דבר המחקר: הומואים דתיים נשואים | העולם האקדמי

פרסום ראשון לממצאים ראשוניים מתוך עבודת הדוקטורט "חוויית החיים של גברים הומוסקסואלים, דתיים הנשואים לאישה" מאת החוקר אייל זק

ייאוש טבעת פחד אימה הסתרה נשוי

ביום שלישי שעבר התארח בפייסבוק של כמוך בחור בשם יהושע – המגדיר עצמו דתי, נשוי והומוסקסואל. יהושע ענה לשאלות הגולשים כהמשך לבלוג שהוא מפרסם באתר זה בנושא זה.

לאור הדברים שהובאו, חשבתי שיהיה זה נכון להסביר את הדברים לעומקם מתוך נקודת המבט המחקרית והאקדמית.

מזה כארבע שנים שאני חוקר במסגרת מחקר הדוקטורט שלי ("חוויית החיים של גברים הומוסקסואלים, דתיים הנשואים לאישה", הפקולטה לרווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה) קבוצה של כעשרים גברים דתיים – חלק מהם חרדים ורובם מקרב הציונות הדתית – הנשואים לנשים ומגדירים עצמם כבעלי נטייה הומוסקסואלית. כבכל מחקר איכותני העוסק בחוויות הסובייקטיביות של משתתפיו, גם מתוך ממצאיו של מחקר זה עולה תמונה מורכבת מאוד ומרתקת לא פחות. כרגע אבקש לגעת בממצאי המחקר העוסקים בנושאים שהועלו בתשובותיו של יהושע בעמוד הפייסבוק:

עניין הקונפליקט בין הדת לנטייה – החוויה הסובייקטיבית העולה מתוך דבריהם של מרבית המשתתפים היא חוויה של חיים בתוך מציאות קונפליקטואלית, ועל כן מפוצלת. מציאות שבה העולם המשפחתי והעולם ההומוסקסואלי אינם נפגשים, אלא ממשיכים להתקיים זה לצד זה. נישואין והקמת משפחה אינם ערובה להתנזרות מגברים, לא כל שכן ל"הכחדת" הנטייה. דווקא הניסיונות להדחיק או להתגבר על הנטייה, הם אלה המעוררים אצל רבים מהם רגשות של חוסר מימוש, מרירות ותסכול, ואף דיכאון וייאוש, העלולים לפגוע בשלום הבית והמשפחה.

הבחירה בנישואין/גירושין – בעוד חלק מהגברים נישא מתוך רצון חופשי ותחושת הזדהות והפנמה של הנורמות והערכיים הדתיים (קיום מצוות "פרו ורבו"), בעבור אחרים ההחלטה להינשא נובעת מחוסר אונים מול הלחץ המשפחתי והחברתי הדורש ללכת בתלם ומתוך החשש מסנקציות חברתיות ומהממסד הרבני.

בשלב מאוחר יותר, גברים אלו עשויים לגלות שחייהם אינם מתאימים להם, ולכן חלק מהם מתגרשים ויוצאים לגבש את זהותם המינית ולמצוא את בחיר לבם. בהקשר זה חשוב גם להדגיש כי משיכה מינית אינה ניתנת ל"ייצור" יש מאין, והקושי של חלק מהגברים לקיים יחסי אישות עם נשותיהם משפיע על מצב רוחה של בת זוגם ובשל כך פוגע ומעכיר מאוד את האווירה בבית.

סוגיית האושר – חלק מהגברים תיאר את חייו באופן פסימי, כמאבק מתמיד לביטחון וליציבות שמלוּוה בתחושות כבדות של אשמה גדולה, פספוס והחמצה. בעבורם זהו מאבק יום-יומי שגובה מחיר נפשי כבד. עם זאת, עלו גם קולות של גברים שהצליחו לפלס את דרכם במציאות קונפליקטואלית זו ולהגיע לקבלה ולהשלמה עם מקומם (כאמור, ע"י פיצול  וקיום שני העולמות בנפרד). לשם כך חלק מהם נעזרים בדת ובכתבי הקודש דווקא כאמצעי לקבלה ולהשלמה עם הנטייה ההומוסקסואלית (על כך אשמח להרחיב בהזדמנויות אחרות).

לסיכום: חייהם של הומואים דתיים ונשואים רבים מאופיינים בחוויה קונפליקטואלית הנובעת מתוך הפער שבין התפיסה הדתית לנטייה החד-מינית. חוויה זו היא סובייקטיבית ומורכבת ותלויה גם באופיו ומבנה אישיותו של האדם. לפיכך, היא אינה ניתנת להמשגה במסגרת מערכת תשובות חד-ערכיות.

אייל זק הוא חוקר ומטפל בתחום הנטייה והזהות המינית, עו"ס קליני (MSW) בעל קליניקה לייעוץ ולטיפול בגבעתיים, ודוקטורנט המתמחה בנושא הקונפליקט שבין הדת לנטייה המינית

19 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. למה לעשות עוול לאישה. בתור אחד שהתגרש לבסוף החלטתי ללכת עם המוח וללשוב על הילדים והאישה.
    אין אפשרות להתגבר או לשנות את ההרגשה של גברים שאוהבים גברים… ועד כמה שהחברה חשובה ומה הם יגידו אנחנו צריכים לחזק אנשים כמונו לקום להגיד את האמת ולהתמודד איתה. תמיד למדנו שהשקר אין לו אגליים ושהאמת תצא במוקדם או מאוחר, אז במקום להבא לעולם ילדים לאישה שתדע אחרי שנים ששכבת עם גברים ולעולם לא תסלח לך על זה, תקומו ותהיו חזקים להגיד אני גאה במי שאני

  2. רפאל, ישנה אמת עמוקה יותר מן הנטייה והיא שאנחנו מחויבים להתגבר ולא לממש את הנטייה שלנו היות וזהו רצון ה'. הדברים חדים ונוקשים אולי אבל הם האמת הכוללת והעמוקה יותר. הדבר נכון לכל אחד מאיתנו וודאי למי שלא מממש את הנטייה.

  3. אם יש אלוהים, הרי שזה העניק לנו חיים לא אידיאלים.
    סבל מתמשך וייסורים נפשיים הם מנת חלקו של גבר הומוסקסואל.

    אין אידיאל בזוגיות הומוסקסואלית,
    וגם לא בזוגיות בין גבר הומו לאישה.
    אם קשר מיני טוב בין הגבר והאישה הוא דבר הכרחי לקיום שלום בית,
    הרי שזוגיות בין גבר הומו לאישה לא תשמור על שלום בית.
    במקרה כזה, עדיף שלא להוליד ילדים, ובעצם לא להכנס לזוגיות כזו מלכתחילה.

    כשחושבים על זה,
    חיים של גבר הומוסקסואל לא יכולים להיות חיים מאושרים.
    לא פלא שרבים מאיתנו מתאבדים.

    1. אנא הורידו את הפסקא הנותנת לגיטימציה להתאבדות
      חיים בזוגיות חד מינית כנה יכולים להביא משהו גדול יותר משני האנשים

      1. אני לא מעודד אנשים להתאבד. הסברתי למה זה קורה.
        אני גם לא פוסל בהכרח חיים בזוגיות חד-מינית.
        אבל לא אוכל לשקר לעצמי במחשבה שזוגיות כזו היא דבר נורמאלי ואידיאלי.
        צריך לומר את האמת הקשה, גם אם לא נוח לשמוע אותה.

  4. דבריו של קודמי אינם מעודדים במיוחד. אני לא בטוח שהעלאתם הנה היתה נחוצה, ולפעמים מוטב לצנזר. היכן האושר? מי באמת מאושר? תביטו סביכם – האם אתם רוצאים איזו דוגמא לאושר מתמשך, לחיים טובים ושמחים? לא אצל סטרייטים ולא אצל מי שהחליטו לחיות לבד או לפרק משפחה ולממש את העדפותיהם. לכל אחד המלחמות היומיומיות שלו, ובכל משפחה ובית בעיות ומצוקות שונות.

    1. למה לצנזר? כי כואב לך לקרא את האמת הקשה והמרה ?

      אם דבריי הצליחו למנוע הולדה של ילד אחד מסכן
      שנקלע למשפחה שאין בה לא אושר ולא שלום בית ולא נאמנות בין בני הזוג,
      הרי שדבריי היו חשובים מאין כמותם.

      אין לנו זכות להרוס את החיים של אנשים אחרים.
      ילדים ומשפחה זה לא משחק.
      מי שמקים משפחה, מחוייב להעניק לה את האידיאל המשפחתי ושלום בית.

      אני מעדיף לחיות לבד או לחיות עם בן זוג,
      מאשר להתחתן עם אישה ולהסתיר ממנה סוד נורא כל כך.

      1. "אין לנו זכות להרוס חיים של אנשים אחרים"??
        הומוסקסואל לא גאה,
        ברגע שאתה קובע שאחרים אל נורמלים, לא לגיטימים,שולל את אהבתם , מכריז עליהם כתועבה, פוסל את זכותיהם לאהוב, להוליד, וגם לקיים יחסי מין- מה בדיוק אתה עושה אם לא הורס חיי אחרים?

        1. אתה מגזים בתאוריך, ומוסיף דברים שבכלל לא כתבתי ולא קבעתי.

          אני לא מעוניין חלילה להרוס את החיים של אחרים.
          אני מעוניין למנוע הרס נוסף כזה בעתיד.
          כשהומוסקסואל משקר לאשתו ומסתיר ממנה את עובדת היותו הומוסקסואל, הוא בסופו של דבר הורס לה את החיים.
          הוא פוגע בשלום הבית, והורס גם את חייהם של הילדים שלהם.
          מוטלת עלינו האחריות והחובה המוסרית להיות כנים עם בני הזוג שלנו טרם הנישואין.
          הבעיה המינית הקשה שיש להומוסקסואלים,
          לא מעניקה להם יד חופשית בלשקר לנשותיהם ולרמות את עצמם במחשבה שאולי כך הם יוכלו לבנות לעצמם חיים "נורמאלים".
          ההסתרה והשקר הם לא פחות מאשר ניצול אנוכי של חייהם של אחרים. וזה מה שהורס לאחרים את החיים.
          מה לעשות, כשבוחרים להקים משפחה, נכנסים לסיפור עוד בני אדם. נדמה לי ששכחת שאנחנו ההומואים לא בני האדם היחידים שיש להתחשב בהם. יש כאן עוד אנשים שגם עליהם צריך לחשוב.

          אני קבעתי דבר פשוט וחשוב מאד:
          להסתיר מהאישה את האמת זה מעשה לא מוסרי שאסור לעשות.

    1. כשחושבים על זה וקוראים בתורה את ספר ויקרא פרק כ' פסוק י"ג:
      ""וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" ",

      מתקבל הרושם כי אלוהים מעדיף אותנו דווקא מתים,
      מאשר שנחיה ונחטוא ביחסי מין הומוסקסואלים,
      מה שיוצר בעיה ערכית קשה מאד בספר הזה.

      1. יקירי, ה"טענה" שלך "נכונה" באותה המידה בעוד הרבה דברים שעליהם מופיע עונש מוות. לאו דווקא לגבי הומואים. גם לגבי חילול שבת "מתקבל הרושם כי אלוהים מעדיף אותנו דווקא מתים, מאשר שנחיה ונחטא".
        אתה אדם דתי? אני שואל כי הטענה שלך קצת מוזרה.

        1. שלום עמית,

          אני מסכים איתך בהחלט שהטענה שלי נכונה באותה המידה גם על דברים רבים אחרים, ובמיוחד על חילול שבת.
          הטענה שלי לא מוזרה. היא טענה קשה מבחינה מהותית.
          אני כבר לא אדם דתי. אני לא מאמין אדוק במיוחד, אבל אני גם ממש לא אתאיסט אדוק. אני לא יודע מה אני כן.
          אני רק מבין שהתורה כפי שהיא כתובה ומנוסחת,
          מציגה בפנינו פגם ערכי שאף אדם (כולל סטרייטים) לא יכול לחיות איתו.
          ולכן התרחקתי מהתורה.

    1. להומו,

      מה אתה ואשתך לעתיד תעשו אחרי שילדיכם יגדלו ויעזבו את הבית?
      האם תתגרשו ?
      כיצד תוכלו לשמור על שלום-בית ויחסים טובים ביניכם,
      אם אתם לא נמשכים מינית (פיזית) אחד אל השניה?

  5. גאה או לא גאה.
    האיסור בתורה הוא בעיקרו איסור חברתי, לא נאמר שזה תועבת ה' כמו שאר התועבות, ולכן מבחינה מסוימת כל עוד זה לא נעשה כאקט של הפקרות מינית, אין בכך בעיה מבחינה תורנית.

    1. יאיר, מניין החלוקה הזו בין איסור חברתי ללא חברתי? היכן היא מגובית הלכתית? וכתוב מפורש "תועבה". מניין החילוק בין תועבת ה' לתועבה?

    2. נוסח הכתוב בתורה לא מבחין בין משכב זכר שנעשה מתוך הפקרות מינית, לבין משכב זכר שנעשה מתוך קשר זוגי רציני בין 2 גברים.
      בכל מקרה התורה גוזרת עונש מוות על מי שמקיים יחסי מין הומוסקסואלים.
      התורה לא מרחמת בכלל על הומוסקסואלים,
      מה שיוצר בעיה תורנית קשה מאד להומואים שמאמינים בתורה.