הארון האישי של איתמר | ארונות נפתחים

על הכעס כלפי אלוקים והאכזבה ממנו, על הקושי של אימא לאחר ששיתף אותה שהוא הומו, על הנתק מהחברים בגלל הנטייה, ועל החלום הגדול שלו * איתמר משתף בסיפור האישי שלו

(לכל הסיפורים האישיים האחרים בבלוג זה – לחצו כאן)

open-locker-boris-suntsov

איתמר בן 24 מפסגות למד בתיכון בישל"ץ ואחר כך בהסדר. התנדב 4 שנים בגן ילדים בפסגות, ובימים אלו מחפש דירה ועבודה.

אני והגילוי

הכול התחיל בגיל 15. חבר לכיתה הראה לי עלון שיש בו דוגמנים. משם זה המשיך לאינטרנט ואחרי 5 שנים הרגשתי שמשהו לא בסדר. לא הבנתי למה אני מביט בגברים ולמה זה מושך אותי ומהפנט כל כך.

כך זה נמשך עד גיל 20, 21 ואז ראיתי ושמעתי על מצעדי הגאווה ועל הומואים ולסביות. חשבתי ואמרתי "רגע זה קשור אליי?" והבנתי שמה שראיתי באינטרנט "זה פשוט זה!" אין פה מקום להתבלבל. זה כנראה ניסיון שה' הביא לי כי כל הזמן זה היה "אוי נפלתי ועשיתי עבירה". זה חטא והרגשה רעה של הסתכלות בדבר לא צנוע ואסור, וגם בעיית הוצאת זרע לבטלה.

בגיל 22 ניסיתי במשך 6–8 חודשים, אולי פחות, לא להסתכל באתרים, לא להוציא זרע, לא להסתכל על גברים, לא לחשוב על זה בכלל. כל יום שהצלחתי סימנתי וי ביומן שלי. הרגשתי שזה אוכל אותי מבפנים ונוגס ומושך והתאפקתי כל הזמן ולא ויתרתי עד שעייפו כוחותיי ולא יכולתי עוד וחזרתי למעשיי.

אני והדת

היחס שלי לדת ואל הקדוש ברוך הוא יחס מורכב. בכל הקשור לקב"ה ההתנהלות לא קלה וטובה, לאו דווקא בגלל המשיכה אלא בגלל הרבה קשיים וניסיונות שהוא נתן ונותן לי כגון הפיגוע במרכז הרב (לא הייתי בפיגוע אבל הכרתי היטב חלק מהנרצחים), כאב בטן, יחס חברתי קשה ועוד בעיות אחרות. כל הזמן התאפקתי לא לכעוס עליו ולהיות סבלני ולעבוד אותו בשמחה ולדעת שהכול לטובה, אבל זה לא עזר. אני כועס על השם. אני מרגיש בגללו אפס, סמרטוט, בן אדם לא שווה. כל הזמן אני חוטף ממנו סטירות ושהוא לא שם עליי ושזרק אותי לעזאזל ועשה אותי כזה קטן. האכזבה שלי ממנו היא גדולה. גם את הנטישה שלו אני חוויתי. את חוסר הרחמים וחמלה והעזרה בשעת צרה. הוא פשוט לא היה שם בשבילי כשהייתי צריך אותו. אני רוצה להיות קרוב אליו ולאהוב ולהאמין בו, וזה לא פשוט עקב הקשיים. זה מבודד אותי.

הכעס על ה' הוא עצום כי הוא נתן לי ניסיון שזה הקשה ומקשה לי להתקדם בחיים כגון למצוא אהבה, להקים משפחה, לחיות לבד כל הזמן, חברים מתרחקים, קושי במשפחה לעבור על משהו אסור מהתורה, לחיות בפחד מלהיענש על עבירה וחטא ולהסתכל על כל גבר שעובר ברחוב ויש לך דמיונות או פנטזיות עליו ואתה נשאב לזה בלי רצונך ולחיות במשהו גשמי מאוד ולכן זה מכעיס אותי מאוד.

בעבר רציתי להתאבד לא בגלל המשיכה, גם בגלל המשיכה אבל לא רק. ואמרתי לעצמי לא אכפת לי למות כי בכל מקרה אני סובל ולמה אני צריך את החיים האלה. גם כיום עדיין יש את המחשבות האלה ואת האמירה האישית שלי, אבל אני לא אממש אותם.

כשהייתי ילד ונער היה לי חשוב להתפלל והייתי ילד טוב ירושלים שמתפלל את כל התפילות כל יום עד הרגע שהגעתי לגיל ישיבת הסדר ושם זה התפוצץ. הפסקתי להתפלל, להניח תפילין, לצום והתחלתי לדלג על הלכות ומצוות. עד היום.

אני והשיתוף הראשון  

האדם שאותו שיתפתי הוא הפסיכולוג שלי, ואליו איני הולך בגלל הנטייה אלא בגלל דברים אחריםי. וספרתי לו לפני שנה. הוא מלווה אותי בעניין.

אני והמשפחה

לפני כשנה סיפרתי להורים שלי ולאחותי הגדולה. אנחנו 10 אחים, ואחותי הגדולה היא היחידה שיודעת מכל השאר. אימא שלי קיבלה קשה את הנושא. זה שבר אותה וכאילו הכול נופל מתחתיה. היא עצובה וקשה לה מאוד. היא גם יודעת שזה קשה גם לי וזה ניסיון בשבילי ולא משהו שבחרתי בו. אני מפחד לספר לאחים בגלל אי הבנה וקבלה ומהתגובה שלהם. אני לא יודע כיצד אבא שלי יגיב כי אנחנו לא מדברים על זה כמעט, והוא אף לא לקח אותי לשיחה ולדבר על זה ביחד.

אני והרבנים

לפני כשנה גם סיפרתי לרב שלי מישיבת ההסדר שבה למדתי. הוא הבין את הניסיון שאני עומד בו, והוא תומך, מקשיב, מייעץ, ומנסה לעזור לי למצוא פתרון.

אני והחברים, קהילה ומקום העבודה

גם לחלק מהחברים סיפרתי לפני כשנה. לחלק היה קשה לשמוע, להבין, לקבל וחלק הבינו קיבלו ותומכים בי. יש לי חבר שאני והוא היינו חברים טובים ממש, כמו אחים בנפש, הוא התחתן ואחרי שסיפרתי לו המשיך הקשר עד לפני כמה זמן הוא פתאום הוא לא ענה, סינן אותי, לא חזר, התחמק כל הזמן ואמר לי שהכול בסדר ושום דבר לא מפריע לו. ככה זה נימשך הרבה זמן עד שהחלטתי ללכת אליו ולדבר איתו כמו גברים ב-4 עיניים ולשמוע מה מפריע לו. פגשתי אותו בדרך לבית שלו, דיברנו כ-10 דקות ואז הוא אמר לי שאין לו זמן והוא עסוק ונאלצתי ללכת חזרה הביתה. שלחתי לו הודעת פרידה, והוא לא ענה לי בחזרה ונפרד ממני וכך הסתיים לו קשר. אני נורא חושש שהמשיכה תרחיק אותי מחבריי. כל פעם שאני נפגש עם חבר אני לוקח 2 צעדים אחורה כדי להימנע ממגע פיזי.

אני והטיפול

אני שמעתי על הטיפול וחלק המליצו לי ללכת וחלק לא ואני לא הלכתי עד היום לטיפול וגם לא אלך כי אני לא כזה מאמין שזה יעזור לי וגם כי זה לוקח הרבה זמן וגם זה כרוך בהרבה כסף.

אני ונשים

עד גיל 22 בערך הייתי בסדר עם נשים. רק מבחנת רגשית ולא מינית. יצאתי עם בנות לדייטים. עם אחת יצאתי חודשיים ועם השנייה 3 חודשים. היה טוב כי זה היה רגשי. היום בגיל 24 אני לא יכול לחשוב על זה וקשה לי יותר לדבר עם בנות ולצאת לא מלהיב אותי כל כך כי אני לא נמשך אליהן. לא מעניין אותי להיות עם בחורה.

אני וכמוך

הגעתי פעם ראשונה לשבת כמוך 5. היה לי טוב. הכרתי חברים חדשים, השתתפתי בפעילויות ואני שמח שהגעתי לקבוצה כי אני מרגיש לא לבד. שיש מי שתומך עוזר מקשיב, מעודד והכרתי חברים לחיים. עוזר לי המון להיות בקבוצה ואני שמח שיש כזאת.

אני בעוד 10 שנים

אני רוצה לראות את עצמי בעוד 10 שנים נשוי עם אישה שתקבל אותי ואת החסרונות שלי – הנטייה שלי – ושנגדל ילדים ונקים משפחה.

רוצים גם אתם להתראיין למדור? שלחו לנו דוא"ל: kamoha.or@gmail.com

3 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. איתמר,הזדהתי מאוד עם הכתבה.
    ציינת שאתה הולך לפסיכולוג בעקבות שלל דברים,מסיפורך נראה שהמצב הנפשי שלך מורכב מאוד.
    אז דע לך שחלק גדול ממצב נפשי שכזה יכול להווצר בגלל דבר כזה שמוסתר בבטן במשך שנים,ובעיקר בגלל הרגשות השליליים,הדחייה והשוני שהוא מייצר לנו בראש ובחוויה הריגשית.
    יש חוויות נפשיות שנראות לך לא בעלות קשר ישיר לנטייה,אך בעתיד תגלה שכן.
    חשבת שאולי אלוהים נתן לך את הנטייה כדי שתקבל אותה,תחייה אותה ועל ידי זה תתקן עצמך ואת הרגשות השלילות שלך בעולם הזה?
    אולי האמונה באורתודוקסיה זה מה שתוקע אותך?
    איך אתה מצפה לחיות עם אישה?
    אתה באמת חושב שלחיות בצורה לא טבעית לך עם מלחמה סיזיפית יומיומית זהו מעשה נכון כלםי אישתך,כלפי הילדים?כלפי עצמך?כלפי אלוהים?
    הגיע הזמן לאזור אומץ ולחיות את עצמנו בצורה בריאה על כמה המשתמע מכך.
    זהו תהליך ארוך וקשה,אבל זה יקח אותך לשחרור ולמקומות נפשיים טובים שאולי לא חווית מימיך.
    וזה בסוף יקרה,כי זאת האמת.

    1. ואולי הנטיה נוצרה מבלבול בחיים?

      מציע לכולנו להפסיק לתת פרשנות לפי האג'נדה שלנו כאילו אין בלתה.

      ואיתמר, איתך אני במצוקותיך. בתקווה למציאת מזור לנפשך הדואבת