גן אירועים יפצה זוג לסביות בשל סירובו לאפשר להן לחגוג את חתונתן | כל-מיני

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור גן האירועים במושב יד השמונה, שם טענו שצביונו הדתי של האולם והמושב אינו מאפשר את קיום האירוע

(עוד בעניין: ביהמ"ש: אולם אירועים חייב לאפשר גם חתונות חד-מיניות)

חתונה גן אירועים אולם אירועים

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בשבוע שעבר את ערעור גן האירועים במושב יד השמונה על חיובו לשלם לזוג לסביות פיצויים בשל סירובו לקיים במקום את מסיבת חתונתן.

בית המשפט קבע כי בסירובו לערוך את מסיבת החתונה בשל נטייתן המינית של בנות הזוג, הפר גן האירועים את חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים ובכניסה למוקמות בידור ולמקומות ציבוריים. השופט משה יועד הכהן דחה את טענות גן האירועים כי זכותם של חברי מושב יד השמונה – ברובם הגדול יהודים משיחיים ונוצרים אוונגליסטים – להימנע מעריכת אירועים שאינם עולים בקנה אחד עם אמונתם. הוא הותיר על כנה את החלטת בית משפט השלום לחייב את גן האירועים לשלם לבנות הזוג, טל יעקובוביץ' ויעל בירן, פיצויים בסך 60 אלף שקלים בתוספת 15 אלף שקלים שכר טרחה. כמו כן, חייב השופט את גן האירועים ביד השמונה לשלם עוד 15 אלף שקלים שכר טרחה לבנות הזוג בשל הגשת הערעור.

התובעות נישאו בשנת 2008 באנגליה בנישואים אזרחיים וביקשו לערוך לאחר מכן מסיבת חתונה למשפחותיהן וחבריהן בישראל. הן פנו לאולם האירועים ביד השמונה, וסיכמו עם בעלי המקום על עריכת האירוע. כאשר הבינו מנהלי יד השמונה כי מדובר בחתונה של זוג לסביות, הודיעו להן כי אינם עורכים אירועים לזוגות חד־מיניים והזמנתן בוטלה. לבסוף, ערכו השתיים את החתונה בקיבוץ צובה.

לאחר מכן הגישו בנות הזוג תביעה נגד גן האירועים ביד השמונה, באמצעות עורכת הדין עירא הדר, המתמחה בזכויות הקהילה הגאה, בה טענו כי הושפלו בשל נטייתן המינית. במהלך התביעה הבהירו מנהלי יד השמונה כי לפי אמונתם הומוסקסואליות הינה "תועבה". הם ביססו את הגנתם על פסוקים מהתנ"ך ומהברית החדשה, וטענו כי העסק שלהם הוא בעל צביון דתי ויש לאפשר לו לסרב לקיים חתונה חד־מינית. הם אף הוסיפו כי אם ייכפה עליהם לערוך אירועים להומואים ולסביות הם יאלצו לסגור את האולם.

בתשובה לערעור הבהירו בנות הזוג כי כלל לא ביקשו לערוך אצל המערערת טקס חתונה – אותו ערכו בלונדון – אלא רק מסיבת חתונה סולידית בצהרי היום, נטולת סממנים של טקס חתונה. אולם לדבריהן, בשל נטייתן המינית, מנהלי גן האירועים כלל לא טרחו לברר את אופי האירוע. עוד טענה עורכת הדין הדר כי גן האירועים משתמש בדתם של תושבי היישוב כעלה תאנה להצדקת יחסו המחפיר לבנות הזוג.

לדבריה, לא השקפה דתית לגבי מוסד הנישואים גרמה לגן האירועים לסלק ולבזות את בנות הזוג, אלא השקפה הומופובית בלבד. היא אף הפנתה לתצהיר של מזכירת יד השמונה, שציינה כי "ארגון הומו לסבי לא יכירנו מקומו בבית ההארחה של היישוב גם לא לעניין קיום יום עיון גרידא ולו אפילו שלא בנושאי הומו לסביות, אלא אפילו בנושאים שאינם קשורים דווקא בהם אלא בנושאים כלליים לגמרי. עצם היות הארגון הומו לסבי לא יוכל לשכור אף לא חדר הרצאות ביישוב".

"לא יכולה להיות מחלוקת כי המערערת מספקת שירות ציבורי, וכי דחיית בקשתן של המשיבות לקיום אירוע של מסיבת חתונה בעסקה של המערערת באה על רקע נטייתן המינית", כתב השופט בפסק הדין. בנוסף, קבע כי גן האירועים אינו יכול להיתלות בסעיף לחוק לפיו אין רואים הפליה "כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי".

השופט הבהיר כי "אין מדובר בעסק דתי המעניק שירותי דת ואין מדובר במקום שהדת מגדירה את אופיו ומהותו, אלא בעסק שאין לו, באופן בו הוא מציג את עצמו כלפי הציבור, כל זיקה לדת כלשהי". לדבריו, "זכותם של מפעילי המערערת לדבוק בעיקרי אמונתם ולבטא אותם, שעה שהן מנהלים עסק מן הסוג האמור, נעצרת בקו הגבול שמתווה חוק איסור הפליה, ואין המערערת רשאית להפלות את מי שמבקש להשתמש בשירותיה, על רקע השתייכותם הדתית או נטייתם המינית".

(הארץ, כ"ו בסיוון תשע"ד, 24 ביוני 2014)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.