אֲנָשִׁים אֲחֵרִים | על האובניים

הָאָדָם רוֹמֵס, אֲנָשִׁים אֲחֵרִים נִרְמָסִים. וְאֵין נוֹתֵן אֶל לֵב אֶת יוֹפְיַים שֶׁל הַצְּבָעִים, הַדּוֹחֲקִים קָדְרוּתוּ שֶׁל הַקֶּרַח וּבְדִידוּתוֹ * שיר חדש מאת רואי

(לכל הרשומות והשירים בבלוג זה – לחצו כאן)

על האובניים חדש

אֲנָשִׁים אֲחֵרִים

הָעִיר הוֹמָה אָדָם

שֶׁמֶשׁ חוֹרֶף מִתְנַפֵּצֶת אֶל וּבְתוֹכְכֵי הַזְּכוּכִיּוֹת.

רְסִיסֵי צַעֲצוּעֵי שִׁבְרוֹן וְחֶזְיוֹנוֹת שָׁוְוא

נִפְרָשִׁים בְּקֶשֶׁת צִבְעֵיהֶם –

בְּאֵין אָדָם.

***

בַּשּׁוּלַיִים, הַדְּרָכִים עוֹד מְכוּסּוֹת בְּשֶׁלֶג

אָפוֹר וּמְלוּכְלָך וְקוֹדֵר שֶׁל אֲנָשִׁים –

שֶׁהוּרְחֲקוּ בְּיוֹפִי שֶׁל קֶרַח וְקוֹר

וְאֵין אָדָם שֶׁיִּצְבַּע בָּהֶם.

***

נְהָרוֹת מְהַלְּכִים –

חָסְרֵי מְנוּחָה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ

נִשְׁאָבִים לַכִּיכָּר

הַמּוּשְׁלֶכֶת בַּאֲבָנֶיהָ

וּמְמוּרְמֶרֶת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל עִיר.

***

הָאָדָם רוֹמֵס,

אֲנָשִׁים אֲחֵרִים נִרְמָסִים.

וְאֵין נוֹתֵן אֶל לֵב

אֶת יוֹפְיַים שֶׁל הַצְּבָעִים,

הַדּוֹחֲקִים קָדְרוּתוּ שֶׁל הַקֶּרַח

וּבְדִידוּתוֹ.

***

מִבְּלִי אוֹסֵף אֶת יְפִי שׁוֹנוּתָם.

ובשבוע הבא המילים מאחורי השיר "אנשים אחרים" וגם:
כיצד הגיבו חבריו של רואי כשיצא בפניהם מהארון
ואיך האפליה של יוצאי אתיופיה קשורה בזה

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. האמת שהשיר שלך האיר לי כל מיני סוגיות בלימודים עירוניים שאני עוסק בהם בימים אלו, אודות "מחלות עירוניות"…
    כרגיל השיר כתוב נפלא.
    פנינה אמתית בכמוך!