פֶּלֶךְ הִשְׁתִּיקָה | על האובניים

אַל תִּכְעַס עָלַי יֵשׁ בַּכַּעַס אָהֲבָה גַּם בִּשְׁתִיקָה יֵש * שיר חדש מאת רואי

(לכל הרשומות והשירים בבלוג זה – לחצו כאן)
על האובניים חדש

"רָחֵל תָּפְסָה פֶּלֶךְ שְׁתִיקָה"

 (אסתר רבה פרשה ו, יב)

פֶּלֶךְ הִשְׁתִּיקָה

אַל תִּכְעַס עָלַי,
יֵשׁ הַרְבֵּה כְּאֵב בַּכַּעַס,
וְיוֹתֵר מִזֶּה אָהֲבָה.
אֲהָבוֹת לֹא בָּאוֹת פְּשׁוּטוֹת.
(בְּאַגָּדוֹת אוּלַי.
בְּאַגָּדוֹת – גַּם הַקַּשׁ
הוֹפֵךְ זָהָב בַּפֶּלֶךְ.)

אַל תִּכְעַס עָלַי.
אֲנִי טוֹוֶה בַּפֶּלֶךְ
חוּטִים שֶׁל שְׁתִיקָה,
חוּטִים נְטוּלֵי עֲדִינוֹת.
אֶצְבְּעוֹתַי פּוֹגְשׁוֹת
מַחַט קְטַנָּה שֶׁל תַּרְדֶּמֶת.
זֶה לֹא אֱנוֹשִׁי לִשְׁתֹּק,
אֲבָל יֵשׁ בְּזֶה הֶכְרֵחַ.
יֵשׁ הֶכְרֵחַ לִישֹׁן מֵאָה שָׁנָה
אוּלַי יוֹתֵר.
אֵין מִי שֶׁיָּעִיר אוֹתִי
אֲנִי פּוֹחֵד מֵהַלַּיְלָה,
מִלְּהֵרָדֵם –
שֶׁמָּא
לֹא אֶתְעוֹרֵר.

אַל תִּכְעַס עָלַי
יֵשׁ בַּכַּעַס אָהֲבָה
גַּם בִּשְׁתִיקָה יֵשׁ.

ומַחַט,
וְטִפָּה אַחַת
שֶׁל דָּם
שֶׁלָּנוּ
נוֹטֶפֶת

ובשבוע הבא: איך רחל אמנו, היפיפייה הנרדמת ובת הטוחן מ"עוץ לי גוץ לי" מצאו את עצמם במקום אחד, ואיך הם מלמדים אותנו על כוחה של שתיקה

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.