איך שיר נולד? | על האובניים

יש סוגי יצירה שונים ומקורות השראה שונים, ורואי משתף אותנו בסוג שלו וגם נותן כמה טיפים לכותב המתחיל

(לכל הרשומות והשירים בבלוג זה – לחצו כאן)

על האובניים חדש

בטרם נפתח בשיר הבכורה שלי כאן בבלוג, אני רוצה להקדיש טור אחד על דרך היצירה עצמה, על דרך גלגולו של שיר.

כל יוצר וכותב שירה יש לו הדרך שלו לכתוב את השירה שלו ויש לו מקורות הנביעה שמהם הוא כותב.

יש לי חבר הכותב את שירתו מתוך חיבתו לשפה העברית. הוא אוהב לעבד וללוש את המילה וליצור מהן שירה, ולתוך המציאות הזו ליצוק את רעיונותיו.

יש יוצרים כמו גבריאל בלחסן, חבר להקת אלג'יר, שהתוודעתי אליו לאחר מותו, והוא כתב מתוך פרץ עצום של רגשות ומחשבות, סוג של כתיבה ללא מעצורים על הנייר (כנראה מתוך היותו חולה במניה דפרסיה).

אני ממליץ בחום לראות את הסרט "גם כשעיניי פקוחות" סרט דוקומנטרי שנעשה על גבריאל, הדן במחלת המניה דפרסיה שבה חלה, וכן ביצירה ובהתמודדות שלו מול הקב"ה. הקטע הכי מרגש בסרט הזה הוא הקטע שבו גבריאל מקבל פרס על יצירה שלאחריו הוא יוצא החוצה ומחבק את משפחתו ובוכה (דקה 47 והלאה). אני מניח שהוא בוכה מהרבה מאוד סיבות, אבל נראה לי שגם מהסיבה שהיצירה שלו, הנוקבת והקשה, השירה שאינה מנסה להתחנף לאף אחד, הוכרה ע"י הממסד. וכיוצר אני מתחבר לזה (אולי בהמשך אביא שיר שכתבתי בניסיוני להתחקות אחריו).

עד כאן על סוגי היצירה השונים (ודאי שיש עוד דרכי יצירה רבות, לפחות כמספר היוצרים :-)).

ומהי הדרך שבה אני יוצר?

באחת מהשיחות שניהלתי עם חברה לעבודה שישבה איתי במשרד (אל תדאגו עבדנו תוך כדי. אפשר לעשות שני דברים בו-בזמן) דנו בשאלה אם כתיבה היא צורך או הכרח.  הרבה מן האומנים, השחקנים והזמרים יאמרו כי הבמה היא חיידק ולכן בעבורם זה הכרח ולא צורך.

מתוך השיחה ותוך כדי דיון הגעתי להבנה שאצלי הכתיבה היא הכרח ולא צורך.

הכתיבה היא סוג של אוורור רגשות, תיעול של הרגשות אל הכתב (קתרזיס בלעז).

***

אז איך שיר נולד? ובעצם מהם מקורות ההשראה שלי?

שיר יכול להתחיל ממשפט או ממחשבה המתגלגלת בראש, או מחוויה בעבר או בהווה, משיחה עם חבר, ממילה שנאמרת, מישיבה בים, בבית קפה או תוך כדי נסיעה, בצפייה בנופים יפים וכמובן מחוויות אישיות משמחות או עצובות שיכולות להעיר את  המחשבות.

המחשבות הללו יכולות לנבוט לרעיון מגובש שאני רוצה להביע בשיר, או לחילופין להוות התחלה לשיר מבלי לדעת לאן השיר הולך להתגלגל.

פעמים שאני מתחיל לכתוב ואני נותן למחשבות ולכתיבה להיות עצמאיים לגמרי, וכשהכתיבה היא עצמאית, עד כמה שזה נשמע מוזר, אני מגלה לא פעם דברים חדשים על עצמי.

המחשבות כשהן חופשיות מתגלגלות למקומות הפנימיים יותר בנפש.

אני ממליץ לנסות את זה בבית :-). נסו לכתוב סתם. אפילו לא שירה אלא נסו לשרבט מילים. יכול להיות שתופתעו גם אתם.

שיר גם יכול להתחיל מבקשה של חבר למתנת יום הולדת :-). שָם תהליך היצירה הוא שונה ומורכב יותר, כי הוא מצריך לחפש את האדם החבר בתוך עצמי, למצוא את נקודות ההשקה והחיבור בינינו ומתוך כך לכתוב את השיר.

לפעמים אני גם "מכריח את עצמי לכתוב". כן, אני מפנה לי זמן ומנסה למצוא מילים, מחפש בנבכי הנפש, זה תהליך הרבה יותר קשה מפני שאינו טבעי אך גם הוא מפתיע בתוצאותיו.

הרבה פעמים שיר לא מצליח להתגבש לרעיון. יש ההתחלה – שורה או בית – אך תוך כדי כתיבה יש חסימה. במצב כזה אני משאיר את השיר כמה ימים או שבועות ומנסה מחדש. לפעמים הברקה או רעיון מתגבש תוך כדי מחשבות תוך כדי הזמן.

כך לאט-לאט מתגבש לו שיר. לאחר שאני מסיים לכתוב את השיר אני נותן לעצמי כמה ימים ואז קורא אותו מחדש, גם בקול, לראות אם בשיר יש הרעיון שניסיתי להביע.

לא פעם אני לא מרוצה ממה שכתבתי ומנסה שוב. ואז השיר יכול להיות שונה מאוד מהגרסה (או הגרסאות) המוקדמות שלו.

השיר ציפור של אש, שיובא באחד הטורים הבאים בבלוג, הוא שיר מהסוג הזה. יש לו שתי גרסאות – המוקדמת הפחות טובה והמאוחרת שבעיני מדויקת יותר לגבי הרעיון שרציתי להביע בשיר.

כך תהליך היצירה השלי הוא לא תמיד קל, אבל כששיר נולד, הוא ממלא אותי שמחה גדולה.

ועוד המלצה קטנה: בכתבה שעשו על סיפור חייו של עילי בוטנר, מהיוצרים האהובים עליי, הוא מספר את סיפור חייו ואת השפעתו על כתיבתו ויצירתו – צפייה נעימה.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.