האם אין רבנים שמתירים זוגיות עם גבר בתנאים כלשהם? | שאל את הרב

הרב הראל אמר כי אינו מכיר רבנים שמתירים זוגיות עם גבר תחת תנאים מסוימים. השואל מביא ציטוטים להיתרים כאלה, והרב הראל משיב לו ב-6 סעיפים

(עוד בעניין: יש להדיר זוג הומואים שקיבל היתר בהדרכה פרטית מרב לזוגיותם?)

הרב ארלה הראל
הרב ארלה הראל

השאלה:

שלום,

הרב התבטא באחת התשובות שלו כאן שהתאמץ וניסה לקבל שמות של רבנים המתירים זוגיות עם גבר תחת תנאים כלשהם או אף לקבל מהם שיחה חסויה או רשימת מקורות, ולא מצא. כמו כן, הרב כתב שניסה לפנות אל אותם רבנים ה"חשודים" בעיניו כנותני ההיתר ונענה בשלילה מוחלטת.

לא צריך ללכת רחוק מידיי. כאן באתר כמוך פורסמו ציטוטים ותשובות של רבנים המתירים זוגיות עם גברים, כך לכאורה הרב מדן כותב כאן:

"אפשר שיהיה להם חבר לחיים, אך ללא קרבת בשר עימו", ואף "ניתן למשוך את גדרי האיסור עד קצה גבול החומרה, אך דומה שאין להחמיר עם מי שאין פורקן כשר לכוחותיו המיניים, שהרי כל חומרה עלולה להוליד קולא אצל מי שיתייאש מיכולתה של ההלכה לענות על צרכיו הבסיסיים".

הרב בני לאו:
"אין היתר לגזור על בני אדם חיי בדידות. עצם היציאה מן הבדידות אל חיי הזוגיות היא הצלת חיים של ממש. ראיתי הרבה אנשים בודדים בחיי הקצרים, ואני יודע שפעמים רבות הם בסביבת סיכון גבוה. גבר שאינו מסוגל לחיות בזוגיות של אמת עם אישה (או להפך) נידון לחיי בדידות שעשויים להיות עבורו גזר דין מוות. ההלכה מכירה היטב את מושגי 'פיקוח נפש' ועושה בהם שימוש רחב עד כמה שאפשר. גם 'ספק פיקוח נפש' דוחה שבת. גם בסוגיה זו אנו צריכים להשתמש באותה מערכת מושגית ולא לפחד להגדיר את המציאות של הבדידות כ'ספק פיקוח נפש'. ההגדרה הזו מחייבת אותנו (בני משפחה, מחנכים ורבנים) לעשות כמה שביכולתנו כדי שהאנשים החיים בסביבתנו יצאו מאפילה לאורה וממוות לחיים. הבדידות היא סם מוות והזוגיות הנאמנה היא סם חיים. ובחרת בחיים."

הרב שרלו:
"נסה ללכת בדרך זו. נסה למצוא את הדרך הכי-פחות גרועה, לא לחצות קווים, למצוא את מה שאתה מבקש בד בבד עם הנאמנות לתחומים האחרים שאתה מבקש, כגון לקשר עם ריבונו של עולם ולעולם ההלכה." וכן " 'זוגיות' היא דבר לא מוגדר. דווקא משום כך יש לך אפשרות לנווט בין האפשרויות השונות, בתוך הקווים ובלי לחצותם."

הרב לוביץ:
"ראוי שתשתדל ליצור קשר עם בן זוג שאכן יהיה מעוניין כמוך למעט באיסורים ככל הניתן."

במידה ויתברר כי הרבנים שצוטטו עומדים מאחורי הדברים שאמרו או כתבו, האם ניתן להסיק כי התשובה שניתנה לשאלה על קבלה לקהילה של זוגות שרבנים התירו להם (ובפרט הרבנים האלו, שהרב בעצמו אמר על אחד מהם לפחות שהוא בקיא בנושא) – לא רלוונטית?

התשובה:

לשואל היקר שלום רב!

1. ראשית, כאמור, בשיח שלי בעל פה, כל הרבנים הנ"ל הסבירו שלא היה בדבריהם משום היתר לזוגיות בין גברים, אלא רק לאמירה כי אם בכל מקרה אדם עושה מעשים אסורים, ודאי עדיף שיעשה מעשים בעלי רמת איסור נמוכה יותר. משל למה הדבר דומה? רופא אשר הלקוח שלו אומר לו שהוא מעשן שתי חפיסות ביום, ואיננו מסוגל להפסיק, יאמר לו הרופא החכם – אז תעשן חפיסה אחת ביום. וכי התיר לו הרופא דבר זה? וכי הוא לא יינזק מכך? ודאי שכן, אלא, במצב שנוצר, אנו מחפשים את הרע במיעוטו;

2. גם אם הרבנים הנ"ל או מי מהם אכן התכוון להתיר זוגיות כזו, אזי החובה עליו לספק מקורות לחידוש גדול כל כך, שבסברה פשוטה הוא הפוך לשורת ההלכה;

3. מעבר לכך, הרשה לי לשאול אותך מה היית עושה אם בנושא רפואי מסוים הייתה עמדה ברורה של כל גדולי הרופאים, ורופא אחד או שניים, שאינם מגדולי הרופאים, היו אומרים אחרת, וכאמור, בלי לספק שום הוכחה לדבריהם? האם גם אז היית נתלה בדעתם ומזיק לעצמך? האם דעתם היתה נחשבת קבילה באיזה שהוא פורום משפטי (למשל) או בבית חולים כל שהוא?

ובכן, גם במקרה דנן, כל גדולי הרבנים, גם הפתוחים ביותר בהם (כדוגמת מו"ר הרב אהרון ליכטנשטיין, הגרנ"א רבינוביץ', ועוד), מתנגדים התנגדות נחרצת, וטוענים כי אין היתר כזה כלל, וזהו מעשה אסור לגמרי. אז גם אם אחד מן הרבנים הנ"ל אכן התיר, דעתו אינה נחשבת בניגוד לכל גדולי ישראל. ואני חייב להדגיש שאין בדבר הזה משום זלזול ברבנים הנ"ל. כולם גדולים וחכמים, ודאי גדולים ממני, אך קטנים הרבה מכל זקני רבותינו (וגם הם עצמם יודו בזה). הגיע הזמן שנפסיק עם הליצנות הזו, ולא חרבה ירושלים אלא על שהשוו בה גדול וקטן (גמרא מסכת שבת), ועלינו להכיר את גדולינו על פי סדרי הגודל האמיתיים שלהם ולא לטשטש גבולות ומדרגות.

4. מה גם שבעיון נוסף בתשובות הנ"ל, אינני רואה בהם היתר כלל וכלל. נא שוב ועיין בלשונם היטב. בתשובת הרב שרלווודאי שאין היתר, הרב מדן דיבר על קשר ללא כל קרבת בשר (לא רק משכב זכור, אלא כל קרבת בשר, ולא על זה מדובר לענ"ד בשאלה הרלוונטית), וכדומה גם בתשובת הרב לאו והרב לוביץ;

5. נוסף על כך אני מרשה לעצמי להוסיף את הפן האישי – הרבנים הנ"ל, חוץ מגדלותם בתורה, אכן עוסקים בסוגיה ההומוסקסואלית רבות, ועל כך יבורכו. דא עקא, שכמדומני אף אחד מהם לא ליווה כל כך הרבה מקרים כפי שאני זכיתי ללוות. צר לי לומר, אני ליוויתי כעשרים זוגות בחמש השנים האחרונות, שניסו, על פי החלטתם (בלי היתר ממני כמובן), לחיות במודלים כאלו של זוגיות, ולא עלתה בידם. לרוב, הם נכשלו במוקדם או במאוחר במגע גופני אסור, חלקם אף מלא, או שהקשר ביניהם התפוצץ בקול תרועה רמה כי אי אפשר לקיים קשר בין שני אוהבים ללא מגע גופני. אולי אחד לאלף כן, וזה לא הופך זאת להיתר כללי, אלא לכל היותר, להיתר מאד מאד פרטני ויוצא דופן;

6. לסיום משל קטן – מה היית אומר אילו היית מספר לך שיש לי קשר רומנטי עם אשת איש, אנו אוהבים זה את זו, אך קיבלנו על עצמנו לא לקרב ולא לגעת כלל זה בזו, אלא אנו רק מקיימים מערכת יחסים זוגית ללא קרבת בשר? הישר הדבר בעיניך? אני יודע שההשוואה לא מדויקת, אך בכל זאת היא זועקת לשמים.

כל טוב,

ארלה

(רוצים גם אתם לשאול את הרב הראל או רבנים אחרים?
רוצים לקרוא שאלות אחרות שנשאלו?
לחצו כאן)

3 תגובות

תגובות בפייסבוק

להגיב על מגלגל עיניים לבטל

האימייל לא יוצג באתר.