רק תפילה אשא | משכני אחריך

"עכשיו זה רק אני כאן בבלוג, אבל אני לא מרגיש לבד, יש לי את עצמי ואת ה'" * אריה כותב טור מיוחד בעבקות טור הפרידה של משה

(לחצו כאן לכל הרשומות בבלוג זה)

אריה

דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון

(מסכת אבות ג, א)

יש דברים טובים במערכת החינוך, לא אלה שמפרסמים כדי לומר "הנה, עשינו שינוי", או "משהו חדש מתחיל", אלא אותם הדברים שאף אחד לא מדבר עליהם.

בקבוצה הפדגוגית שלנו אנחנו עוסקים כבר זמן רב בלמידה משמעותית, אך מבלי לקרוא לילד בשם שמפוצץ לו את האגו. פשוט חשוב לנו ללמד באופן שיכנס לתלמידים לראש וללב, ולא רק יעבור להם בין האוזניים.

לפני שנה בערך יצא ספר, שעל פי עדות של מוכר ספרים בסטימצקי, ככל הנראה נמצא כבר בידי כל איש חינוך, פרח הוראה, או מדריך בתנועת נוער, בקיצור בכל הארץ – "מקום בעולם" שמו. נכתב בידי חילי טרופר.

אז גם אני, באיחור של כמה חודשים, קיבלתי את הספר ממשה, חברי היקר.

בתחילת הספר, המחבר מדגיש שכל מחנך מאמין בבני אדם. ואני מוסיף שאמונה, כמו שלימד אותנו הרב צבי יהודה, לא הולכת לבד, היא באה עם אהבה. לתת מקום למישהו זה בהחלט לא פשוט, אהבה זה הרבה פעמים דבר מחבק, עוטף, חונק. צריך לדעת גם להתרחק, לעזוב, לשחרר, לתת אמון.

זה העיקר בחינוך – לאהוב, אבל אסור לך לשכוח את עצמך, את המקום שלך. למדתי המון מכתיבת הבלוג המשותף למשה ולי. מתוך הביחד למדתי איך להעריך את עצמי.

לחלוק מקום עם עוד מישהו זה לא הכי פשוט, ויעידו על כך כל אלו שחיים יחד בדירה עם שותפים. בהתחלה צריך לוותר, אבל לאט לאט אתה מבין שככה כל אחד יכול להביא את המיוחד שלו לידי ביטוי.

אני זוכר שעמית, עורך האתר, שאל אותנו "מה הכוונה בלוג משותף אם אתם כותבים בימים שונים?" ו"איך זה יעבוד?" ועניתי לו שיהיה בסדר. לא חסרים לנו רעיונות לנושאים, ונכון שהפוסטים לא תמיד נראים הכי קשורים, אבל יש קשר ביניהם.

גם יש בכך מחויבות כשאני לא כותב לבד. אז קורה שמבררים נושא מסוים, גם אם בא לי לעסוק דווקא במשהו אחר.

אני לא אומר שזה קרה תמיד מיד, ולעתים קרובות נוצר פער של שבוע או שניים בין המקור לתגובה, אבל תמיד עברנו תהליך ארוך של התכתבות ודיבורים, משה קרא את דבריי בטרם פרסומם והוא גם העיר הערות ויעץ ותמך, אבל כשלמילים אין מקום, השתיקה תמיד יכולה להיכנס.

עכשיו זה רק אני כאן בבלוג, אבל אני לא מרגיש לבד, יש לי את עצמי ואת ה'.

וברצוני להצטרף לתפילתו של משה,

להוסיף בקשה,

לומר תודה

ולשאת ברכה.

מי שהוא מקומו של עולם, שייתן לנו מקום בעולמו.

שיותן בנו כוח להמשיך, ולי את הכוח להישאר ולהמשיך.

תודה משה, בלעדיך לא הייתי מתחיל לכתוב.

וברכת דרך צלחה בכל מעשה ידיך.

שלי ושלכם, שלך הוא.

אריה

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.