לרקוד לפי החליל הרפורמי | הלכה

מורה לריקוד לסבית ניצחה בתביעה נגד הרב איסר קלונסקי, לאחר שפרסם מכתב המזהיר את נשות השכונה מפניה. בארגוני הרבנים מתריעים מפני "התנועה הרפורמית ששמה לה מטרה לרדוף רבנים ולתבוע אותם בערכאות"

(עוד בעניין: רב הוציא לסבית מהארון – וייאלץ לפצות)

עו"ד שפירא רוזנברג. תצלום: פייסבוק
עו"ד שפירא רוזנברג. תצלום: פייסבוק

"עליית מדרגה" הוא ביטוי שיכול לשקף נאמנה את אופי המאבק הציבורי שמובילים לאחרונה גופים שונים למען נשים בעלות נטיות הפוכות בתוך המגזר הדתי.

גם גורמים מחוץ למחנה הזה מסירים את הכפפות כדי לקדם את האג'נדה בנושא: התנועה הרפורמית למשל, מובילה מאבקים שונים ברבנים תוך הסתייעות בגורמים מתוך המגזר הדתי.

שני המהלכים הללו מיוצגים היטב בפרשה משפטית שהגיעה לסיומה לאחרונה, בה תבעה מורה לריקודי עם את הרב איסר קלונסקי, רבה של שכונת גבעת מרדכי בירושלים, בגין לשון הרע. התיק הסתיים בפשרה לפיה אולץ הרב להתנצל ולפצות את המורה בסכום של 60 אלף שקלים, אולם דומה כי המאבק המגמתי למתן לגיטימציה לנשים אלו בתוך המגזר הדתי נמצא עדיין בעיצומו.

"הרב מילא את תפקידו"

תמציתה של הפרשה נוגעת למודעה שפרסם הרב קלונסקי לנשות השכונה שבה הוא מכהן. לאחר עדויות שהגיעו אל הרב מנשים דתיות המשתתפות בחוג ריקודי העם שניהלה נורית מלמד בשכונה, ולאחר שערך מספר בדיקות עם גורמים המקורבים לעניין, החליט הרב קלונסקי להוציא מודעה שתזהיר נשים ובנות שלא להשתתף בחוג. על פי העדויות שקיבל, בין המורה בעלת הנטיות ההפוכות לבין חלק מתלמידותיה נוצרו קשרים אישיים. אחת הנשים התגרשה מבעלה והותירה אותו מאחור עם בנותיה, כשהיא עוברת להתגורר עם מלמד. במודעה נכתב כי "בחוג זה יש משום הרגל לדבר עבירה". הרב כותב כי על כל אישה להדיר רגליה מהחוג, "הדבר אסור באופן מוחלט". הרב אינו מציין במפורש את המעשים האסורים, אולם מצטט את הביטויים "תועבה", "כיעור" ואת הפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו", הלקוח מפרשת עריות. כל אלו רומזים להקשר הלכתי של נשים בעלות נטיות הפוכות. נשים רבות נענו למודעת האזהרה והדירו רגליהן מן החוג. כתוצאה מכך נסגר החוג, ומלמד נפגעה כלכלית.

מלמד החליטה לתבוע את הרב קלונסקי בגין לשון הרע, על כך שפרסם ברבים את נטיותיה האישיות וגרם בכך לגדיעת מקור פרנסתה. את מלמד ייצגו עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג מטעם המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ועו"ד זיוה אופק מטעם ארגון 'בת קול'. שפירא-רוזנברג היא גם היועצת המשפטית של ארגון 'קולך' וחברת הנהלת הארגון. שופט בית משפט השלום בירושלים עודד שחם הכריע לטובת הרב קלונסקי, וקבע כי על אף שהרב עבר על חוקי לשון הרע בפרסום המודעה, הרי שזכותו עומדת לו בכך שמתוקף תפקידו כרב חובתו להתריע על עניין שלדעתו הוא מכשלה לקהילה שהוא מנהיג.

במהלך המשפט נשמעו עדויות מפי קרוביהן של אותן נשים שנמשכו אחר המורה, אך פרקליטותיה של התובעת טענו כי הקשרים שנטוו בין המורה לנשים שלמדו בחוג לא התקיימו במהלך הלימוד בחוג אלא לאחריו, ולכן אין לטעון כי בחוג עצמו נעשו מעשים אסורים. שופט בית משפט השלום הדגיש בפסיקתו כי הטענה אינה רלוונטית מבחינת מטרת הפרסום של הרב. הפרסום נועד להתריע מפני יצירת הקשר עם המורה, ולכן "אין חשיבות מכרעת לשאלה מהי הזירה הגיאוגרפית המדויקת בה נעשו המעשים הנזכרים בפרסום", דברי השופט.

מלמד ערערה לבית המשפט המחוזי, שם דחו השופטים את הכרעת בית משפט השלום וטענו כי לא עומדות לרב ההגנות המשפטיות לעניין לשון הרע, ועל כן הציעו לצדדים להגיע לפשרה. כאמור, על הרב קלונסקי הושת תשלום פיצוי כספי גבוה למורה שנפגעה.

(לחצו כאן לקריאת המודעה בגודל מלא)

"החוג לא היה חממה לקשר"

בשיחה עם 'בשבע' מסביר הרב קלונסקי כי הוא בחר שלא להמשיך במאבק המשפטי, לאחר שראה את גישת ההרכב בבית המשפט המחוזי. "הם היו עוינים אלינו מהרגע הראשון ולא היו קשובים לגישה שעלתה מבית משפט השלום. הם פעלו משיקולים תדמיתיים ולכן ברגע שעלתה הצעה לפשרה – קיבלנו אותה, אחרת היינו יוצאים עם נזק יותר גדול".

מדוע בחרת לפרסם את המודעה ולא להידבר קודם עם המורה ישירות?

"האישה הזאת לא גרה בשכונה. היא תבוא אליי? תשמע לי? תדבר איתי? נשות השכונה הן הכתובת, עליהן אני אמור להגן. איתה אין לי כלום. המודעה יועדה אליהן. נשות השכונה שומעות לי ואני צריך להזהיר אותן. אני חושב שהצלתי כמה משפחות".

הטענה של המורה, וגם אתה הודית בכך, היא שבחוג עצמו לא נעשו מעשים אסורים. אז על מה ביקשת להזהיר במודעה?

"באמת לא כתבתי בכרוז שבחוג נעשו מעשים אסורים. כתבתי רק ברמז על 'הרגל לדבר עבירה'. אני לא נגד האישה הזו בגלל הנטיות שלה. אבל תחת מעטה החוג, הנטיות שלה גרמו להתאהבות. לכן אמרתי הרגל ולא עבירה ממש". הרב מדגיש כי המורה לא הסתירה את נטיותיה האישיות במסגרת החוג, ובנוסף לכך דמותה הייתה נערצת על התלמידות, הדברים נכרכו יחד והובילו בהמשך לקשרים אסורים. עוד הוא מבקש לחדד כי לא היה יוצא נגד אישה בעלת נטיות הפוכות במקרה אחר, על אף שעצם המעשה פסול לפי התורה. אולם במקרה הזה מדובר באווירה שחדרה והשפיעה על נשים אחרות, שחלקן הודחו בעקבות זאת ליצירת קשר עם המורה.

עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג שבה ועומדת על כך שמכיוון שלכל הדעות בחוג עצמו לא נעשו מעשים אסורים, הרי שפרסום מודעת האזהרה היה פסול. "הצד השני טען שעצם העובדה שנוצרה מערכת יחסים בין משתתפות החוג למורה – זה בעייתי. המערכת התפתחה מחוץ לחוג. אנחנו טענו שהנשים הללו יכלו להכיר בכל מקום. באותה מידה הן יכלו להיפגש במסיבה או בכל חוג אחר. החוג היה רק נסיבה למפגש ביניהן, אך לא חממה ליצירת קשר", היא אומרת ל'בשבע', "אם היה בחוג משהו שחורג מריקודי עם – אפשר להתווכח, אבל הכול היה שם רגיל לחלוטין".

שפירא-רוזנברג מזכירה כי "רק פעם אחת אישה התגרשה כתוצאה מהקשר עם המורה. הקשר הקודם לא היה עם תלמידה אלא עם מישהי שרקדה איתה בחוג, והיא גם לא עזבה את בעלה".

גם אם הקשר התפתח מחוץ לחוג, האם רב לא צריך להתריע מפני האפשרות הצפויה לפירוק משפחה כתוצאה מהחוג, דבר שכבר אירע עם המורה הזו? ונניח שהיה מדובר במורה גבר שמושך אחריו נשים שהוא מלמד, והן עוזבות את בעליהן לטובתו – גם אז רב לא צריך להתריע? לכאורה זהו מקרה דומה.

"רבנים נתקלים בכל מיני נואפים ולא מפרסמים את השמות שלהם. הם נתקלים באנשים שמפרקים משפחות ולא מפרסמים את שמותיהם, כי רבנים לא עושים דברים כאלה, הם לא מלבינים פנים ברבים. הם יכולים לשאת דרשות, לומר שיחסים כאלה אסורים, אבל לא נוקבים בשמות. אנחנו לא רואים ברחובות מודעות על פלוני שנואף".

אבל לא מדובר פה בחיים פרטיים של מישהו, אלא ביצירת קשר כזה דרך מקום עבודה ציבורי.

"זה לא היה דרך העבודה. החוג אינו חממה לקשרים, הן הכירו שם במקרה. יוזמת הקשר הייתה התלמידה ולא המורה. לא מדובר בניצול סדרתי של חוג כדי להכיר נשים. זה קרה פעם אחת ולא ביוזמת המורה".

מדוע לדעתך פעל הרב קלונסקי במקרה זה באופן חריג ובחר לפרסם את שם המורה?

"הרב קלונסקי הוא נגד יחסים חד מיניים, וכשנודע לו אישית על המורה הזו, הוא חשב שהוא יכול לפרסם את שמה. בכך הוא החריג עצמו מהתנהגות רבנית נורמלית".

את חברת 'קולך', ובתביעה ייצגת את המרכז הרפורמי לענייני דת ומדינה. את לא חוששת שהחיבור עם התנועה הרפורמית ידחק את 'קולך' אל מחוץ לקונצנזוס הדתי?

"ארגון 'קולך' משתף פעולה עם התנועה הרפורמית בעוד נושאים ברמה הציבורית, כמו הפרדה באוטובוסים ועוד. זה לא הופך את 'קולך' לרפורמי. אנחנו נשים אורתודוקסיות נאמנות להלכה, אך ציבורית 'קולך' פועל למען זכויות אדם, נשים ואנשים. אסור לרבנים לפגוע בזכויות אדם בשם ההלכה. זו עמדת 'קולך', ואין לזה קשר לרפורמים".

כאן אולי המקום לציין כי שיטוט אקראי בדף הפייסבוק של ארגון הנשים הדתי-פמיניסטי 'קולך', מגלה שתחומי העניין של הארגון כבר הגיעו הרחק מעבר לעולמה של האישה הדתית. כך למשל הן מזדהות עם מחאה נשית נגד הסדרה הקומית 'רמזור', מעלות הזמנה להשתתף בצעדות נשים במרכזי הערים התומכות במתן זכות ללבוש מינימלי לאישה, ומצטטות מאמרים ודיווחים שעניינם תמיכה בנשים בעלות נטיות הפוכות.

הציבור נרתם לשלם

אולם דומה כי מבחינת שני הצדדים לא היה מדובר בתביעת לשון הרע גרידא. מאחורי הקלעים מתנהל מאבק נוסף של התנועה הרפורמית לצד ארגוני נשים ליברליים, נגד הממסד הרבני והדתי. עו"ד שפירא-רוזנברג כתבה באתר 'קולך' בעקבות המשפט כי "לכאורה שני היריבים בתיק הם המרכז הרפורמי נגד הרב האורתודוקסי… אבל זיוה אופק ואני, שמייצגות את נורית בתיק הזה, שתינו נשים דתיות חברות 'קולך', ורואות את עצמנו נאבקות על פניה של החברה הדתית ויחסה לנשים ואנשים החיים בתוכה. במובן הזה, התיק מזמן הסתכלות חדשה על השחקנים בחברה הישראלית: התנועה הרפורמית, הקהילה האורתודוקסית, הרבנים. בריתות חדשות נרקמות לבניית חברה צודקת ושוויונית יותר, שהיא להרגשתנו הדרך הדתית שלנו".

ובעוד שתי חברות קולך מביעות הזדהות עם התנועה הרפורמית, שהובילה את התביעה במשפטה של מלמד, קובעים מנגד בארגון רבני 'דרך אמונה' כי מטרת התביעה היא רדיפת רבני ישראל. "הרב קלונסקי נתבע בערכאות על מילוי תפקידו הרבני", נכתב במודעת התמיכה שפרסם ארגון הרבנים בשבוע שעבר, "התביעה המשפטית נגדו היא במימון ובהובלת התנועה הרפורמית, אשר שמה לה למטרה לרדוף את רבני ישראל הממלאים את תפקידם ובין היתר לתובעם בערכאות, על מנת להוריד קרנה של תורה בציבור, ולזלזל בערכם של הרבנים". רבני הארגון הצהירו במודעה כי "לא ניתן לתנועה הרפורמית ושלוחיה להכתיב את מערכת הערכים בישראל ולהשתיק את שלוחי דרחמנא, רבני ישראל די בכל אתר ואתר, העושים עבודת קודש ימים כלילות".

יצוין כי בעקבות קריאת הארגון, נרתמו אזרחים רבים לסייע לרב קלונסקי כספית במימון התשלום שהושת עליו. החשש הוא כי הפסדו המשפטי של הרב קלונסקי בעקבות קריאה הלכתית שפרסם, יגרום לרבנים אחרים לחשוש מלפרסם ברבים עמדות הלכתיות, מהפחד שיידרשו לשלם עליהן מחיר גבוה. בארגון 'דרך אמונה' מבטיחים "לחזק גם בעתיד רבנים המצויים תחת מתקפה בידי התנועה הרפורמית ואחרים, המנסים להשתיק ולהחליש את חירות התורה ועולם הרבנות".

העמדה העקרונית המגבה את מעשהו של הרב קלונסקי משותפת גם לרבנים מגוונים אחרים. הרב יובל שרלו שימש עד מומחה במשפט, לטובתו של הרב קלונסקי. הרב שרלו מדגיש כי לא התייחס לגופן של עובדות, שכן הוא אינו מצוי בפרטי המקרה. עדותו נגעה לצד העקרוני בדבר תפקידו וחובתו של רב. "הופעתי כעד הגנה במשפט בנושא אחד בלבד", מסביר הרב שרלו בעמוד הפייסבוק שלו, "האם תפקידו של רב הוא להתריע בפני הקהילה על סכנה הנמצאת בקהילה (כאשר היה מדובר שעמדתו של הרב הייתה שהתובעת פירקה משפחה בשל נטייתה המינית). עמדתי היא כמובן שזה תפקידו של רב".

הרב חיים נבון מביע עמדה מורכבת ביחס לפרסום המודעה. לדבריו, ייתכן שחששו של הרב קלונסקי היה מוגזם. "ראשית, הרב קלונסקי הוא תלמיד חכם חשוב ויקר. צריך גם להוסיף שמקריאת הכרוז שפרסם הרב, אפשר לראות שהוא לא חשף את נטייתה של המורה. עם זאת, הוא בהחלט קרא לפגיעה בפרנסתה. אפשר אולי לחשוש שהיה מעורב כאן הדימוי הרווח, שלפיו נטייה חד-מינית קשורה בפתיינות מינית חריגה. אחרת אין סיבה להניח שמורה לסבית – גם אם נקשרה לאישה נשואה אחת כבת זוג – מהווה סכנה מיוחדת לכל אישה שלומדת אצלה. התגובה של הרב נראית לכאורה מופרזת".

הרב נבון מחדד נקודה נוספת לגבי הבעייתיות של נשים ללמוד אצל מורה כזו: "שאלו אותי:האם רב כלשהו היה מאשר לגבר נשוי שנמשך לנשים ללמד חוג ריקודי עם לנשים? מה ההבדל? התשובה היא שגם אם ההשוואה סבירה, אף אחד לא ביקש כאן אישור מהרב. יש (לצערי!) לא מעט נשים דתיות שהולכות לחוגי ריקודי עם מעורבים, ורבנים מתאפקים ולא כותבים כרוזים פומביים כנגד כל שיעור כזה".

מאידך, גם הרב נבון סבור כי מעבר לתביעה הנקודתית נראה שמדובר במאבק מגמתי, לפחות כפי שהשתקפו הדברים בתקשורת: "ההתייחסות התקשורתית לא התמקדה רק בפגיעה הכלכלית שנגרמה למורה. חלק מהעיתונאים ניסו להפוך את הסיפור הזה לעוד ניסיון לכפות על הרבנים לגיטימציה מלאה של זוגיות חד-מינית. וזה לא יקרה. למדנו לחיות באהבה ובכבוד לצד מחללי שבת, אך בשום אופן איננו מאשרים את חילול השבת עצמו. וכך גם צריך לנהוג בנושא הזה".

מול קואליציית הנשים שעמדה נגד הרב קלונסקי במשפט, ניצבת אישה אחרת שבחרה דווקא לחזק את ידיו. עם פרסום החלטת בית המשפט המחוזי שיגרה ח"כ אורית סטרוק לרב קלונסקי מכתב תמיכה. "אשרינו שיש לנו רבנים מנהיגי ציבור, שאינם נרתעים מלומר את האמת על פי ערכי התורה", כתבה סטרוק, והתייחסה גם לארגונים העומדים מאחורי התביעה: אשרינו שזכינו לוויכוח הזה מול הארגונים הרפורמיים והחד-מיניים, אשר גם אם עלותו מרובה – תועלתו מרובה פי כמה וכמה".

(בשבע, כ"ב באייר תשע"ד, 22 במאי 2014. לגרסה המודפסת של הכתבה לחצו כאן)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.