הרב אבינר מציג: 17 שאלות על הומוסקסואליות | הלכה

מה יחס התורה לגבר החי עם גבר חיי אישות? מדוע הפסיכולוגים בעולם קובעים שגם חיים כאלה הם נורמליים? האם יחוד אסור בין בעלי נטיות הפוכות? ומה דין נטייה הפוכה בנשים? כל התשובות לכל השאלות

(עוד בעניין: הרב אבינר חוזר בו מדבריו ש"כל אחד יכול להשתנות")

הרב אבינר
הרב אבינר

ש: מה יחס התורה לגבר החי עם גבר חיי אישות?

ת: איסור חמור מאוד מחייבי מיתות בית דין (ויקרא יח כב. כ יג). וגם נקרא תועבה (ויקרא יח כב).

ש: אבל זאת המציאות שיש אנשים עם נטיה כזאת?

ת: בודאי. עצם העובדה שהתורה אסרה מעיד על כך שיש נטיה כזאת, אבל היא מצווה להתגבר עליה, כעל שאר יצרים רעים.

ש: אבל אולי אי אפשר להתגבר?

ת: לאדם יש בחירה חופשית. ואם ד' ציוה סימן שזה אפשרי. בדומה לזה אמר הפילוסוף קנט: אתה חייב ,סימן שאתה יכול. רוב המקיימים חיים של נטיות הפוכות, אינם מנסים להתגבר, אלא מטיפים אידיאולוגית לחופש בתחום זה. במשאל בין אנשים כאלה, אם הם מוכנים להפוך את נטייתם לרגילה בעזרת תרופה פשוטה ובלי מאמץ, הסכימו לכך רק 5% מהנשים ו14% מהגברים (אנציקלופדיה הלכתית רפואית לרב אברהם פרופ' שטיינברג ד 718-702. להלן: אנצ'). וכבר כתב הגר"מ פיינשטיין באריכות שחטא זה הוא יצרי ורצוני (שו"ת אגר"מ ח"ד ס' קטו).

ש: אבל הפסיכולוגים בעולם קובעים שגם חיים כאלה הם נורמליים?

ת: הפסיכולוגים צריכים לעסוק במלאכתם ולא במלאכה שאינה שלהם, כלומר קביעת אמות המידה של הטוב והרע. זו מלאכתו של רבונו של עולם. עיין מורה נבוכים א א. לגופו של עניין, בעבר סברו הפסיכיאטרים שזו מחלה, אחר כך החליטו שזו סטייה מינית, לבסוף עקב לחצים כבדים של קבוצות בעלי נטיות הפוכות, קיבלה החברה הפסיכיאטרית האמריקאית החלטה שזה נורמלי ויש למחוק אותה מספר האיבחונים של מחלות נפשיות, DSM: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders , ברוב של 60% נגד 40%. אבל במקביל בסקר שנערך באותו זמן בין 2500 פסיכיאטרים, 69% סברו שיש להתנגד להחלטה זו ולהמשיך להתייחס לזה כאל מחלה. בסיכום, זו החלטה פוליטית ולא מדעית (אנצ').

ש: אם לכל כך הרבה אנשים יש נטיות הפוכות, האם אין זה סימן שזה נורמלי?

ת: לצערנו לא. ולגופו של עניין, בדו"ח קינסי Kinsey המפורסם משנת תש"ח נקבע ש4%- 6% הם בעלי נטיות הפוכות. אבל במחקרים המאוחרים הוכח שאלו נתונים מוגזמים ורק 1% הם כאלה (אנצ'). בדו"ח קינסי יש ניפוח מגמתי של מספרים.

ש: אם הם כל כך מועטים, איך הצליחו להפעיל לחץ כה כבד לשינוי ההגדרה ב-DSM?

ת: כי הם קבוצת לחץ חזקה מאוד, קולנית ותוקפנית במיוחד, ובעיקר בארה"ב. למשל, כיון שהם קבוצת סיכון גבוהה מאוד למחלת האידס, הם נלחמים בדרכים מגוונות להשגת זכויות יתר ביחס למחקר, טיפול ואישפוז, יותר מאשר חולים במחלות קשות אחרות (אנצ' ב 169). כמובן, אנו בעד שיתרפאו, אבל לא זה הנושא.

ש: האם אין לאדם לחיות באופן טבעי?

ת: הסגידה לטבע היא ההשקפה האלילית. אנו אומרים שיש לאדם לחיות על פי הטוב ועל פי דבר ד', וזה הטבע האמיתי של האדם, ואכן זה גם איסור לגוי ונכלל בז' מצוות בני נח (סנהדרין נה א. רמב"ם מלכים ט ו).

ש: ובכל זאת יש הרגשה שמשהו השתנה בעשרות השנים האחרונות?

ת: התורה לא השתנתה, הטוב לא השתנה, והאדם לא השתנה. מה שהשתנה הוא שהמתירנות התעצמה מאוד בתחום יצרא דעריות, הכל נעשה מותר והכל נעשה קדוש. אפילו משכב בהמה הוסר מן ה-DSM ונחשב כהתנהגות חלופית תקינה.

ש: התופעה של נטיות הפוכות לא חדשה?

ת: לא. היתה נהוגה אצל דור המבול ואפילו כתבו כתובה (ב"ר כו טו), אצל אנשי סדום ועמורה (בראשית יט ה), אצל מצרים וכנען (ויקרא יח ג) ועוד. אבל בעם ישראל היתה נדירה, מלבד פילגש בגבעה (שופטים יט כב), רחבעם (מלכים א יד כד) ועוד כמה. הוכחה לכך, שהשולחן ערוך שרק מביא הלכות נפוצות, אינו מזכיר נטיות הפוכות, ואפילו כותב בפירוש שלא נחשדו ישראל על כך, לכן ייחוד בין שני גברים מותר (קידושין פב א. שו"ע אה"ע כד א).

ש: לאור זאת, האם יחוד אסור בין בעלי נטיות הפוכות?

ת: אכן, כך כותב השולחן ערוך שבדורות שיש תופעה כזו, יש להתרחק מייחוד (שם). וכן כתב מרן הרב קוק שבארץ ישראל יש להתרחק מן הדין ושיש לחקור אחר המנהג (שו"ת דעת כהן סי' ג. ועיין אוצה"פ כד ס"ק ג). והכל תלוי במציאות (ב"ח אה"ע כב. חכמ"א קכו יד. ח"מ כב ס"ק ו).

ש: יש דתיים בעלי נטיות הפוכות שטוענים שאם הם מקיימים יחסי אישיות לא כפי הדרך הרגילה אצל אותו סוג של אנשים, אז מותר הדבר.

ת: ודאי אסור! "דרך איברים", "הוצאת ז"ל" ועוד. ואפילו הרהורי עבירה כשלעצמם אסורים (ברכות יב ב. סהמ"צ לרמב"ם ל"ת מז. חינוך שפז). והרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כט א).

ש: אם טעם האיסור הוא כדי לקיים פריה ורביה, הרי ממילא לא יתחתנו עם אשה?

ת: קודם כל, אפשר להתרפא על ידי טיפול מתאים. אך לגופו של עניין, מניעת פריה ורביה אינה הסיבה, שהרי מי שאינו מקיים מצוה זו לא חייב מיתה. אלא זה איסור עצמי ותועבה. אגב, הגר"מ פיינשטיין מוכיח שהפירוש על התורה המיוחס לר"י החסיד הוא זיוף עקב טענתו שאיסור משכב זכור הוא רק בגלל מניעת פריה ורביה (שו"ת אגר"מ יו"ד ח"ג סי' קטו).

ש: אם זה איסור כה חמור ותועבה, מה דין אשה שהתחתנה עם אדם כזה, ולא ידעה שהוא כך?

ת: הקידושין בטלים מדין מקח טעות (שו"ת אגר"מ אה"ע ח"ד סי' קיג). וגם אם ידעה, אך אחרי הנישואים זה מאוס עליה, חייב הבעל לתת לה גט (פסק ב"ד רבני ת"א ה' אב תשנ"ט).

ש: האם אמנם זה ניתן לריפוי?

ת: כן. אמנם טוענים שיש ניסו ונכשלו וגם ניזוקו. אך ראשית כל ,לחלק מהם היו בעיות נפשיות חמורות אחרות והן שהכשילו את הטיפול. שנית, טפלו בשיטת פסיכולוגיות לא מתאימות. צריך פסיכולוג מומחה בתחום הזה. השיטה הרפאראטיבית נותנת תוצאות טובות מאוד. באמריקה אלפים נרפאו דרכה ומקיימים כל שנה כנסים יחד. גם בארץ רבים נרפאו והקימו בתים לתפארת ומאוהבים בנשותיהם.יש לפנות לקו סיוע "עצת נפש" כדי לקבל מידע: 026541899, ימים ב ד ה 23:00-22:00, וכן יש מידע רב באתר עצת נפש.

ש: האם זו מחלה מולדת או נרכשת? התנהוגית, התפתחותית, הורמונלית, מורפלוגית או מוחית?

ת: יש דעות שונות. עד היום אין הוכחה שיש גורם ביולוגי. השיטה הרפאראטיבית טוענת שזה כשל בחינוך לגבריות. אך כאמור לעיל, אין זה משנה מבחינת עבודת ד', כי לאדם יש בחירה חופשית ועליו להתגבר על יצרו. לפעמים זה קשה ולפום צערא אגרא, גם הטיפול לפעמים קשה ולפום צערא אגרא, ולבסוף יש אושר גדול של זוגיות ומשפחה.

ש: האם זה נכון שלנשים אין איסור של חיי אישות בנטיות הפוכות?

ת: ודאי אסור, ונפסק ברמב"ם (איסורי ביאה כא ח) ובשולחן ערוך (אה"ע כ ב), אך של גברים יותר חמור.

ש: האם אשה שנהגה בזה וחזרה בתשובה אסורה לכהן משום זנות?

ת: כך סוברים התוספות (שבת סה ב ד"ה פסולות. יבמות עו א ד"ה המסוללות).

ש: למה חיי נטיות הפוכות נקראו תועבה?

ת: חז"ל דרשו "תועבה": "תועה אתה בה" (נדרים נא א), כלומר טעות בכתובת, שבמקום להתחתן עם אשה, מתחתן עם איש, ובודאי מלבד שזה איסור עצמי חמור ומאוס, הוא הורס יישובו של עולם, שכך לא יוולדו ילדים (חינוך רט).

והתקדשתם והייתם קדושים.

(סרוגים, ט' באלול תשע"ד, 4 בספטמבר 2014)

7 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ״ת: כן. אמנם טוענים שיש ניסו ונכשלו וגם ניזוקו. אך ראשית כל ,לחלק מהם היו בעיות נפשיות חמורות אחרות והן שהכשילו את הטיפול.״
    והנה הוא מאשים את המטופל בכישלון.

    ״שנית, טפלו בשיטת פסיכולוגיות לא מתאימות.״
    דבר שמראה כמה הטיפולים בעיתיים אפילו מנקוגת מבטו של מי שמאמין בהם.

    ״צריך פסיכולוג מומחה בתחום הזה.״
    אין דבר כזה נו באמת.. בחיים לא תמצא קורס למתן טיפול לשינוי נטייה באוניברסיטה.

    ״השיטה הרפאראטיבית נותנת תוצאות טובות מאוד.״
    ממש.. 0%~3%~10% אחוזי הצלחה כלשהי ואלו גם מוטלים בספק, לפי דיווח מטופלים.

    ״באמריקה אלפים נרפאו דרכה ומקיימים כל שנה כנסים יחד. גם בארץ רבים נרפאו והקימו בתים לתפארת ומאוהבים בנשותיהם.יש לפנות לקו סיוע "עצת נפש" כדי לקבל מידע: 026541899, ימים ב ד ה 23:00-22:00, וכן יש מידע רב באתר עצת נפש.״
    שמענו על האקסגייז אך גם על האקסאקס גייז. אמריקה ממש לא אמינה שם.
    מעניין שאי אפשר למצוא את האנשים האלו שמדברים עליהם שהצליחו בטיפול.
    חוץ מזה כמות המידע הכוזב באתר שלהם מרקיע שחקים..

    תכלס, מי שמחפש מידע על כך, שפשוט יפתח טיפולי המרה בוויקיפדיה ויקרא את כל הדף. מבטיח לכם איכות אמיתית שם.

    1. הרב צודק בהחלט. זאת נטייה מינית אצל גברים מהחשש שלהם מנשים וכן להיפך של נשים מגברים.
      ברור שזה הפיך וכל אלו שמנסים לטעון "שזה מה שיש כך נולדתי" טועים ומטעים את האחרים.
      הרמב"ם גדול רופאי העולם: הרמב"ם הלכות תשובה פרק ה

      הלכה א: רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק – הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע – הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", כלומר: הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא "פן ישלח ידו".

      הלכה ב: אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע – אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: "מה יתאונן אדם חי" וגו' וחזר ואמר: הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה" וגו'.

      הלכה ג: ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה – בין טובים בין רעים. ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.

      הלכה ד: אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים – היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים "עשה כך ואל תעשה כך", "הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם", והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו? ומה מקום היה לכל התורה כולה? ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק? "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?".

      ואל תתמה ותאמר: היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ"? דע שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו! כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות.

      לפיכך דנין אותו לפי מעשין: אם עשה טובה – מטיבין לו, ואם עשה רעה – מריעין לו. הוא שהנביא אומר: "מידכם היתה זאת" לכם, "גם המה בחרו בדרכיהם" ובענין זה אמר שלמה: "שמח בחור בילדותך… ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט", כלומר דע שיש בידך כח לעשות ועתיד אתה ליתן את הדין.

      על הבחירה החפשית
      * "ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג,לח)–כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע"
      "וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו" (איכה ג,לט). וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידנו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו, נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'"
      "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר "כול אשר חפץ ה', עשה: בשמיים ובארץ" (תהילים קלה,ו). דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו"
      "כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר ברייות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו–ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות"
      "לפיכך דנין אותו לפי מעשיו: אם עשה טובה, מטיבין לו; ואם עשה רעה, מריעין לו. הוא שהנביא אומר "מידכם, הייתה זאת" (מלאכי א,ט) לכם; "גם המה, בחרו בדרכיהם" (ישעיהו סו,ג). ובעניין זה אמר שלמה "שמח בחור בילדותך . . . ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט" (קוהלת יא,ט)–כלומר דע שיש בידך כוח לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין"
      "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם; ואין הקדוש ברוך הוא מושכו, ולא גוזר עליו לא לעשות כך ולא שלא לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על כל מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה העיקר, שכל דברי הנבואה תלויין בו"

      לסיום אל תתנו לעצמכם לשקוע בחזיונות שווא שאינם מובילים למאומה אלא לתהום עמוקה.
      אל תהיו מסכנים ואומללים שככה נגזר עליכם זהו שקר, תשאלו נרקומן שנגמל איזה ייסורים עבר
      בזמן הגמילה והיום הוא המאושר באדם. גם הוא יכל לטעון "מה לעשות כך רוצה הבורא" צאו מהסרט
      ההזוי הזה ויפה שעה אחת קודם!!!
      בהצלחה רבה

  2. אתם מביאים את הדברים שלו ושותקים?

    שתיקה פירושה כהסכמה?
    ומה אתם בכמוך אומרים על זה?

    גם אתם חושבים כמוהו? ההפך ממנו? מצדיקים אותו? מתנגדים לו? או שהתגובה שלכם היא משהו חלוש נגד אחוזי הסטטיסטיקה ולא הדברים עצמם?

    1. הרב צודק בהחלט. זאת נטייה מינית אצל גברים מהחשש שלהם מנשים וכן להיפך של נשים מגברים.
      ברור שזה הפיך וכל אלו שמנסים לטעון "שזה מה שיש כך נולדתי" טועים ומטעים את האחרים.
      הרמב"ם גדול רופאי העולם: הרמב"ם הלכות תשובה פרק ה

      הלכה א: רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק – הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע – הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", כלומר: הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא "פן ישלח ידו".

      הלכה ב: אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע – אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: "מה יתאונן אדם חי" וגו' וחזר ואמר: הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה" וגו'.

      הלכה ג: ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה – בין טובים בין רעים. ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.

      הלכה ד: אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים – היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים "עשה כך ואל תעשה כך", "הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם", והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו? ומה מקום היה לכל התורה כולה? ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק? "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?".

      ואל תתמה ותאמר: היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ"? דע שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו! כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות.

      לפיכך דנין אותו לפי מעשין: אם עשה טובה – מטיבין לו, ואם עשה רעה – מריעין לו. הוא שהנביא אומר: "מידכם היתה זאת" לכם, "גם המה בחרו בדרכיהם" ובענין זה אמר שלמה: "שמח בחור בילדותך… ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט", כלומר דע שיש בידך כח לעשות ועתיד אתה ליתן את הדין.

      על הבחירה החפשית
      * "ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג,לח)–כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע"
      "וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו" (איכה ג,לט). וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידנו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו, נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'"
      "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר "כול אשר חפץ ה', עשה: בשמיים ובארץ" (תהילים קלה,ו). דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו"
      "כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר ברייות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו–ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות"
      "לפיכך דנין אותו לפי מעשיו: אם עשה טובה, מטיבין לו; ואם עשה רעה, מריעין לו. הוא שהנביא אומר "מידכם, הייתה זאת" (מלאכי א,ט) לכם; "גם המה, בחרו בדרכיהם" (ישעיהו סו,ג). ובעניין זה אמר שלמה "שמח בחור בילדותך . . . ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט" (קוהלת יא,ט)–כלומר דע שיש בידך כוח לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין"
      "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם; ואין הקדוש ברוך הוא מושכו, ולא גוזר עליו לא לעשות כך ולא שלא לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על כל מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה העיקר, שכל דברי הנבואה תלויין בו"

      לסיום אל תתנו לעצמכם לשקוע בחזיונות שווא שאינם מובילים למאומה אלא לתהום עמוקה.
      אל תהיו מסכנים ואומללים שככה נגזר עליכם זהו שקר, תשאלו נרקומן שנגמל איזה ייסורים עבר
      בזמן הגמילה והיום הוא המאושר באדם. גם הוא יכל לטעון "מה לעשות כך רוצה הבורא" צאו מהסרט
      ההזוי הזה ויפה שעה אחת קודם!!!
      בהצלחה רבה

  3. הרב עושה את העבודה שלו: מסביר את התורה וההלכה.
    ואנחנו נעשה את העבודה שלנו – נסביר את הקדמה והנאורות, ונסיר את האבק מעל דיעות מיושנות.

    1. הרב צודק בהחלט. זאת נטייה מינית אצל גברים מהחשש שלהם מנשים וכן להיפך של נשים מגברים.
      ברור שזה הפיך וכל אלו שמנסים לטעון "שזה מה שיש כך נולדתי" טועים ומטעים את האחרים.
      הרמב"ם גדול רופאי העולם: הרמב"ם הלכות תשובה פרק ה

      הלכה א: רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק – הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע – הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", כלומר: הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא "פן ישלח ידו".

      הלכה ב: אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע – אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: "מה יתאונן אדם חי" וגו' וחזר ואמר: הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה" וגו'.

      הלכה ג: ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה – בין טובים בין רעים. ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.

      הלכה ד: אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים – היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים "עשה כך ואל תעשה כך", "הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם", והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו? ומה מקום היה לכל התורה כולה? ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק? "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?".

      ואל תתמה ותאמר: היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ"? דע שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו! כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות.

      לפיכך דנין אותו לפי מעשין: אם עשה טובה – מטיבין לו, ואם עשה רעה – מריעין לו. הוא שהנביא אומר: "מידכם היתה זאת" לכם, "גם המה בחרו בדרכיהם" ובענין זה אמר שלמה: "שמח בחור בילדותך… ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט", כלומר דע שיש בידך כח לעשות ועתיד אתה ליתן את הדין.

      על הבחירה החפשית
      * "ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג,לח)–כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע"
      "וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו" (איכה ג,לט). וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידנו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו, נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'"
      "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר "כול אשר חפץ ה', עשה: בשמיים ובארץ" (תהילים קלה,ו). דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו"
      "כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר ברייות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו–ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות"
      "לפיכך דנין אותו לפי מעשיו: אם עשה טובה, מטיבין לו; ואם עשה רעה, מריעין לו. הוא שהנביא אומר "מידכם, הייתה זאת" (מלאכי א,ט) לכם; "גם המה, בחרו בדרכיהם" (ישעיהו סו,ג). ובעניין זה אמר שלמה "שמח בחור בילדותך . . . ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט" (קוהלת יא,ט)–כלומר דע שיש בידך כוח לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין"
      "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם; ואין הקדוש ברוך הוא מושכו, ולא גוזר עליו לא לעשות כך ולא שלא לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על כל מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה העיקר, שכל דברי הנבואה תלויין בו"

      לסיום אל תתנו לעצמכם לשקוע בחזיונות שווא שאינם מובילים למאומה אלא לתהום עמוקה.
      אל תהיו מסכנים ואומללים שככה נגזר עליכם זהו שקר, תשאלו נרקומן שנגמל איזה ייסורים עבר
      בזמן הגמילה והיום הוא המאושר באדם. גם הוא יכל לטעון "מה לעשות כך רוצה הבורא" צאו מהסרט
      ההזוי הזה ויפה שעה אחת קודם!!!
      בהצלחה רבה

  4. הרב צודק בהחלט. זאת נטייה מינית אצל גברים מהחשש שלהם מנשים וכן להיפך של נשים מגברים.
    ברור שזה הפיך וכל אלו שמנסים לטעון "שזה מה שיש כך נולדתי" טועים ומטעים את האחרים.
    הרמב"ם גדול רופאי העולם: הרמב"ם הלכות תשובה פרק ה

    הלכה א: רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק – הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע – הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", כלומר: הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא "פן ישלח ידו".

    הלכה ב: אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע – אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: "מה יתאונן אדם חי" וגו' וחזר ואמר: הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה" וגו'.

    הלכה ג: ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה – בין טובים בין רעים. ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.

    הלכה ד: אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים – היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים "עשה כך ואל תעשה כך", "הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם", והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו? ומה מקום היה לכל התורה כולה? ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק? "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?".

    ואל תתמה ותאמר: היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ"? דע שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו! כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות.

    לפיכך דנין אותו לפי מעשין: אם עשה טובה – מטיבין לו, ואם עשה רעה – מריעין לו. הוא שהנביא אומר: "מידכם היתה זאת" לכם, "גם המה בחרו בדרכיהם" ובענין זה אמר שלמה: "שמח בחור בילדותך… ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט", כלומר דע שיש בידך כח לעשות ועתיד אתה ליתן את הדין.

    על הבחירה החפשית
    * "ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג,לח)–כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע"
    "וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו" (איכה ג,לט). וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידנו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו, נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'"
    "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר "כול אשר חפץ ה', עשה: בשמיים ובארץ" (תהילים קלה,ו). דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו"
    "כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר ברייות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו–ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות"
    "לפיכך דנין אותו לפי מעשיו: אם עשה טובה, מטיבין לו; ואם עשה רעה, מריעין לו. הוא שהנביא אומר "מידכם, הייתה זאת" (מלאכי א,ט) לכם; "גם המה, בחרו בדרכיהם" (ישעיהו סו,ג). ובעניין זה אמר שלמה "שמח בחור בילדותך . . . ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט" (קוהלת יא,ט)–כלומר דע שיש בידך כוח לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין"
    "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם; ואין הקדוש ברוך הוא מושכו, ולא גוזר עליו לא לעשות כך ולא שלא לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על כל מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה העיקר, שכל דברי הנבואה תלויין בו"

    לסיום אל תתנו לעצמכם לשקוע בחזיונות שווא שאינם מובילים למאומה אלא לתהום עמוקה.
    אל תהיו מסכנים ואומללים שככה נגזר עליכם זהו שקר, תשאלו נרקומן שנגמל איזה ייסורים עבר
    בזמן הגמילה והיום הוא המאושר באדם. גם הוא יכל לטעון "מה לעשות כך רוצה הבורא" צאו מהסרט
    ההזוי הזה ויפה שעה אחת קודם!!!
    בהצלחה רבה