מאחורי המילים של "הדרך בה צריך לילך" | על האובניים

מה הקשר בין טיפולי המרה, דורותי מהקוסם מארץ עוץ, עמלק ודני רובס? * רואי מסביר את שירו שפורסם כאן בטור הקודם

(לכל הרשומות והשירים בבלוג זה – לחצו כאן. לשיר הַדֶּרֶךְ בָּהּ צָרִיךְ לֵילֵךְ לחצו כאן)

על האובניים חדשאני מביט סביבי, העולם נצבע בגווני שחור, גם השמש לא מצליחה להאיר את חיי.

אני בדיכאון, ליתר דיוק הייתי בדיכאון.

לקח לי הרבה זמן להבין שתקופה ארוכה (כמעט שנתיים) הייתי בדיכאון.

לקח לי גם לא מעט זמן עד שיצאתי ממנו, חברים שבורכתי בהם ופסיכולוגית מיוחדת עזרו לי בתהליך.

המשבר נבע מהקושי שלי לקבל את עובדת היותי הומסקסואל מצד אחד, ומתוך ההכרה שלא אתחתן עם אישה מצד שני, בעצם לא ידעתי מה אני עושה עם חיי.

בסופו של תהליך נפלה ההכרעה, יצאתי מהארון!

(ראו את שירי "רגעים לפני הדלקת נרות" שעוסק בשבועיים שבהם יצאתי מהארון.)

***

השיר הזה עוסק בדיכאון (הגיהינום) ובדרכים בהם ניתן לצאת ממנו.

לכל אחד מאיתנו יש הגיהינום הפרטי שלו, ולכל אחד מאיתנו הדרך שלו לצאת מהגיהינום.

אני מחלק את הדרכים לשתיים:

הדרך הראשונה: דרך קצרה וארוכה. זוהי דרך הנראית קצרה אך היא ארוכה.

בדרך הזו האדם מנסה לעשות קיצורי דרך בכדי לצאת מהגיהינום. אך בתהליכים נפשיים אין דרך קצרה להשתנות, וסופה של דרך זו – כישלון.

הדרך השנייה: הדרך הארוכה והקצרה, זוהי דרך הנראית ארוכה אך היא קצרה.

זו הדרך שבה האדם עובר תהליך נפשי עמוק, תהליך הדורש חיפוש תשובות לשאלות מורכבות.

תהליך הדורש פריצה של הגבולות המוכרים. גבולות הנוצרים עקב מגבלות וקיבעונות דתיים, חברתיים או אישיים.

סופה של דרך זו לעניות דעתי היא יציאה מהגיהינום.

***

בשיר עצמו הדרך אינה ממשית אלא היא מסמלת תהליכים נפשיים אותם עובר האדם.

התהליך הנפשי (הגיהינום) שהאדם עובר (בשיר/בחיים) יכול לנבוע מקושי משפחתי, אישי (הנטייה המינית, למשל) או חברתי. פעמים הפתרון זמין ומידי, ופעמים הפתרון דורש חיפוש עמוק בנפש.

בעבורי ההתמודדות מול הקשיים שלי ככלל ומול הקושי בהיותי הומוסקסואל בפרט היו דרך ארוכה, ארוכה מאוד. לא פעם ניסיתי לעשות קיצורי דרך, אך אין קיצורי דרך אפשריים בהתמודדות מול הקשיים הללו.

הדרך כללה התנסויות רבות: תפילות , טבילות במקווה, בקשת ברכות מרבנים וטיפולים פסיכולוגיים שכללו טיפולי המרה (כיום אני מבין שאין בטיפולי ההמרה ממש, ואני מתנגד לטיפולים אלו).

אך בסופו של דבר, הדרך היחידה שבה הצלחתי לעבור את התהליך ולצאת מהעצבות והדיכאון היא להתמודד עם האמת, עם מי שאני. רק התמודדות עם האמת הובילה לפתרון אמיתי- קבלה והשלמה אמתית עם עובדת היותי הומו.

***

בשיר צריך לעבור את הגיהינום, לא להתנגד לו. כותב השיר מבקש מההלך לתת לגיהינום לעשות את שלו, לשרוף לכלות את הכול, מתוך ההבנה כי בגיהינום הזה לא ניתן להקיש בעקבי הרגליים ולחזור הביתה. (כפי שעשתה דורותי "בקוסם מארץ עוץ" – וכאן יש שוב קריצה לאגדת ילדים כמו בשירים רבים שלי).

הגיהינום שלנו יכול לנבוע גם מִסָפֵק שיש בתוכנו. כי כאשר אנחנו בוודאות לגבי האמת, יש בנו תחושה של שלמות, אבל כשיש בנו ספק הרי זה מכניס אותנו לקשיים ומערבולות ולגיהינום של אי ודאות.

וכבר אמרו חז"ל ש'עמלק' בגימטרייה שווה 'ספק'. וכמו שמצווים אנחנו להכרית את עמלק מן העולם ראוי שנכרית את הספק אשר בקרבנו.

הגיהינום יכול גם לנבוע "מאות קין". "אות קין" בעיניי הוא כל מה שהופך את היחיד לשונה בחברה שבה הוא נמצא. ולא חסרות דוגמות לאות קין: רווקות מאוחרת, נכות פיסית או נפשית, שונות בנטייה המינית וכיו"ב.

כל אחד והגיהינום שלו, כל אחד ודרכי ההתמודדות שלו עם הגיהינום.

השיר מבקש מהאדם לתת  לגיהינום לפעול את פעולתו, כי אחרי שיכאיב וישרוף הרי הוא יביא אותנו לפיכחון, ומתוך כך להבנה עמוקה של הדרך אותה היינו צריכים לעבור. ומהן הסיבות שבגינן צריכים היינו לעבור את הדרך, ולאן הדרך הזו מובילה אותנו.

וכך בראייה מפוכחת של המציאות נוכל להמשיך בדרך מתוך כוח וחוזק ולא מתוך חולשה.

***

ואסיים במילותיו היפות של דני רובס מהשיר רכבות 68-80-88, שיר שעוסק ברכבות חיינו:

"איך רכבות נוסעות רכבות באות עמוסות מטען בחושך
וצללים מנופפים אליי שלום מהיר.
רכבות לוקחות אותך אותי למקום רחוק מאיתנו,
ואנחנו משלמים את המחיר".

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.