "אני הומו" * רשומת הבכורה בבלוג של אלנתן, בלוג שיתעדכן בכל יום שני בשבוע

(לקריאת כל הרשומות בבלוג זה לחצו כאן)

החצי השני ירח

"אודי, אודי, אתה שומע אותי?"

מה אני אגיד לכם, מזל שאצלנו שומרים נגיעה שאם לא כן מזמן אסנת כבר הייתה מנחיתה עליי איזו סטירה מצלצלת על מנת להוציא אותי מהרהורי ולהחזיר אותי לשולחן בית הקפה שבו היינו מסיבים לדייט הראשון שלנו.

"שמעת בכלל מה אמרתי?"

"סליחה, אסנת, אני ממש מצטער. למדתי אתמול עד אחרי חצות ואני קצת עייף. גם הנסיעה לכאן עייפה אותי מאוד" – וזה חוץ מהעובדה שאני בוהה במגפיים הסגולות המהממות שלך כבר חצי שעה. זה ממש מתסכל שלגברים אסור ללבוש כאלה נעליים יפות וצריך להסתפק במשהו משעמם ושבלוני. למען הפרוטוקול, את העקבים הגבוהים נעלו קודם הגברים כדי שיהיה להם יותר קל לרכוב על סוסיהם.

אך הנעליים באמת היו הדבר היחיד הטוב בפגישה הזו. כמו כל קודמותיה, היא נידונה להיזרק לפח האשפה של היסטוריית הדייטים של אודי רוזנברג.

כן, שלום. אני אודי. תלמיד ישיבת הסדר בשיעור ה', כלומר ממש לפני סיום. בעוד כחצי שנה אני הולך לאוניברסיטה העברית ללמוד פסיכיאטריה כמו אבא שלי. אני באמת חושב שזה מקצוע חשוב ומעניין ולא רק כי "האצילות מחייבת". אני מאוד אוהב לעזור לאנשים, וכפסיכיאטר אוכל לעשות זאת באופן מקצועי.

בכל מקרה, הבטחתי לאמי היקרה – היועצת החינוכית ביום והשדכנית בלילה – שאנצל את השנה האחרונה לפני הלימודים להכיר בנות.

וכך, בכדי לצאת ידי חובה, אני מבזבז שוב את זמני עם בחורה צדיקה, נאה וחסודה שבכלל לא מעניינת אותי. אימא באמת מצאה לי בחורות נהדרות, כמו אסנת הזו, אבל העיקר חסר מן הספר.

הלוואי והיה לי אומץ פשוט לקום ולומר לה: "אימא, יקירתי, את מכלה את זמנך לשווא. תכירי, אני אודי, הבן שלך, מדריך נערץ בבני עקיבא, סמל מחלקה בנח"ל, תלמיד ישיבה מצטיין, סטודנט עתידי לפסיכיאטריה והומו".

7 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. שאלתי את הרב שלי לגבי זה וראינו שזה קצת גניבת דעת לצאת עם בחורה שיוצאת על דעת מציאת חתן, כשלא יוצאים על דעת מציאת כלה באמת…

  2. אניהחושב שכל הומו דצי מקווה עמוק בליבו שאולי כן תבוא "האחצ" ואולי זה יעבור לו. כולם רוצים להשתייך ולא להיות חריגים. לכן לפי דעתי זו לא גניבת דעת

  3. אממ. אין כאן גם שאלה ריאלית? ז"א, יכול להיות שיש תקווה אבל האם גניבת דעת יכולה להיות מנותקת ממודעות לשאלה הריאלית – מה יהיה?

  4. להיות הומו זה לא אמיתי זה שקר אני הייתי גם כזה והצלחתי להוציא את זה מהראש כל אחד יכול אבל צריך סבלנות ואמון עצמי גבוה ווהתמדה הנצים ימח שמם הצליחו להחדיר לאומות שלנות שיהודים זה עכברים בחזרה על אותו דבר והחדרה למוח וזה הצליח להם אחים שלי אל תתיאשו ממש בבקשה בואו נצא למלחמה ביצר וניגמור אותו זה יושיע את עם ישראל ואנחנו נוכל להיות עצמנו באמת ולא איזה דימיון כי כל זה ניסין וה׳ נתן לנו את הכוחות לנצח תאמינו ותשננו לכם שאתם לא נמשכים לבנים אלא לבנות תחברו משפטים לעצמכם תאמינו בעצמכם בהצלחה יחד ננצח רק תאמינו ותתנו לתת מודע שלכם לקלוט את זה זה עובד מניסיון עצמי בהצלחה עם ישראל

    1. התגובה הזו אדיוטית.
      הומוסקסואליות זה משהו שאתה נולד איתו.
      אם היית באמת הומוסקסואל – לא היית מסוגל לשנות את זה.
      אם אתה כן מסוגל, אולי תנסה "לחזור" להיות הומו?
      אני לא לא חושבת שזה עבד.

  5. לא בהכרח.
    בהחלט בברוב המיקרים ההומוסקסואליות היא משהו שטבוע בגנים של האדם. טעות של הטבע או משהו יותר נשגב. אבל לפעמים נקלעים לסיטואציות מתמשכות שעלולות לגרום לך לחבב את בני מנך ולהנות מחברתם עד כדי משיכה מינית. יתכן שבמאמץ לא קטן וטיפול מתאים ניתן להשתחרר מתחושות ראשוניות אלה ולחזור למשיכה של הצד השני. ואולי אפשר להגיע למשיכה נורמלית תוך דיכוי והדחקת הנטיות להמשך לבני מינך.
    אני לא פסיכולוג ולא מכיר את הנושא. זו הערכה אינטואיטיבית ואולי משאלת לב.