נפגשים בשמחות | כל-מיני

טל ארגן מפגש לא רשמי של כמוך. הוא לא ידע כמה יגיעו לבית הקפה, ובסוף הגיעו כ-20 איש. הוא מסיק מכאן כמה מסקנות, וקורא גם לכם להרים את הכפפה

בית קפה

לפני כשבוע דיברתי עם חבר חדש שהכרתי, חבר שעד כה לא היה בכמוך ורצה להכיר את האנשים. הצעתי לו שנארגן מפגש חברים לא רשמי, וכך יוכל להכיר חלק מחברי כמוך. קבענו שנארגן את המפגש הלא רשמי ביום רביעי, ופרסמתי הודעה בפייסבוק בקבוצה הסודית של כמוך.

קבענו בבית קפה כשר למהדרין, כזה שפתוח עד מאוחר וממוקם סמוך למקום מרכזי שיש בו תחבורה ציבורית.

בהתחלה חשבתי שיגיעו שניים או שלושה אנשים למפגש, אבל יותר ויותר אנשים כתבו בפייסבוק שהם מתכוונים להגיע.

הגיע יום רביעי. לא ידעתי כמה יגיעו בפועל (תמיד יש פער בין לומר שבאים ובין ההגעה בפועל), ולאט לאט הצטרפו עוד אנשים עד שהגענו לכ-20! וזה בלי לכלול אנשים שרצו לבוא ובסוף נבצר מהם.

למפגש הגיעו חברים ותיקים שלא ראינו מעל שנה, חברים שראינו בשבת כמוך, חברים שראינו במפגש האחרון, וגם חברים חדשים שהגיעו פעם ראשונה. היה מִגוון מעניין של אנשים: איש חוק, איש תחבורה, מורה, סטודנטים, חיילים, חברים מן הדרום ומן הצפון וירושלים וכמובן מהמרכז.

המפגש הלא רשמי הזה והחצי ספונטני חידד לי כמה דברים:

1. תמיד אפשר לארגן מפגש לא רשמי של כמוך

2. ערב מוצלח יכול לקרות גם באמצע שבוע ולא רק בחמשיי בערב

3. תמיד מרגש וכיף להכיר אנשים חדשים שמגיעים בפעם הראשונה, ותמיד חשוב לתת להם הרגשה של בית. להתעניין בהם, בסיפור שלהם ושירגישו בנוח.

4. טוב שיש לנו אנשים מדהימים וקבוצה כמו כמוך.

5. כל אחד יכול לארגן מפגשים כאלה, וזה בסדר גם אם לא יגיעו 20 אלא רק אנשים אחדים.

6. יש רעב לעוד – יום למחרת המפגש הזה ארגנתי עוד מפגש, והפעם בדרום. לטובת אנשי הדרום של כמוך. היינו 4, וכבר הירושלמים רוצים מפגש ספונטני בבירה. מצטרפים?

טל

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.