(עוד בעניין: היתר שז"ל למי שפטור מפרו ורבו)
השאלה:
יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן. לא בטוח שיש לה תשובה. אבל אשאל אותה.
ידוע שאחד הסברים לאיסור קיום יחסים הומוסקסואלים הוא באי מילוי מצוות פרו ורבו ומניעת המשכיות הדורות.
אבל מה הדין של גבר (נשוי לאישה) שכבר קיים את מצוות פרו ורבו? הרי גם קיום יחסי מין בין בעל ואישה לא אסורים אם הם אינם מביאים להולדת ילדים.
כפי שאתה מבינים מהשאלה, אני גבר נשוי ואב לילדים ונמשך לגברים.
תודה
התשובה של הרב ארלה הראל:
שלום וברכה!
אכן, אחד ההסברים לאיסור יחסים הו"ס הוא בכך שיחסים כאלו אינם מובילים להפריה.
אבל, אין בכך בכדי להתיר יחסים כאלולמי שכבר קיים מצוות פו"ר, מכמה סיבות:
-
עצם העובדה שיחסים כאלו אינם יכולים להוביל להולדה, היא הסיבה להתנגדות התורה אליה. מיניות בתורתנו הקדושה קשורה קשר אמיץ ליכולת ההולדה. כאשר קבעה ההשגחה האלוקית מציאות כזו, שרק מקשר מיני בין זכר לנקבה יכול להיווצר ילד, היא בעצם אמרה לנו שזה הקשר הרצוי. הווה אומר – הפוך את הסדר, לא מפני שקשר כזה לא מוביל להולדה הוא אסור אלא מפני שהוא לא רצוי, לכן ההשגחה האלוקית של בורא עולם לא איפשרה הפריה מקשר כזה. להזכירך, יש בטבע מצבים בהם רביית בתולין ורבייה אל מינית מעמיד הוולדות לא כן הוא אצל האדם (ובעה"ח העילאיים), שכן כאמור, קשר מיני אמור להיות מבוסס על קשר בין איש לאשה.
-
והראיה לכך מבחינה הלכתית, היא שלאורך כל הדורות היו גברים רבים שקיימו מצוות פו"ר, ונמשכו לגברים, ובכל זאת לא מצאנו מי שיתיר זאת מעולם;
-
יתירה מזאת, הרי למשכב זכור יש עונש (חמור) בהלכה. המשנה, הגמרא, הרמב"ם וכל הפוסקים קובעים שכל מי שעבר על משכב זכור חייב בעונש זה. ולכאורה, לפי דבריך, הרי היו צריכים לקבוע שמי שכבר קיים פו"ר פטור מעונש זה. ולא היא. קמ"ל שאין קיום מצוות פוטר את האדם מן האיסור הכרוך במשכב זכור.
-
ולגבי העובדה שקיום יחסים בין גבר לאשה אינו אסור גם אם אינם יכולים להביא להודלת ילדים, כאמור, זו לא הסיבה, אלא ההיפך – מאחר וקשר בין גבר לאישה הוא הקשר הרצוי בעיני הקב"ה, לכן רק הוא יכול להוביל (לרוב) להולדה; ובמקרים יוצאי הדופן בהם הוא אינו מוביל לכך, הרי זה לא משנה את הקדושה הקיימת בתשתיתו.
לכן לסיכום, אע"פ שזהו כיוון מחשבה מרענן, אין לו אחיזה במציאות ההלכתית. המציאות אותה אתה מתאר, של גבר הנשוי וא ב לילדים ונמשך (רק?) לגברים, היא אכן מציאות קשה, מכל בחינה אפשרית. יש למצוא דרכים להתמודד איתה, אך אין בקושי הזה משום סיבה להתיר את האסור.
אני מאחל לך הצלחה רבה במאבק ובאתגר העצום שאת העומד לפניו,
באהבה,
ארלה
התשובה של הרב יובל שרלו:
שלום וברכה
השאלה הייתה יכולה להיות נכונה לו העובדות היו מבוססות.
איסור משכב זכר אינו קשור בהכרח לשאלת "פרו ורבו", וגם אינו נמצא בתורה בהקשר זה.
זו פרשנות אפשרית לאיסור, אולם אין לה בסיס של ממש. מעבר לכך, אין אנו פוסקים הלכה לאור פרשנויות.
על כן, גם מי שזכה לגדל ילדים ולקיים את מצוות ד' אינו מותר במשכב זכר.
כל טוב וחיזוק
התשובה של הרב ברוך אפרתי:
שלום
הסברים לחוד והלכה לחוד.
הטעמים החביבים שנתנו גדולי הדורות למצוות, אינם באים להתיר שינוי בהלכות בכפוף לשינוי הטעמים. וכפי שכתב הגר"א, שבכל מצווה אפי' מדרבנן, הטעם שכתבו הגדולים בה הוא רק אחד מתוך טעמים רבים, ולכן בביטול טעם אחד אין מבטלים מצווה.
וכן ריה"ל בכוזרי על כך שהמצוות כולן גזירת עליון אלא שיש בהם טעמים הקרובים לשכל.
מצוות איסור משכב זכר היא חמורה, והיא גזירת כתוב.
ואמנם יש טעמים לאיסור וביניהם מה שכתבת, אולם המצווה לא זזה ממקומה גם בביטול איזה טעם שהוא, שכן לא המצווה תלויה בטעם אלא הטעם מייפה את המצווה.
חזק ואמץ בעבודת ד'
(רוצים גם אתם לשאול את הרב הראל או את הרב שרלו שאלה? רוצים לשאול רבנים אחרים?
רוצים לקרוא שאלות אחרות שנשאלו?
לחצו כאן)
המצווה ודאי תלויה בטעם, אלא שאנחנו לא יכולים לדעת אותו.
באיסור הזה התורה אומרת שהיא תועבה. זאת אומרת שאתרי כל ההסברים של טעמי מצוה זו, האיסור הוא עדיין תועבה לפני המקום. וכמו שהתורה נצחית גם זה שזה תועבה נצחית.