הרב, יש כאן "לא ילבש"? | הלכה

לא שאנחנו רומזים משהו על התנהגותם של הגברים במקומותינו, אבל השאלה מעניינת – האם לגבר מותר להסיר שֵער מהגוף?. והתשובה של הרב דרור ברמה עוד יותר

שאלה:

האם לגבר מותר להסיר שערות מגופו? לא מדובר כאן על הסרת שיער לצמיתות אלא על הסרה רגילה. תודה.

תשובה:

הסרת שיער לגברים הינה אמירה תרבותית, וההלכה רואה אותה בשלילה. עם זאת יש מקרים שמותר.

הגמרא במסכת נזיר (דפים נז-נח) מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה האם איסור הסרת שיער לגבר הוא איסור תורה או איסור מדברי חכמים. לכל הדעות הנימוק לאיסור הינו ההתדמות לקוסמטיקה הנשית : "אמר ר´ יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה – לוקה משום (דברים כב) ´לא ילבש גבר שמלת אשה´".

יש הסוברים שאיסור זה הוא מן התורה, ויש הסוברים שהוא גזירת חכמים.

הסרת שיער בתער מול מספריים, לייזר או שעוה:

נחלקו הפוסקים הראשונים, האם האיסור על העברת השיער הוא דוקא בתער, או שכל הסרה אסורה, גם בדרכים אחרות. לפי חכמי ה"תוספות", ובראשם רבינו תם, האיסור הוא רק בתער, וזהה לאיסור לגלח את הזקן בתער. לפי שיטתו, העברת שיער במספריים או שעוה מותרת. רוב הראשונים האחרים חלקו עליו, ומהם בעל "הלכות גדולות" (לח עו: ), הרי"ף והרא"ש והרמב"ם (הל´ ע"ז פי"ב ה"ט).

להלכה נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה קפב), שהעברת שיער בית השחי והערוה אסורה לגברים בכל דרך, והסרת שיער מאברים אחרים אסורה רק בתער, ומותרת בדרכים אחרות.

במקום בו גברים נוהגים להסיר שיער

יסוד האיסור הוא בדין "לא ילבש", האוסר הידמות הגברים לנשים וההיפך. לאור זה, התעוררה השאלה מה הדין במקום בו גם הגברים נוהגים להסיר שיער, האם האיסור יתבטל. בשאלה זו נחלקו חכמי ספרד הראשונים. הרמב"ם כתב : "במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירין השיער הנשים ואנשים אם העביר אין מכין אותו" , ומשמע מדבריו שאין עונש על כך, אבל זה עדיין אסור. לעומת זאת הרי"ף, רבינו ניסים, הגאונים וחכמי ספרד אחרים סברו שבמקרה כזה אין איסור "לא ילבש" כלל.

להלכה בשולחן ערוך(שם) יש מחלוקת בין רבי יוסף קארו לרמ"א. השו"ע העתיק את לשון הרמב"ם, ונראה שסובר שאסור להסיר גם במקום שהגברים מסירים, ואילו הרמ"א ציטט את לשון הר"ן, ופסק שבמקום כזה מותר אפילו לכתחילה.

הסרת שיער לרפואה:

לפני כ 700 שנים, נשאל רבי שלמה בן אדר"ת, ראש חכמי ספרד, מה הדין במי שסובל מפצעים וגרוי בבתי השחי או הערוה, והסרת השיער תסייע לרפואתו. הוא השיב (שו"ת הרשב"א ח"ה רעא) שאם המטרה היא רפואית ולא להידמות לאישה, מותר להסיר את השיער, וכך נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד קפב ד): "מי שיש לו חטטין בבית השחי ובבית הערוה, ומצטער מצד השיער, מותר להעבירו."

כמובן שבמקרה כזה יסיר את השער בשיטות אחרות, ולא בתער.

אמירה תרבותית

בבבל בתקופת האמוראים, היה המנהג של הגברים להסיר את שיער בתי השחי. ככל הנראה, גם בקהילה היהודית התפשט המנהג בין האדוקים בצווי האופנה. על רקע זה, מספרת הגמרא את הסיפור הבא (תרגום לעברית ממסכת נזיר) "הורשע אדם בבית דינו של רבי אמי, ונתחייב מלקות. בעת שהיפשיטו את חולצתו, נגלו בתי שחיו, וראו שאינו מגולח. אמר להם רבי אמי, עיזבוהו, הוא מן החברים (כלומר – אדם כשר ד.ב.)".

הסיפור הזה מלמד, שלמרות שבציבור הכללי של הגברים היה מקובל להסיר שיער, יראי ה´ הקפידו שלא לעשות זאת. זה היה גם סמל ליראת שמיים אמיתית מפני שהיה שייך לצינעת הפרט, היה בין אדם לאלוקיו ולא לשם תצוגת צדיקות בעיני הסביבה. בעקבות סיפור זה, לאחר שהרמ"א בשולחן ערוך כתב את ההיתר הנ"ל, הוסיף הגבלה חשובה: "רק החברים נמנעים בכל מקום".

בין האמוראים, היו רבנים שנודעו ביופים המדהים. אחד הבולטים שבהם היה רבי יוחנן. הגמרא מעירה, שלאור שיטתו של רבי יוחנן שהסרת השיער אסורה, תמהו התלמידים על כך שלרב עצמו לא היה שיער בבית השחי. הגמרא מסבירה זאת בכך ששערו נשר לעת זקנתו.

נשאלת השאלה, אם המראה המגדרי עשוי להשתנות, ולגרור שינוי הלכתי בעקבותיו, ואם מושג היופי הינו יחסי ומשתנה, מדוע מבטאים הגמרא והפוסקים התנגדות להסרת השיער באותם המקרים והשיטות שהאיסור אינו קיים?

אולי התשובה לכך היא התנגדות פנימית להשתעבדות לצו האופנה החולפת. נראה מהדברים דלעיל, שחכמים תפסו שיראי ה´ אינם צריכים להחליף את חזותם עם כל אופנה עונתית. כל יום מתחדשים בעולם דברים רבים, אין איש שיכול לעמוד במירוץ העדכונים ולהישאר מעודכן תמיד בכל התחומים. החיים בעולם זורמים, בכל יום מתחדש הידע, מתחדשת היצירה, מתחדשים רעיונות, מעיין החידוש מפכה בעולם, ובתקופה שלנו הספיקה שלו גדולה מאי פעם, "חדשים לבקרים רבה אמונתך".

כולנו רצים במירוץ העדכונים, ואי אפשר להספיק הכל. מוכרחים לארגן סדר עדיפויות ולהחליט במה משקיעים את האנרגיות ומה משדרגים היום. אחד ישדרג את הידע שלו. אחר ישדרג את אחת ממידותיו הטובות, או את מערכת יחסיו עם אחד ממשפחתו או מחבריו. יש שישדרגו את הרכב, את המחשב, ילכו למנתח פלסטי וישדרגו את גופם, את שערם, את ציפורני רגליהם וכו´.

ואולי חכמים רוצים לומר :

עצרו לרגע את המירוץ, חישבו ושיקלו – את מה תשדרגו היום?

(מתוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3545424,00.html, ופורסם גם בעלון "השבת צהר", פרשת מטות, כ"ג בתמוז תשס"ח)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.