חמישה סיכומים למפגש שבט תשע"ה – יום ההולדת 4: שלושה הומואים דתיים נשואים סיפרו את סיפורם | אירועים ומפגשים

אליאב: הגעתי בפעם הראשונה והתרשמתי מהמפגש * מ': זו הפעם הראשונה שאני במפגש בתל אביב ואכן לא התאכזבתי * י': הגעתי פעם ראשונה ואני מרגיש צורך ממשי להגיד תודה על היוזמה והעשייה * אלנתן: הפעם הזו הייתה ממש נשימת אוויר צח בשבילי * ארי: הרגשתי התעלות וגם הזדהות עמוקה מאוד עם הדוברים * סיכומים אישיים למפגש המיוחד שלנו: גם מפגש יום הולדת 4, גם המפגש ה-50 של כמוך, גם טקס חלוקת תעודות וגם סיפורם האישי של הומואים דתיים נשואים

ההפתעה שקיבלו באי המפגש
ההפתעה שקיבלו באי המפגש

הסיכום של י'

סיפורם של הדוברים העניק לי הרבה חומר למחשבה ועוד פרספקטיבות אשר בלי ספק נחוצים לניתוח האני האישי שלי

לקראת המפגש הראשון שלי בכמוך לא ידעתי בדיוק למה לצפות, אך מהרגע הראשון הרגשתי שייכות והזדהות. הגעתי לנוף ילדות המשולב במציאות ההווה, וסוף סוף הייתי בסביבה המורכבת מאנשים כמוני שהמתמודדים עם אותן התמודדויות. סגנון האנשים והאוכלוסייה שהגיעה דיבר אליי – אנשים דתיים, כמו שאני מכיר מהסביבה שלי שהייתי בה עד לא מזמן, בעוד היום אני יותר בסביבה של הומואים שאינם דתיים. היה לי חשוב ונעים ומוכר לשוב לסביבה שבה גדלתי.

הייתי מרותק כל הערב לכל מה שנאמר – מצגת סיכום שנת הפעילות, ישי שדיבר כשקיבל תעודת הוקרה וסיפר על ההיסטוריה שהייתה וממנה למדתי דברים, וכמובן משלושת הדוברים.

סיפורם של הדוברים העניק לי הרבה חומר למחשבה ועוד פרספקטיבות אשר בלי ספק נחוצים לניתוח האני האישי שלי. גם אני טרוד בשאלות אם להתחתן עם אישה או לחיות עם גבר, איך העניין ההומוסקסואלי מסתדר עם ההלכה ואיך להגדיר את הדת כדי שתתאים לנטייה, או להפך. אין לי תשובות מלאות אבל הנושא התחדד לי, קיבלתי כיוונים חשובים גם אם לא תשובות מלאות (שאני בספק אם הן קיימות).

אני מרגיש צורך ממש להגיד תודה על היוזמה והעשייה. ניכר כי יש השקעה רבה בארגון ויש הרבה רצון טוב להיות שם בשביל אנשים. אני חושב שזאת הפעם הראשונה שאני נתקל בגוף שבא לתת ולפתח, יותר מאשר פשוט להיות קיים.

י'

07הסיכום של אליאב

במפגש ראיתי איך אנשים נמצאים במצבים לא פשוטים, ואיך כל אחד מהם מנסה ל"הסתדר" ולמצוא פתרון ולא לוותר

הגעתי בפעם הראשונה למפגש כמוך. ראיתי בלונים בכל מקום. אווירה של יום הולדת.

בתחילת המפגש סקרו את פעילות העמותה מיום ההולדת הקודם לזה, והתרשמתי מהמפגשים, מהכיוון הכללי של עמותת כמוך וגם מהעובדה שהעמותה התפרסמה גם בערוץ 2.

לאחר טקס חלוקת התעודה, החלו שלושת הגברים הנשואים לדבר. כל אחד מהם נמצא בין הפטיש לסדן – האם ילך עם הרגשת לבו או ישמור על המשפחה? הם דיברו על דאגה לילדים, לאישה, לעצמם, דיברו על המאבק המתמיד, על טיפולים, על הרצון לקיים את רצון הקב"ה במצוות פרו ורבו או ללכת אחרי הרצון הטבעי והמשיכה שלהם. הם הציגו קונפליקט גדול.

במפגש ראיתי איך אנשים נמצאים במצבים לא פשוטים, ואיך כל אחד מהם מנסה ל"הסתדר" ולמצוא פתרון ולא לוותר. ראיתי אנשים שבשביל אחרים (הילדים) מוותרים על רצונם – דבר הראוי להערכה, וגם הסיפור של הנשוי שבתהליכי גירושים נבע מ"כנות" יתר ולא מאנוכיות, וזה דבר הראוי להערכה.

אליאב

10הסיכום של מ'

בדרך כלל אני לא מצפה שישימו לב אליי או שיתנו לי יחס מיוחד, אבל נעים שיש בקבוצה הרבה אנשים אכפתיים שאכן נותנים להרגיש כמו דג במים

זו הפעם הראשונה שאני משתתף במפגש בתל אביב. הודות לשניים שהכירו לי את הקבוצה, השתתפתי בעבר בפיקניק בדרום ובשבת כמוך האחרונה. את השבת אהבתי מאוד, וגם בפיקניק גיליתי אנשים טובים ונחמדים. בסיומו של הפיקניק אני זוכר שאחד מהם אמר: ״תבוא גם למפגשים אצלנו בתל אביב״. למעשה עד עתה לא הזדמן לי לבוא בגלל הלימודים, אבל אלו הסתיימו ויש לי יותר זמן פנוי. החלטתי לבוא למפגש כדי לפגוש את כל האנשים שאני כבר מכיר, ואולי גם אנשים חדשים.

יתר על כן, תוכנו של המפגש סקרן אותי מאוד – אני בעצמי הייתי בעבר בקבוצות סגורות שבהן שיתפו החברים כל מיני סיפורים אישיים. ידעתי שאני עומד לשמוע את סיפור חייהם המורכב של שלושה דוברים, את לבטיהם ואת התמודדויותיהם עם לחצים ודחפים. הייתי בטוח שלא יהיה משעמם, אפילו העברתי את מקום מושבי מהשורה האחרונה לשורה הראשונה. ואכן, לא התאכזבתי.

אני מודה שאני ביישן ולא מדבר הרבה בחברת אנשים. להשתלב בחברה ולהיות מעורה בה – זה דבר שלוקח זמן, לפחות בשבילי. בדרך כלל אני לא מצפה שישימו לב אליי או שיתנו לי יחס מיוחד, אבל נעים שיש בקבוצה הרבה אנשים אכפתיים שאכן נותנים להרגיש כמו דג במים.

נראה לי שהדבר המשעשע ביותר שהיה לי בכל הערב היה ניפוח הבלונים בתחילת המפגש. זה הצריך ריאות חזקות מלאות באוויר, ובהתאם קול פיצוצם הרקיע שחקים J

מ׳

04הסיכום של ארי

אני זוכר שבפעם הראשונה שהגעתי, הייתי חושש ומפוחד. בקושי דיברתי עם שני אנשים ועזבתי מיד בסיום המפגש. הפעם הגעתי ולא ידעתי למי להגיד שלום קודם

המפגש הזה היה חגיגי במיוחד. המיקום המיוחד גם נתן תחושת חגיגיות, ואפילו סוג של התעלות. היה נעים לשבת בצוותא, לראות עוד ועוד פנים חדשות, לשמוע על עוד ועוד הישגים של הארגון, ואפילו דבר התורה העשיר לנו את המפגש.

לאחר מכן עלו שלושה חברים לספר את סיפורי חייהם ולענות לשאלות. הסיפורים האישיים של כל אחד מהדוברים היו מרגשים ונוגעים ללב. אני חושב שכל אדם היה מתרשם מהסיפורים הכול כך נוגעים ללב, אבל אני כהומו שחווה את ההתחבטויות והקשיים של אדם המורכב מדברים סותרים, הרגשתי הזדהות עמוקה מאוד עם המספרים.

רבים מההומואים הצעירים עוסקים בדילמה הקשה של בחירת דרך. האם אפשר להתחתן? האם זה חסר סיכוי? מה הסיכונים ומה הסיכויים? לעניות דעתי, למפגש הייתה חשיבות רבה להרחבת הידע והמודעות של כל מתלבט בנוגע לצעדים שהוא שוקל לעשות. גם אני, שאני מרגיש די מגובש בנוגע לדרך שבה אני הולך, לקחתי תובנות חשובות מהמפגש הזה והן מחזקות אותי מאוד.
בדרך חזרה הביתה, עם עוד שני אנשים יקרים מהמפגש, הרהרתי בכך שמלאו שנתיים מאז הגעתי בפעם הראשונה לכמוך. אני זוכר שבפעם הראשונה שהגעתי, הגעתי עם עוד חבר שהסכים ללוות אותי והייתי חושש ומפוחד. בקושי דיברתי עם שני אנשים ועזבתי מיד בסיום המפגש. הפעם הגעתי ולא ידעתי למי להגיד שלום קודם, והלב שלי מתרחב כל פעם ממראהו של חבר אחר. כמה השתניתי בשנים האחרונות.

מצאתי מקום שאני מרגיש בו נעים ומשוחרר בעורי שלי. מצאתי חברים מקסימים ושותפים נאמנים וחזקים לדרך המפרכת והמופלאה הזו של יהודי מאמין ושומר תורה המצוות שרוצה זוגיות רוחנית משמעותית בחייו. אני מאחל לכולנו שנזכה לחגוג יחד עוד אין-ספור ימי הולדת מתוך בריאות שמחה ונחת! מזל טוב כמוך!!!

אני מאחל לארגון ולעומדים בראשו רק בריאות, שמחה, הצלחה, עושר ואושר, ויהי רצון שיזכו תמיד להיות עוסקים בצרכי ציבור באמונה ולהפיץ אהבת השם ואהבת אדם  בעולם.

להתראות במפגש הבא,

ארי

06הסיכום של אלנתן

אני מקווה שתרמתי אפילו לאדם אחד בלבטים ובמאבקים המשותפים לכולנו. לי זה עזר מאוד, והפעם הזו הייתה ממש נשימת אוויר צח בשבילי

זה היה ערב מרגש במיוחד בשבילי. לשבת מול כל כך הרבה מהאחים שלי ולשתף אותם בסיפור שלי זו הייתה חוויה מטלטלת ומזככת.

אני מקווה שתרמתי אפילו לאדם אחד בלבטים ובמאבקים המשותפים לכולנו. לי זה עזר מאוד כמו שעוזרת לי כתיבת הבלוג בכל שבוע. במהלך החיים הרגיל אני כל כך עמוק בארון, והפעם הזו היא ממש נשימת אוויר צח בשבילי. זה גם גרם לי לחשוב על שאלת מיליון הדולר, והגעתי למסקנה שאם כן הייתי יודע את האמת על עצמי אז – לא הייתי מתחתן בלי ידיעת אשתי כי זו הייתה ממש גניבת דעת.

מי יודע איך היו הדברים מתגלגלים.

מחכה בכיליון עיניים לפעילות הבאה שאוכל להגיע אליה.

אלנתן

החגיגה הייתה רבה במפגש שבט:

חגגנו יום הולדת 4 לכמוך – היו בלונים, הפתעה אישית לכל משתתף, וגם הייתה עוגה טעימה.

11
בחנות הסמוכה למקום המפגש מצאנו את זה

ציינו את המפגש ה-50 של כמוך – כבר ארבע שנים כמוך מארגנת מפגשים איכותיים ומעניינים בכל חודש ובקביעות, והמפגש הזה היה המפגש ה-50.

חילקנו תעודת הוקרה לאדם שבזכותו הגענו עד הלום – כמו בשנה שעברה, גם השנה הודינו לאדם שתרם תרומה ניכרת להומואים הדתיים ובזכות פועלו בעבר אנו קיימים היום ועל פועלו בעבר בינינו את הקומה שלנו. והפעם חילקנו תעודת לישי מאיר – מי שהקים וניהל את הפורום הראשון להומואים דתיים, פורום גייז דתיים בוואלה, ומי שהיה מהראשונים שנפגש עם רבנים ושוחח עמם בנושא ההומוסקסואלי.

ישי כיבד אותנו בהשתתפותו וגם נשא דברים אחדים ושיתף מהקורות בימים ההם.

birthday_featured3-new
תודה לאורי על העיצוב

שמענו את סיפורם האישי של שלושה הומואים דתיים נשואים – לכל אחד מהם סיפור שונה וזווית שונה. האחד לא סיפר לאשתו וגם אינו מתכנן לספר. השניים האחרים סיפרו לנשותיהם, והאחד בתהליך גירושין לבקשת האישה, והשני מצא נוסחה לחיים משותפים עם אשתו. השלושה שתפו בהחלטה להתחתן ולהקים משפחה, בחייהם המורכבים, ברגע הגילוי של האישה (שניים מהם), מה הסיבה שלא יספרו לאישה (אחד מהם) מה צופן להם העתיד, ומה היו עושים לו הזמן היה חוזר אחורה. היה זמן לשו"ת מהקהל.

המפגש היה בתאריך ט"ז בשבט תשע"ה, 5 בפברואר 2015 למניינם, יום חמישי, בתל אביב (במקום חדש ומרווח יותר).

פרטים מדויקים על מיקום המפגש נמסרו רק לחברי רשימת התפוצה שלנו. רוצים להצטרף למפגש הבא? צרו עמנו קשר: kamoha.or@gmail.com

שימו לב: למען שמירה על צביון הקבוצה ולמען הנוהל התקין, אין להביא חבר חדש מבלי לעדכן אותנו מראש. ובמילים אחרות: הבאה של חבר חדש למפגש – רק באישור מפורש שלנו.

4 תגובות

תגובות בפייסבוק

להגיב על טל לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

  1. שימו לב כל המפגשים האחרונים היו בתל אביב, כניראה שאין כח לאנשים להגיע לירושלים.
    חבל מאוד אני מאמין שיש עוד המון שרוצים להגיע אבל בטח שלא לתל אביב….

    1. הסיבה שבזמן האחרון המפגשים היו בתל אביב היא שהמקום שבו היינו בבירה נסגר, ולקח לנו הרבה זמן למצוא מקום חלופי שעונה על כל צרכינו. תהילות לא-ל מצאנו אחד כזה ממש לא מזמן, ומפגש אדר או סיוון יהיו בבירה (יש כל מיני שקיולים בבחירת המיקום כמו הנוחות של האורח שמגיע למפגש ועוד שיקולים).
      אגב, למען הדיוק – המפגש הקודם לא היה בתל אביב אלא בצפון, ומפגש תשרי גם הוא לא היה בתל אביב.

  2. "מה צופן להם העתיד, ומה היו עושים לו הזמן היה חוזר אחורה."

    הפסדתי את המפגש הזה. מה אמרו הדתיים הנשואים שהם היו עושים אם ניתן היה להחזיר את הזמן לאחור ?

    1. הרבה אנשים הפסידו את המפגש והיו רוצים לדעת מה היה. נשמח מאוד לקבל כתובות מייל בדויות או דרך אחרת לתקשר עם שלושת הבחורים שספרו את הסיפור שלהם..